ניתוחלקראת הערכת מודי'ס: מכלול הסיכונים של הכלכלה הגיע לפיצוץ
ניתוח
לקראת הערכת מודי'ס: מכלול הסיכונים של הכלכלה הגיע לפיצוץ
ביום שישי תתקיים הישיבה במודי'ס שתכריע את דירוג האשראי של ישראל, וכלכלני S&P היו אמורים להגיע לכאן עוד שבוע וחצי לסבב הערכות. עדיין קשה לאמוד את הנזק שתחולל המלחמה, גם בשל גודלו חסר התקדים של האירוע, אך ברור שהתקיפה הגיעה בנקודת שפל ותחמיר את מצב הכלכלה
ביום שישי הקרוב, עוד פחות משבוע ימים, ייוועדו בכירי חברת הדירוג מודי'ס לישיבה המכרעת לצורך קביעת דירוג האשראי של ישראל. הם צריכים להחליט האם להוריד תחזית דירוג (האפשרות להוריד דירוג ממש לא היתה על הפרק לפחות עד הסופ"ש הזה). בסופו של דבר הם צריכים להחליט האם הידרדרות של כלל הסיכונים המאיימים על המשק הישראלי הגיעה למשקל סגולי שמחייב עדכון שיערוך לגבי רמת הסיכון של המשק הישראלי. אגב, כלכלני S&P תכננו להגיע לכאן בעוד שבוע וחצי כדי להתחיל את סבב ההערכות שלהם, אך ספק אם יגיעו בהינתן המצב הנוכחי.
כפי שציינו לא פעם בחודשים האחרונים, מפת הסיכונים של המשק הישראלי הידרדרה לבלי הכר מאז עלייתו המחודשת של נתניהו. זה לא רק הסיכון הפוליטי על רקע ההפיכה המשטרית שהוא מקדם יחד עם שותפיו הקואליציוניים, אלא הודגש על ידי כל הגורמים - כלכלנים, חברות דירוג, ארגונים בינלאומיים ועיתונות - כי גם הסיכון הגיאופוליטי זינק. הבעיה הגדולה וגם הקושי הגדול באמנות ניהול הסיכונים הם שהסיכונים לא זזים "ליניארית": הם עלולים להגיע לאיזושהי נקודה שממנה "קופצים".
הבעיה השנייה היא שסיכונים הם "משפחתיים" והם תמיד מגיעים ביחד כאשר אף פעם אין לדעת מי מהם הוא "שיעשה את הבלגן" וידליק את המדורה. ייתכן כי אתמול מצאנו פתרון לתעלומה והסיכון הגיאופוליטי הוא זה שיכריע, יחד עם חוסר היכולת של ממשלת "ימין על מלא" אפילו לצפות טרגדיה בסדר גודל כזה. בימים הקרובים צריכים לעקוב היטב אחרי מדדי החיוּת הבסיסיים של המשק כמו צוות רפואת חירום שמקבל אזרח שחווה טראומה פיזית ונפשית ובודק דופק וריווי חמצן בדם: עבור המשק מדובר על שער חליפין (לרבות שער הדולר), מדדי בורסה ומחירי האג"ח הממשלתיות. עוד מוקדם למדי לאמוד את ההשלכות לטווח הארוך, אבל המציאות ככל הנראה לא המתינה לחברות הדירוג.
קשה להעריך את הנזק
כמו בכל האירועים והסבבים מול חמאס בעזה, גם הפעם בלתי אפשרי לחשב את המחיר שייגבה מכלכלת ישראל כל עוד נתון אחד קריטי לא ידוע: משך הלחימה. אך הפעם האתגר הוא כפול: אירוע כזה הוא שונה בתכלית מעופרת יצוקה, עמוד ענן וחומת מגן, ואפילו מאירועים כמו שומר חומות. עם זאת, הנזקים שראינו אז יחזרו גם הפעם.
ראשית כל, ייפגעו ענף התיירות וענף האירועים. בהקשר של התיירות ניתן לחשב כמה כל תייר מכניס למשק הישראלי ולהכפיל במספר התיירים. גם ניתן לאמוד באופן גס את הנזק לתעשייה, שכן כ־18% מהפדיון של התעשייה הישראלית מקורם בנפת אשקלון, ואם מוסיפים את נפת באר שבע מגיעים לכ־25%.
אף כי מדובר במשקל בלתי מבוטל, ממחקר כלכלי של בנק ישראל שעליו נרחיב מיד עולות שתי מסקנות ברורות: הראשונה, שסקטור התעשייה פחות רגיש לאירועים האלו; שנית, ניכר כי ההייטק הוא הענף התעשייתי שהכי פחות רגיש אליהם
מפת הסיכונים של המשק הישראלי הידרדרה לבלי הכר מאז עלייתו המחודשת של נתניהו - לסיכון הפוליטי של ההפיכה המשטרית נוסף סיכון גיאופוליטי
את המספרים האלו אנו כבר מכירים היטב ובעיקר את המחקר של בנק הישראל בנידון: מלחמת לבנון השנייה גרמה לאובדן תוצר של בין 0.35% לבין 0.5%. במונחים של היום מדובר על כמה מיליארדי שקלים בודדים.
המסקנה החשובה מכולן היא כל המחקרים והבדיקות המאוחרות יותר של כלל גופי הכלכלה מראים כי באותם אירועי לחימה המשק הצליח להתאושש במהרה ברבעונים העוקבים. כלומר, גם במקרים האלו נצפו נזקים נקודתיים בתוצר באותם רבעונים שבהם חלה הלחימה (שתמיד היתה קצרה יחסית). ההיסטוריה מלמדת כי אחרי אותן ירידות בתוצר ראינו ברבעונים המאוחרים יותר (בין רבעון לשניים) עליות חריגות בהיקף הפעילות ש"פיצו" על אותו אובדן תוצר זמני ונסיבתי. כלומר, התוצר ירד באופן זמני בלבד ומהר מאוד הוא חזר למגמה הקודמת.
התוצר, במקרים כאלו, הוא סממן טוב לכל שאר הפרמטרים הרלבנטיים בימים הקשים של פתיחת מלחמה - גם שער החליפין הגיב בעצבנות בימים הראשונים, גם המדדים בבורסה, גם האג"ח. זו שגרה של פתיחת מלחמה המוכרת כבר לכולנו.
גם סוגיות תקציביות שגרמו להמון רעש, צלצולים ובעיקר כותרות בימים הראשונים, לרבות סביב תקציב הביטחון, התבררו מאוחר יותר כפחות דרמטיות וכניסיונות של משרדים ספציפיים לשפר עמדות לקראת משא ומתן מול האוצר. הדוגמה הקלאסית היא משרד הביטחון, שנוטה להגביר דרישות תקציביות אחרי סבבים כאלו. בסופן של אותם שנים לא נצפו חריגות דרמטיות, לבטח לא בגלל אותם "סבבים". כבר ברור כי בהזדמנות הזו גם מערכת הבריאות תדרוש תוספות תקציביות כאשר היא כבר הסבה את מערך האשפוז בכל אזור הדרום למקרים דחופים בלבד, שלחה חולים הביתה שאינם זקוקים לאשפוז ולמעשה הפכה את אותו מערך לבית חולים שדה ענק שפרוס בכמה מוקדים.
אלא שהאירוע הזה הוא אירוע אחר לגמרי, שיותר מזכיר את מלחמת יום הכיפורים - הן בגלל אפקט ההפתעה, הן בגלל מספר הפצועים וההרוגים, אך בעיקר כי ברור כבר עתה כי יש קריסת קונספציה וכשל רב־מערכתי. לכן, מה שאנו יודעים ולמדנו משלל הסבבים בעזה מול חמאס ושאר ארגוני טרור פחות רלבנטי למקרה הזה. הכוונה כי הפגיעה בתוצר תהיה חמורה יותר.
ראשית כל, כי אנו לא יודעים מה הפגיעה האמיתית בדרום כולו וכמה זמן ייקח לתושבים לחזור לעצמם. הדיווחים שמגיעים משם לא פחות ממחרידים. "לאירועים ביטחוניים ממושכים יש פוטנציאל כלכלי שלילי גדול בהרבה מאשר לאירועים קצרים. הפוטנציאל השלילי תלוי במשך הזמן, מידת הפגיעה בעורף, מספר החזיתות, והתגובה הגלובלית לתגובה הישראלית", הסביר בתקופת שומר חומות ד''ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, שעבד גם בבנק ישראל וגם במשרד האוצר.
ידעו מתי לתקוף
אך בראייה מאקרו־כלכלית־משקית, סבב הלחימה הנוכחי תופס את המשק הישראלי ואת החברה הישראלית שמרכיבה ומפעילה אותו בנקודה הכי רגישה מאז אותה מלחמה ב־1973, וייתכן כי גם האויבים קלטו זאת. מחזור העסקים הישראלי משתנה בימים אלו מתקופת גאות לתקופה של האטה: אחרי שבשנים 2022-2021 המשק הישראל צמח ביותר מ־15% ריאלית בשנתיים, קצב של 7.5% בשנה בממוצע, הצמיחה יורדת ל־3% והתחזיות מדברות על החלפת קידומת כלפי מטה. זאת, מכיוון שההערכה הרווחת היא שהצמיחה שאנו רואים ב־2023 היא בעצם אפקט קצה של הצמיחה המאוד מהירה שראינו בשנתיים האחרונות וההתאוששות מהקורונה.
יתרה מזו, ניתוח עומק של מרכיבי הביקוש המצרפי מראה בפירוש כי מנועי הצמיחה העיקריים של המשק הישראלי, לרבות הצריכה הפרטית וההשקעות, כבו. הכנסות המדינה ממסים בירידה מטרידה מאוד, כאשר הגירעון מזנק ועלול להסתיים בשיעור כפול מהתכנון המקורי: סביב ה־1.8% תמ"ג, גם על רקע ההפקרות התקציבית של ממשלת נתניהו־סמוטריץ'־חרדים, שמחלקת משאבים כאילו אין מחר לצרכים פוליטיים וכשוחד בחירות; וגם מדד אמון הצרכנים שמפרסמת הלמ"ס, אינדיקטור צופה עתיד שמבקש לאמוד את מצב הרוח הלאומי ואת אופטימיות הציבור, מראה הידרדרות מסוימת.
האירוע המכונן של החודשים האחרונים הוא הקרע הפוליטי־חברתי שפגע עמוקות בכלכלה, ברצון להשקיע, לצרוך, לבלות ולגייס עובדים. ההפיכה המשטרית שהממשלה מנסה להוביל גורמת כבר לנזקים בלתי הפיכים, והדבר בא לידי ביטוי בפיחות שער החליפין (3.87 שקלים לדולר ערב המלחמה) כאשר לפי בנק ישראל כ־10% ממנו נובעים מהאירועים הפוליטיים־משטריים.
עוד מתוצאות ההפיכה המשטרית הן אינפלציה עודפת ובריחת הון מחוץ לישראל בהיקפים שלא ראינו עשורים שלמים. גם בהקשר הזה התזמון של המלחמה הזו אינו מבשר טובות: זינוק חד בתשואות של האג"ח האמריקאיות גורמת לעלייה במחיר הכסף תוך ייסוף חד של הדולר בכל העולם כולו, גם בישראל. לא רק שיהיה יותר קשה לגייס כסף עבור ישראל בימים טרופים אלו, אלא שלבטח יהיה יקר הרבה יותר.
