המפעל הזרים חומרים מסוכנים לים - המשרד להגנת הסביבה הקל בעיצום הכספי
המפעל הזרים חומרים מסוכנים לים - המשרד להגנת הסביבה הקל בעיצום הכספי
למרות שחברת גדיב מקבוצת בזן זיהמה את הים והקרקע בשל ״רשלנות בתחזוקת צנרת הולכת חומרים מסוכנים במסוף הכימיקלים של נמל חיפה״, החליט המשרד להגת הסביבה להפחית בכמעט 40% את גובה העיצום הכספי ל-2.8 מיליון שקל
זיהמו את הים והקרקע וסיכנו את בריאות הציבור, אך קיבלו הנחה מהמשרד להגנת הסביבה: חברת גדיב מקבוצת בזן שבמפרץ חיפה זיהמה את הים והקרקע כתוצאה מ״רשלנות בתחזוקת צנרת הולכת חומרים מסוכנים במסוף הכימיקלים הצפוני של נמל חיפה״, כך לפי המשרד להגנת הסביבה, ובכך הפרה את חוק החומרים המסוכנים ואת היתר הרעלים שלה.
אלא שמבדיקת כלכליסט עולה כי למרות חומרת המעשה והפרות חוזרות של המפעל לאורך השנים, במשרד להגנת הסביבה החליטו להפחית את העיצום הכספי על החברה. גובה העיצום המקורי הוא 4.5 מיליון שקל, אך לבסוף תשלם החברה 2.8 מיליון שקל – הפחתה של כ-37%, כ-1.7 מיליון שקלים. נזכיר; תשלובת בזן סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2023 עם רווח נקי של 206 מיליון דולר. משה קפלינסקי, יו"ר קבוצת בזן הודיע כי מדובר ב"תוצאות השיא״.
לפי תקנות ההפחתה בחוק אוויר נקי, המשרד להגנת הסביבה רשאי להפחית את גובה העיצום המוטל על גוף האחראי לזיהום סביבתי. התקנות מותירות למשרד להגנת הסביבה שיקול דעת באשר לשאלה האם להפחית את העיצום ובכמה. בפברואר 2022 הודיע המשרד לגדיב על הכוונה להטיל עיצום של 3.6 מיליון שקל על החברה, כאשר סכום זה כבר גילם הפחתה של 20% מההעיצום המקורי. באפריל עלתה דרישת התשלום לכ-3.8 מיליון שקל בשל תוספת ריבית והצמדה. בסופו של דבר, דרישת התשלום הסופית שקיבל המפעל בסוף חודש מאי הופחתה עוד ועמדה על 2.8 מיליון שקל – הפחתה של 40% מכוונת המשרד המקורית, וכ-20% מדרישת התשלום הסופית.
בחודש ינואר 2019 איתרו מפקחי התחנה הצפונית ביחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד יחד עם מחוז חיפה של המשרד דליפה של חומרים מסוכנים לים התיכון באזור מסוף הכימיקלים הצפוני שבנמל חיפה. החומרים שדלפו נדגמו על ידי גורמי המקצוע במשרד, וממצאי הדיגום העלו כי מדובר בממסים אורגניים נדיפים לרבות בנזן, המוכר כחומר מסרטן ודאי, טולואן וקסילן. ממצאי הבדיקה הראשונית של המשרד להגנת הסביבה העלו חשד כי מקור הדליפה הוא מצנרת תת קרקעית של מפעל גדיב, הפועל במסוף הכימיקלים הצפוני ומייצר חומרים אלו. לאחר דרישת המשרד לבצע בדיקת לחץ בכל קווי הצנרת במסוף הכימיקלים השייכים למפעל, וכן חפירות שביצעה החברה לחשיפה ואיתור של גורם הכשל, נחשפו שני חורים באחד מקווי הצנרת של המפעל. גורמי המקצוע במשרד המשיכו לבצע דיגומים הן של הים, הן של הקרקע והן של מכל האחסון שאליו מחוברת הצנרת שכשלה במטרה לאתר ולוודא את מקור הדליפה.
במקביל, נפתחה חקירה פלילית על ידי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ומממצאי החקירה של מפקחי התחנה הצפונית של היחידה, העלו כי המפעל התרשל בתחזוקת הצינור שבמסוף הכימיקלים, בניגוד להוראות המשרד ולדרישות היתר הרעלים. המפעל לא ערך בדיקות תקופתיות לבחינת מצב הצינור הדולף, לא התקין מערכת להגנה מפני קורוזיה, לא התקין מערכת לבקרת דליפות וכן לא הציב סימונים כנדרש על ידי המשרד. רשלנות זו הובילה לדליפות חוזרות ונשנות אשר זיהמו את הים והקרקע, פגעו בסביבה וסיכנו את בריאות הציבור.
סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה, יצחק (בנדה) בן-דוד הסביר כי "אירוע הזיהום הוא תוצאת רשלנות חמורה של המפעל, אשר סיכנה את בריאות הציבור ופגעה בסביבה ובים. המשרד לא יאפשר למפעלים מזהמים לזלזל בהוראות החוק ובדרישות המשרד, אשר נועדו למנוע מאירועים מסוג זה להתרחש".
המשרד להגנת הסביבה אף הבהיר שהוא ״סבור כי הפרות אלו הן תוצאה של הזנחה פושעת ורשלנית של תחזוקת הצנרת שמוליכה חומרים מסוכנים ומזהמים״, אך הטיל עיצום כספי מופחת על החברה, והזיהום בשטח עדיין ממשיך למרות שהתגלה כבר ב-2019: בימים אלו ממשיכה חברת גדיב בשאיבת הזיהום בשטחי מסוף הכימיקלים הצפוני שבחיפה, בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה.
המשרד להגנת הסביבה החליט להפחית את סכום העיצום הכספי בכ-21% למרות שזוהי לא ההפרה החמורה הראשונה של גדיב מבית בז״ן. באכיפה נוספת שבוצעה לאחרונה כנגד גדיב, הוטל בנובמבר 2020 עיצום כספי בסכום של כ-634 אלף שקל. סכום זה מגלם הפחתה של 30%, להחלטת המשרד להגנת הסביבה. העיצום הוטל על החברה בגין הפרת תנאי היתר הפליטה, ואי הקמת מתקן לטיפול בפליטות חומרים אורגניים נדיפים ופחמן חד-חמצני במועד שנקבע בהיתר הפליטה. גם במקרה זה, סכום העיצום הופחת.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: ״הסכום שנשלח בדרישת התשלום של המשרד להגנת הסביבה לחברת גדיב היה 2.8 מיליון שקל שקל לאחר הפעלת תקנות ההפחתה. זאת, בשל נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרות לפי תקנות החומרים המסוכנים וצמצום הנזק״.
