רשות החשמל: 10% מהאנרגיה שנצרכה בישראל ב-2022 הם אנרגיה מתחדשת
רשות החשמל: 10% מהאנרגיה שנצרכה בישראל ב-2022 הם אנרגיה מתחדשת
לפי הרשות, ישראל עמדה אשתקד ביעדים הצנועים שנקבעו לאנרגיה המתחדשת לשנת 2020. אלא שהרשות מפרסמת נתונים חלקיים, המחושבים באופן שונה מהעולם. באירופה הייתה אחראית האנרגיה המתחדשת ליותר מ-22% מייצור החשמל. לישראל אין תוכנית מאושרת ומתוקצבת להשגת היעדים, וגם בממשלה מטילים ספק ביכולת לקדמם
אנרגיה מתחדשת במשק החשמל: 10.1% מסך האנרגיה שנצרכה בישראל במהלך 2022 היא אנרגיה מתחדשת, כך לפי דיווח של רשות החשמל היום (א׳). הנתונים כוללים את האנרגיה שנצרכה בישראל וברשות הפלסטינית, ולפי רשות החשמל, מדובר בהשגה של יעדי האנרגיה המתחדשת שהוצבו לשנת 2020 בהחלטת ממשלה משנת 2011 בנושא הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים.
נתוני רשות החשמל משקפים תמונה חלקית, שכן הם אינם כוללים את נתון היקף הייצור באנרגיה מתחדשת, אלא את נתוני הצריכה בפועל בלבד. ברשות החשמל לא מפרסמים את נתוני הייצור באנרגיה מתחדשת בשלב זה, ומסבירים כי הנתון הרלוונטי יפורסם בנפרד במהלך השנה, בדוח משק החשמל. אלא שלפי חישוב של פירמת הייעוץ bdo בהסתמך על נתונים גלויים של החברה לניהול מערכת החשמל (נגה), היקף הייצור מאנרגיה מתחדשת הגיע בשנה החולפת ל-9.5%. גם בהחלטת ממשלה ליישום היעדים להפחתת פליטות משנת 2016 הוגדר כי יעד ה-10% כייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות יהיה מסך ייצור החשמל ולא הצריכה, וכך גם היעד שהציבה לפני כשנתיים הממשלה לשנת 2030.
שיטת החישוב המקובלת בעולם היא לבחון את משק האנרגיה לפי אחוז ייצור האנרגיות המתחדשות, ולא הצריכה, שכן אחוז הייצור מתייחס לכלל הדלקים שנכנסו לתחנת הכוח או רשת החשמל וכוללים את כלל שרשרת הייצור על מרכיביה, ולא רק את הצריכה בבתי התושבים.
זאת משום שמקטע הייצור הוא המזהם ביותר בפליטות גזי חממה ובזיהום אוויר, ולא שלב הצריכה. נתון הצריכה מתעלם, בין היתר, מאובדני אנרגיה ברשת, ולכן מציג תמונה חלקית עם נתונים גבוהים יותר. כלומר בישראל מסתכלים על ה״נטו״ - מנכים מהתוצאה הסופית את הזיהום שנוצר בתחנות הכוח, בעוד בעולם מחושב אחוז המתחדשות לפי ה״ברוטו״ מתוך סך הייצור הכולל של סקטור האנרגיה במדינה.
עוד לפי הנתונים שפורסמו היום, רשות החשמל לא עמדה בהיקף ההספק המותקן אותו חזתה לשנת 2022. לפי הודעת הרשות, ״בעקבות השיפור הניכר בקצב החיבור של המתקנים הסולאריים, ההספק המותקן של מתקני אנרגיה מתחדשת נכון לסוף שנת 2022 עלה ל-4,795 מגה-ואט״.
אלא שלפי תחזית רשות החשמל עצמה משנת 2021 לשנת 2022, בסוף שנת 2022 היו צריכות ההתקנות לעמוד על 5,094 מגה-ואט. כך או כך, לפי רשות החשמל, ההתקדמות בשנת 2022 הייתה משמעותית בהשוואה לשנתיים קודמות בהן הוטלו סגרי קורונה. בשנה החולפת חוברו מדי חודש מתקני ייצור בהספק ממוצע של כ-96 מגה-ואט, גידול של כ-23% לעומת שנת 2021, בה עמד הממוצע החודשי על 78 מגה-ואט, ו-123% לעומת שנת 2020, בה הממוצע עמד על 43 מגה-ואט.
שנת 2022 הייתה שנת שיא של התקנות אנרגיה מתחדשת ברחבי העולם, בצל פלישת רוסיה לאוקראינה והצורך למצוא חלופות לנפט והגז בשל הסנקציות שהוטלו על רוסיה. לפי דוח של סוכנות האנרגיה הבינלאומית שפורסם לאחרונה, אנרגיה מתחדשת תהפוך בתוך שלוש שנים למקור החשמל הגדול בעולם, תספק 35% מצריכת האנרגיה ותעקוף את הפחם (לעומת יעד של 30% בישראל רק בשנת 2030). יחד עם אנרגיה גרעינית, מקורות אנרגיה מתחדשת, ובעיקר רוח ושמש, יספקו עד שנת 2025 כ-90% מהעלייה בביקוש לחשמל.
כבר היום מאיצות מדינות ברחבי העולם מעבר לאנרגיה נקייה באמצעות תוכניות השקעה רחבות היקף, הנושאות פירות בשטח. רוח ושמש סיפקו שיא של 22.3% מהחשמל של האיחוד האירופי בשנת 2022, יותר מגז (19.9%) או מאנרגיה גרעינית (21.9%), כך לפי חישוב חדש של מכון embar.
אלא שבניגוד לארה״ב ואירופה, המאיצות מעבר לאנרגיה מתחדשת באמצעות תוכניות השקעה והסרת חסמים רחבות, לישראל אין תוכנית דומה, ואף אין תוכנית מאושרת וסדורה להשגת יעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה עד כה. בשטח מעידים יזמים על קשיים רבים בחיבור מתקנים לרשת ועל חסמים שיש צורך להסיר כדי שתחום האנרגיה המתחדשת יוכל לשגשג כמו בעולם.
נכון להיום, היעדים של ישראל אינם נחשבים לשאפתנים ביחס לעולם. בשנת 2030, לפי החלטת הממשלה, ייצור אנרגיות מתחדשות ברשת החשמל יעמוד על 30% (לעומת 45% בצריכת האנרגיה הכוללת באיחוד האירופי, וצפי של 69% בייצור חשמל בלבד), ויעד הביניים שנקבע לסוף שנת 2025 הוא 20% - יעד שמדינות רבות כבר השיגו. אלא שנכון לעכשיו, ולאחר שישראל עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת באיחור של שנתיים, בממשלה סבורים כי השגת היעדים העתידיים צפויה להיות מורכבת מאוד.
לדברי חן הרצוג, שותף בפירמת הייעוץ bdo, נתוני שנת 2022 ״מצביעים על הכישלון המתמשך בעמידה ביעדי הפחתת הפליטות במשק. כדי להפחית פליטות, לא מספיק לקבוע יעדים אלא צריך במקביל לאמץ מדיניות תומכת - בהסרת חסמים וביצירת תמריצים כלכליים. את המחיר של אי עמידה בהחלטות הממשלה - הן בקידום אנרגיות מתחדשות והן בסגירת התחנות הפחמיות - הציבור משלם באמצעות התייקרות החשמל ועלייה בזיהום האוויר. למרבה הצער, תמונת המצב לשנת 2023 מראה כי אין כל היתכנות לעמידה בתוך שנתיים ביעד של 20% אנרגיות מתחדשות שנקבע לשנת 2025. מרכיב מרכזי במחדל הוא העיכוב באישור תוכנית הפיתוח למשק החשמל. תכנון משק החשמל עדיין מתבצע לפי תוכנית לא עדכנית משנת 2018, שהתבססה על יעד של 17% אנרגיות מתחדשות לשנת 2030, והתעלמה מגידול בביקושים הנובע מכניסת רכבים חשמליים״.
