פרשנותהלכה למעשה – דירוג האשראי של ישראל כבר ירד
פרשנות
הלכה למעשה – דירוג האשראי של ישראל כבר ירד
בשעה שגיוסי החוב של ישראל כבר התייקרו בחדות, דו"ח של מודי'ס מעריך דירוג אשראי נמוך מהדירוג שלה בפועל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממשיך במסע השליפות שלו, אבל הדרג המקצועי במשרדו דווקא מפנים את גודל המשבר
גם הפעם למדו פקידי משרד האוצר מהתקשורת על כוונת השר שלהם לתת עוד מענק של 1,000 שקל לכל מי שפונה מעוטף עזה, על רקע המחדל הביטחוני שממשלתו חתומה עליו. לא רק שלא ידעו על המהלך הזה – גם אחרי ההצהרות וההבטחות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אף אחד במשרד לא ידע לאמוד את ההוצאה התקציבית הכרוכה במהלך ואת האפקטיביות שלו. ולא פחות חשוב: הם גם לא יודעים להצביע על המקור התקציבי למענק.
ייתכן שבאמת צריך להגדיל את התקציב למפונים, זאת כמובן לא הבעיה. השליפה מהמותן של סמוטריץ' היא הבעיה – בלי עבודת מטה, בלי חישובים, בלי להצביע על מקורות, בלי להכין תשתית מקצועית ובלי למפות השלכות. כלומר, שוב סמוטריץ' הוציא שפן מהשרוול תוך ניצול במה תקשורתית בניסיון לעצור את זליגת המנדטים שממנו סובלת מפלגתו, בין היתר על רקע תפקודו כשר אוצר.
המהלך של סמוטריץ' מגיע אחרי שני אירועים משמעותיים שאירעו השבוע. הראשון – זעמו של השר על פקידיו שהעזו באופן פומבי בדיון בוועדת הכספים של הכנסת להציע קיצוץ בכספים הקואליציוניים, שהובטחו ליו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה). לא רק גפני זעם על ההצעה, זה מתבקש מאליו, גם סמוטריץ' הצטרף אליו.
כלומר, בניגוד לכל ההצהרות, ההמלצות והאזהרות, חלק מהותי מהכספים הקואליציוניים, שהם לא יותר משם קוד לשוחד פוליטי, לא ייפגע. באוצר מעריכים את הכספים ב־7.9 מיליארד שקל ב־2024-2023. ניכר כי סמוטריץ' מתקשה להבין את הדינמיקה המאקרו־כלכלית והוא באמת מאמין שאיכשהו הממשלה הכושלת שלו תוכל לממן את הכל בהגדלת הגירעון. שר האוצר מבקש לממן את הזינוק החד בהוצאה הממשלתית באמצעות הגדלת חוב, כאילו שאין צורך לממנו, כשהוא מתעלם מהתחזית לירידה חדה בהכנסות המדינה בעקבות המלחמה.
האירוע השני שעומד ברקע ההכרזה של שר האוצר הוא דו"ח מפורט וחמור מאוד שפרסמה סוכנות הדירוג מודי'ס, שביקשה להסביר לעומק את ההחלטה הקודמת שלה להכניס את ממשלת ישראל ל"מעקב דירוג שלילי". מדובר בשם קוד לפעולת דירוג שמגיעה לפני הורדת תחזית הדירוג ולפני הורדת הדירוג עצמו.
בראש ובראשונה מפרסמת מודי'ס תחזית צמיחה קשה למשק הישראלי, שנחשפה כבר באוקטובר ב"כלכליסט", שלפיה המשק הישראלי יתכווץ ב־2024 ב־1.5%. למחרת הפרסום במודי'ס ניסו לצנן במעט את הרוחות ורמזו כי התחזית היתה "ניסיונית" ו"ראשונית", אלא שהם חזרו עליה חודש מאוחר יותר. רוב הכלכלנים הישראלים מעריכים שמדובר בתחזית פסימית למדי, שעומדת גם בניגוד לרוב התחזיות של גופים בינלאומיים אחרים. עם זאת, מדובר בתחזית שרירה וקיימת של אחת מחברות הדירוג החשובות בעולם.
לעומת תחזית הצמיחה, הניתוח עצמו שביצעה מודי'ס דווקא זכה לשבחים. במסמך עצמו חברת הדירוג מסבירה את הדינמיקה של כל אחת מארבע הקטגוריות שהם בודקים: עוצמה מאקרו־כלכלית; עוצמה מוסדית; עוצמה פיסקלית (תקציבית) ורגישות להתממשות סיכון. הם מפרטים מדוע הכניסו את ממשלת נתניהו־סמוטריץ' למעקב, מה קשור למלחמה ומה לא וממה הם חוששים. כל שאלה, סוגיה ופרמטר זוכים לניקוד (שילוב של אותיות ומספרים המאפיינים את סוכנויות הדירוג).
השורה התחתונה ברורה ומופיעה בסקירה: כאשר מסכמים את כל הניקוד של כל הקטגוריות, לפי החישוב הכי פשטני, דירוג החוב של ממשלת ישראל כבר היה צריך לרדת מרמה של A1 לרמה של A2 במקרה הטוב. מדובר בירידה של ציון אחד. במקרה הפחות טוב, הירידה היתה צריכה להיות בשלושה ציונים לרמה של Baa1.
כיצד מסבירים את הפער? חברות הדירוג לא משתמשות במשוואות באופן "רובוטי". שקלול הנוסחאות והניקוד הם כלי מרכזי, אבל לא יחיד. בסופו של דבר ההחלטה על הדירוג מבוססת על שיקול דעת של המדרגים. עם זאת, כפי שציינו השבוע כלכלנים, הפער מעיד על "כיוון עתידי". כלומר, המקום אליו אנחנו צועדים כל עוד לא עושים דבר. ומתברר שוב שסמוטריץ ממשיך להוביל אותנו לכיוון הלא נכון.
"ננצל את תקופת המעקב כדי להעריך אם הסכסוך הצבאי פוגע בעצמאות של המוסדות בישראל. ננסה בפרט לאמוד את האפקטיביות ואת יכולתה של הממשלה ליישם מדיניות המיועדת למתן את ההשפעה הכלכלית פיסקלית של הסכסוך ולתזמר התאוששות מהמשבר", כתבו בסקירה של מודי'ס, והזהירו "הסכסוך הצבאי הנוכחי מגביר את הסיכון להחלשת העוצמה, האפקטיביות ויכולת החיזוי של מוסדות המדינה, בפרט של הממשלה והכנסת".
יתר על כן, במודי'ס בוחרים בתרחיש הבסיס שלהם את הדוגמה של האינתיפאדה השנייה בראשית שנות ה־2000 – שנים שאופיינו בירידה דרסטית בצמיחה בעקבות שילוב של סיבות ביטחוניות (האינתיפאדה השנייה) וכלכליות גלובליות (משבר הדוט.קום). "הכלכלה נפגעה אז לא רק מהסכסוך עם הפלסטינים", הם כותבים, "אלא גם מהמפולת במניות הטכנולוגיה באותה תקופה, שהשפיעה על חברות הטכנולוגיה הישראליות. בעוד שתעשיית ההייטק מגוונת כיום הרבה יותר משהייתה אז, הסכסוך מגיע בתקופה קשה לתעשיית ההייטק העולמית, וישראל ראתה השנה כניסות הון וגיוסי כספים נמוכים משמעותית בהשוואה לשנתיים האחרונות".
אפשר להתנחם בעובדה אחת – הדרג המקצועי באוצר מתחיל להבין את עומק המשבר. בתחילה היה נראה שרק אגף התקציבים הפנים את חומרת המצב, אבל כעת נראה שגם החשב הכללי יהלי רוטנברג ומנהל החוב גיל כהן, ששוחחו השבוע עם פעילים בשוק ההון, מתחילים להבין. היקף הגיוס השקלי בנובמבר עמד על 14 מיליארד שקל. זה גיוס חסר תקדים – כפול מהממוצע בחודשים לפני כן. יתרה מזו, החשכ"ל הזניק את הגיוסים במט"ח, שם פרמיית הסיכון באה לידי ביטוי באופן מלא והגיוסים יקרים: מעל 6%.
בשוק ההון מתקשים להבין מדוע החשכ"ל מגייס בקצב כל כך מהיר ודחוף על רקע האתגרים המיידים שעומדים בפניו. ניכר שהוא מתכונן לאירוע, שהרי זו משימתו של החשכ"ל – להיות מנהל הסיכונים של הממשלה. ומנהל סיכונים טוב חייב להביא בחשבון תרחיש לפיו המצב הבעייתי כעת, אינו הגרוע ביותר. כלומר, לא רק שייתכנו בעתיד סנקציות שיקשו על ישראל לגייס בשווקים הבינלאומיים, תרחיש קיצוני אפשרי במבחני הלחץ שבנק ישראל מבצע, אלא גם תרחישים אחרים שכוללים עלייה נוספת בפרמיות שמשלמת ישראל ולפיכך גם עלייה בריביות, שהן עלות הגיוס.
כלומר, מבחינת החשכ"ל גיוס ב־6% היום הוא יקר, אך ייתכן שהוא עוד יתברר כזול, שכן המלחמה עוד לא הסתיימה והתותחים עדיין רועמים. לכן הוא מגייס כעת ביתר, תוך ניצול העובדה שהביקושים ערים, צה"ל רושם הצלחות, חיזבאללה בחוץ, יש "קבינט חירום לאומי" והמלחמה חיסלה לכאורה את סיכון "ההפיכה משטרית". גם מודי'ס התיחסו להפיכה: "השינוי המשפטי הופסק כעת וסביר להניח שלא יימשך לאחר תום המבצע הצבאי".
חשוב להדגיש כי בשלב זה אף גורם לא מעלה על השולחן את האפשרות של חסימה מוחלטת של השווקים הבינלאומיים, ניכר כי בלשכת החשכ"ל ניתחו לעומק את מפת הסיכונים עוד לפני שהמסרים והניקוד בקטגוריה "רגישות למימון סיכון" של מודי'ס - שנוגעת לסיכון הגיאופוליטי שהתדרד לציון B - ראו אור בסקירה האחרונה. לפחות תורת ניהול ששמה מבטחה בכוח עליון כלשהו היא נחלתו הבלעדית של שר האוצר - ולא של הדרג המקצועי במשרדו.
