דעהאי הוודאות הכלכלית כאן כדי להישאר
דעה
אי הוודאות הכלכלית כאן כדי להישאר
השילוב של שני אירועים מכוננים כה סמוכים - הקורונה ופלישות רוסיה לאוקראינה - יצרה אי ודאות שמטלטלת את השווקים ומקשה על תהליכי קבלת ההחלטות. מדובר במציאות מתמשכת, שתיאלץ את מקבלי ההחלטות לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות שלהם ולהתאימם לתנאים החדשים
השנה-שנתיים האחרונות לימדו אותנו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים עד כמה אי ודאות גיאו-פוליטית, כלכלית ופיננסית מטלטלת את שווקי ההון ומקשה על תהליכי קבלת ההחלטות.
בדרך כלל דרכי הפעולה נקבעות לפי מודלים כלכליים והתנהגותיים והפקת לקחים מאירועים דומים בעבר, אלא ששילוב של שני אירועים מכוננים כה סמוכים – הקורונה ופלישת רוסיה לאוקראינה – מאתגר כל מודל והופך אפילו את העבר הקרוב ללא רלוונטי. מן הסתם, המתיחות בין ארה"ב לסין סביב טייוואן רק מוסיפה לקלחת.
את ההשפעות של אי הוודאות הזו ניתן להדגים באמצעות הנפט. בתי השקעות חשובים ניסו לאחרונה לצפות מה יקרה למחירי הנפט, שהיו אז באזור 100 דולר. יש שצפו מיתון עולמי, קיטון חד של הביקוש וירידת של עשרות אחוזים במחיר. אחרים התמקדו דווקא בחוסר היצע (בגלל החרם על רוסיה) והזהירו שהמחיר יכול לקפוץ פי 4. תחזיות כה קוטביות מקשות מאוד על בתי זיקוק, למשל, לקבל החלטה אם להשקיע בהגדלת יכולות הזיקוק. אם "ילכו" עם התחזיות לנפילה של מחירי הנפט ולא ישקיעו, תקופתם הפוטנציאלית תקטן והם אף יחמירו את הבעיה (אלו הן ציפיות שמגשימות את עצמן).
דוגמה נוספת ניתן לראות במקרה של הרובל - רבים צפו שכתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות של המערב בתגובה הרובל יקרוס. בתחילה זה אכן קרה, אך די מהר התבררה התלות של אירופה בנפט הגולמי ובגז הטבעי מרוסיה, שאולי מכרה פחות, אך המחירים זינקו, כך שהכנסותיה גדלו והרובל נסק לשיא של 7 שנים מול הדולר.
גם ביחס למדיניות החדשה של הפד, שנקראת front loading, כלומר מאבק חסר פשרות באינפלציה דרך העלאות ריבית מהירות וחדות, ישנן שתי דעות קוטביות. הפד הסביר כי הוא עושה זאת מתוך הערכה שמצב התעסוקה טוב וניתן להגיע למה שנקרא "נחיתה רכה" של הכלכלה. אום בניגוד לכך, קרן המטבע הבינ"ל מזהירה כי ארה"ב יחד עם כלכלת העולם כולו על סף מיתון. אם הפד טועה, הריסון החד שלו עלול להחמיר את המיתון המסתמן; אולם, אם הוא צודק – האינפלציה תרד והכלכלה תמשיך לצמוח.
ואי אפשר בלי הזווית הישראלית. אך לפני שנה וחצי היה לנו בתקציב הממשלה גירעון של 160 מיליארד שקל - הגבוה אי פעם. והנה, בשבעת החודשים הראשונים של השנה נרשם עודף של כ-34.4 מיליארד שקל. לתפנית הזו חשיבות אדירה. במקום שהממשלה תנפיק עשרות מיליארדים, תתחרה עם המגזר העסקי על חסכונות הציבור, תגרור עלייה חדה של עלות ההון ותקשה על המגזר העסקי (שגם מתמודד עם העלאות שכר על רקע האינפלציה), היא מצמצמת כיום למינימום את הגיוסים שלה ועל הדרך תורמת להפחתת השפעת העלאת הריבית על ריביות השוק.
אלו הן דוגמאות על אצבעות יד אחת למציאות ששווקי ההון, משקי הבית והחברות מתמודדים עמה מדי יום כדי לקבל החלטות. אני צופה עוד מספר שנים עם אי ודאות גבוהה כל כך.
בשורה התחתונה, אמרה ידועה היא שהשווקים שונאים אי ודאות. ובכן – היא כאן כדי להישאר. המציאות לא עומדת להיות פשוטה יותר. צריך לפעול כל הזמן כדי לשפר את יכולת ההתנהלות מולה' וזה אומר שיפור של המודלים, יותר עבודה עם תרחישי קצה והכנה של הרבה תכניות מגרה. לא מדובר במשבר שנושא עמו הזדמנויות. מדובר במציאות מתמשכת, שתיאלץ את מקבלי ההחלטות לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות שלהם ולהתאימם לתנאי אי הוודאות החדשים.
רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות
