האוצר: "חלק ממשרדי הממשלה מתקשים לעמוד בהתחייבויות בשל התקציב ההמשכי"
האוצר: "חלק ממשרדי הממשלה מתקשים לעמוד בהתחייבויות בשל התקציב ההמשכי"
סגן הממונה על התקציבים באוצר אמר בדיון: "ההוצאות המותרות למשרדי הממשלה מוגבלות מאוד בשל התקציב ההמשכי", שמופעל מזה 7 שנים. גפני: "על המשרדים לספק מתקציבם את הגידול בהוצאותיהם בגין עליית המדד"; סגן החשכ"ל: "הוצאותיהם עלו - אבל לא זו הסיבה העיקרית"
"חלק ממשרדי הממשלה מתקשים לעמוד במחויבויות הבסיסיות שלהן לנוכח העובדה שתקציב המדינה לשנת 2023 לא אושר על ידי הכנסת והמדינה פועלת לפי תקציב המשכי. כתוצאה מכך, סך ההוצאות המותרות לממשלה הוא מאוד מגביל והמסגרת היא נמוכה ומרסנת את משרדי הממשלה", כך אמר הבוקר סגן הממונה על התקציבים באוצר איתי טמקין, בדיון שקיימה הוועדה על התקציב ההמשכי.
לדבריו, "מסגרת התקציב השנתי היא 460 מיליארד שקל (לעומת 452 מיליארד שקל בשנת 2022), ומשרדי הממשלה מקבלים מכסה חודשית בלבד. אנו מרסנים את עצמנו כממשלה עד אישור התקציב (לשנת 2023-4), כדי שהוועדה תוכל לקבוע את סדרי העדיפויות בעת דיוני התקציב".
הוא הוסיף במקרה בו המשרדים משלמים שכר לעובדים וממלאים התחייבויותיהם התקציביות, נותרה מסגרת תקציבית לניצול חודשי, אז מתקיים דיון עם משרד האוצר בסוגיית ביצועה. הממשלה צפויה להגיש לכנסת את תקציב 2023-4 בסוף מרץ 2023, והכנסת נדרשת לאשרו בקריאה השנייה והשלישית עד סוף מאי 2023.
יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, אמר כי המשרדים צריכים לספק מתקציבם את הגידול בהוצאותיהם בגין עליית המדד. העניין צפוי להגיע לעלות לדיון בין המשרדים לאוצר במסגרת דיוני תקציב 2023-2024. לכך השיב ליאור דוד פור, סגן החשב הכללי באוצר, כי "זוהי השנה השביעית שבה יש תקציב המשכי. זה התקציב הכי מרסן שהיה בתולדות המדינה. יש לכך 2 סיבות: האחת, שיעור הגידול בהוצאות המשרדים בסך 8 מיליארד שקל, הוא הקטן ביותר".
דוד פור הדגיש כי עד כה בשנים האחרונות היינו באינפלציה נמוכה וכעת כל הוצאות שכר, גימלאות וחוזים ארוכי טווח (הצמודים למדד) מגדילים את ההוצאה בכמה מיליארדי שקלים. גפני העיר כי "המשמעות היא שרמת השירותים שהאזרחים קיבלו מהמדינה הוא הנמוך ביותר מאז קום המדינה. רמת הריסון הגבוהה היא רמת השירות הנמוכה ביותר. אתם שלטתם במשרדים כי לא היה תקציב מדינה מאושר. אתם לא נתתם להם כסף"?
גפני גם מחה על כך שהחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג לא הגיע לוועדה. כמו כן, מתח ביקורת על כך שרק הבוקר שיגר האוצר דו"ח על ביצוע התקציב ההמשכי. בשבוע הבא תקיים הועדה דיון נוסף בעניין. גפני גם הודיע כי "ועדת הכספים צריכה לפקח על החשב הכללי ועל הממונה על התקציבים שהם לא לוקחים את התקציב ההמשכי ולא מאשרים כספים למשרדים. אני מעריך את החשכ"ל ואת הממונה על התקציבים, אבל בתקציב ההמשכי כאשר יש כוח אפשר להשתמש בו לא לפי ההיגיון הצרוף. התפקיד שלנו לפקח כיצד זה נעשה. לחשכ"ל יש כוח בלתי רגיל כי הוא מנהל את המדינה".
גפני הודיע שיגיש הצעת חוק שלפיה בתקופה שבה המדינה מתנהלת לפי תקציב המשכי, השרים יוכלו לבוא לועדת הכספים ולקבל אישור לביצוע העברות תקציביות. עוד אמר שבישיבה הבאה בנושא ידרוש דו"ח הביצוע של התקציב ההמשכי הכולל פירוט של ניצול התקציב על ידי המשרדים.
מרכז הקואליציה בועדה ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) קבל על כך שסעיפי התמיכות למשל בתקציב משרד הרווחה לא יקבלו מענה מקסימלי בשל העובדה שסעיף התמיכות נמצא במדרג ביצוע נמוך בשל התקציב ההמשכי. בשל כך קיים חשש לדבריו שבחג הפסח הקרוב לא יהיה מספיק כסף במשרד הרווחה לצורך תקצוב סלי מזון לנזקקים באמצעות עמותות. אזולאי וגפני ביקשו להגדיל את ביצוע התקציב ההמשכי לשורה של נושאים ובהם לסלי המזון לנזקקים. טמקין השיב כי במקומות מסוייים מגדיל האוצר את קצב הביצוע של הסעיפים.
ליאור דוד פור הוסיף כי " יש ועדות חריגים (לאישור הוצאות חורגות) יכולים להעלות דברים שנמצאים במקום אחר, כל עוד נעמוד במגבלות השנתיות". ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן) קרא לנציגי האוצר "אל תשתמשו במילים כמו מיתון, איפוק וריסון. ריסון כמו כלב שאתה מרסן אותו".
