כפסע ממלחמה בלבנון: פיקוד העורף מעביר אחריות לרשויות המקומיות בצפון
כפסע ממלחמה בלבנון: פיקוד העורף מעביר אחריות לרשויות המקומיות בצפון
פיצוץ הזימוניות של אנשי חיזבאללה מקרב את צה"ל למלחמה בלבנון. בפיקוד העורף מסתמכים על רשויות הצפון למענה ראשוני, אך משרדי הביטחון והפנים עדיין לא הכריעו מי מהם ייקח אחריות על המפונים במקרה שיפרוץ עימות כולל
הפגיעה באלפי אנשי חיזבאללה בלבנון ובסוריה באמצעות פיצוץ מתוזמן של הזימוניות שנשאו על גופם, שאותה ארגון הטרור השיעי מייחס לישראל אף שהיא מקפידה על שתיקה מלאה בנושא ולא לוקחת אחריות על הפעולה, מעמידה את צה"ל במרחק של פסע ממלחמה בלבנון. זאת, לאחר שבהוראת הדרג המדיני וקביעת סדר עדיפויותיו בחזיתות הרבות פעילותו בצפון התאפיינה בשנה האחרונה בעיקר במגננה ובספיגה של אלפי רקטות, טילים וכטב"מים מלבנון על אף מחיר דמים כבד של עשרות אזרחים וחיילים, הרס נרחב של בתים ותשתיות, פינויים של למעלה מ־60 אלף אזרחים שגרו ביישובים בקו המגע ופגיעה אנושה ברוב הפעילות הכלכלית בגליל.
מימוש איומי חיזבאללה לתקוף את ישראל בתגובה לפגיעה בכ־4,000 מאנשיו עלול לגלגל את הצדדים במהירות להתנגשות רחבה שנראית בלתי נמנעת, ואיתה גם פוטנציאל הסלמתה למלחמה אזורית כוללת שבה ייקחו חלק גם איראן וארגוני הפרוקסי שלה. ההיתכנות הגבוהה למלחמה מלאה נגזרת גם מהחלטה שקיבל הקבינט בתחילת השבוע ולראשונה מאז אוקטובר שעבר, לכלול ביעדי הלחימה של צה"ל את השבת תושבי הצפון לבתיהם בתנאים שמבטיחים את ביטחונם האישי. השגת היעד החדש מעידה על בשלות ישראלית למערכה שמשמעותה הפיכת המציאות הבלתי נסבלת בצפון, שבו נוצרה למעשה רצועת ביטחון בתוך שטח ישראל תוך פגיעה אנושה במרקם החיים בגליל.
1 צפייה בגלריה
אמבולנס בביירות מפנה אנשי חיזבאללה אחרי מבצע הביפרים. התוכנית למיגון הצפון כלל לא בוצעה
(צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
חיזבאללה ערוך למלחמה כזאת, באמצעות ארסנל עשיר שכולל 200–150 אלף רקטות וטילים, שחלקם מתאפיינים ביכולות דיוק גבוהות יחסית ובטווחים שמאיימים על כל נקודה בישראל, וכוח שלטענתו כולל כ־10 אלף איש לפחות, שהתאמן היטב לקראת מערכה אפשרית שבפתח ולפחות חלק ממנו צבר מיומנויות בקרב ובשיטות לחימה במלחמת האזרחים בסוריה. לפני כמה שבועות ובמסגרת הלוחמה הפסיכולוגית שלו על ישראל, חיזבאללה חשף תיעוד של מנהרת ענק החצובה בהר ומשמשת בסיס טילים מוגן, באופן שממחיש את התבססותו בתווך התת־קרקעי שיאתגר את צה"ל הרבה יותר מהמנהרות בעזה.
חיזבאללה התפאר בחודשים האחרונים במודיעין חזותי שאסף באמצעות כטב"מים ייעודיים ששיגר מעל אתרים אסטרטגיים רבים בעומק הצפון. אתרים אלה כוללים את בסיס חיל האוויר רמת דוד, מפעלי נשק של אלביט מערכות ורפאל בצפון, מתקנים רגישים במפרץ חיפה הכוללים את שני נמלי הים, מחנות ובסיסים רבים ברמת הגולן ואתרים המשמשים את מערך ההגנה האווירית של צה"ל וכוללים מערכות ואמצעים חיוניים הקשורים לכיפת ברזל וקלע דוד, המיועדים ליירט לפחות חלק מהמטחים הרבים שהוא עלול להפנות לעבר ישראל.
פיקוד העורף בונה על הרשויות המקומיות
אחרי כמעט שנה של מלחמה בדרום ולחימה בעצימות נמוכה יותר בשאר הגזרות, המלווה בשיגורים תכופים של כטב"מים וטילים מכל הכיוונים, נראה שהעורף הישראלי פיתח מודעות, קשב ועמידות למצבי חירום המתרגשים עליו חדשות לבקרים. קציני מחלקות ההתנהגות והאוכלוסייה של פיקוד העורף שואבים עידוד מהחוסן הזה, שמבוסס על האחריות האישית של האזרחים אל מול התפתחות המצב. ההתנסות של הציבור במצבי החירום התכופים שזימנו אירועי השנה האחרונה ייתרה, לתפיסתם, את הצורך שבהשקת קמפיין נרחב להכנת העורף למלחמה בצפון.
לקראת הפיכתם האפשרית של תרחישים כאלה למציאות ממשית בשטח פיקוד העורף בונה על הרשויות המקומיות שאמורות להפעיל יחידות סיוע ראשוני (סע"ר) ולהוות עבור תושביהן כתובת בנושאים היום יומיים בקשר למרקם החיים השוטף. שם מאמינים שהרשויות מכירות את תושביהן, את השכונות, את השטח ואת המאפיינים הייחודים שלהם טוב יותר מכל גוף אחר. במהלך החודשים האחרונים הוא ערך לרשויות שורה של תרגולות ומשחקי מלחמה כדי לשפר את כושר המענה שלהן לצרכים שעתידים להתגלגל לפתחן.
ההנחות האלה יצטרכו לעמוד במבחן המציאות. תרחישי הייחוס למלחמה עם חיזבאללה קשים וקודרים הרבה יותר מרוב מצבי החירום שנכפו על הציבור הישראלי מאז תחילת המלחמה ולמעשה, הוא לא התמודד עם נסיבות כאלה מעולם. הם מדברים על ירי מאסיבי של כ־3,000 עד 4,000 רקטות וטילים מדי יום מכיוון לבנון וסוריה לעבר ישראל, על הרוויית מערכות ההגנה האוויריות באופן שלא יאפשר להן ליירט חלק גדול מהאיומים או על פגיעה נקודתית בהן באופן שישתק אותן; על הצורך להפנות חלק ניכר ממערכות היירוט למשימות הגנה על בסיסי חיל האוויר, על מחסני חירום ועל תשתיות חיוניות; על פגיעה במתקני אנרגיה באופן שיינתק ערים ואזורים שלמים מזרם החשמל עד לכדי עלטה; על שיתוק מרקם החיים המוכר, תוך יכולת מוגבלת של רשויות החירום וההצלה לספק מענה מהיר לכל זירת התרחשות.
איזה משרד יהיה אחראי על מפוני הצפון?
כשהמלחמה פרצה באוקטובר, רמת המוכנות של המשק למצבי הקיצון שעלולים להיגזר ממלחמה עם חזבאללה היתה חלקית, במקרה הטוב, והתאפיינה בפערים מבהילים. מאז חלפה כמעט שנה, זמן רב ויקר מפז שעמד לרשות הגופים הרלבנטיים כדי לשפר את מוכנותם. אל מול תרחישי העלטה שעליהם הזהירה רשות החירום הלאומית (רח"ל) שבמשרד הביטחון, חברת החשמל טענה כי הרחיבה את היתירות של מערכותיה ואימנה את צוותיה כדי למנוע מצבי עלטה ממושכים. במקביל היא טענה שהגדילה את מלאי הפחם שיאפשר לה לייצר חשמל במקרה שאספקת הגז הטבעי מהאסדות שבים התיכון תשובש או תופסק.
שלשום, שעות אחרי שהזימוניות של אנשי חיזבאללה החלו להתפוצץ ולזרוע כאוס בלבנון, משרד התקשורת מיהר להעביר מסרים מרגיעים שלפיהם השלים את העיבוי האנרגטי של כ־480 אתרי סלולר קריטיים ברחבי הצפון, כך שבמצב של הפסקות חשמל ממושכות יוכלו לפעול במשך כ־12 שעות במקום כשעתיים. אלא שהעיבוי האנרגטי של עוד אלפי אתרי סלולר ברחבי הארץ טרם נעשה, כך שבמצב שבו לא אספקת חשמל למשך יותר משעתיים לכל אתר כזה הרשת הסלולרית שקשורה אליו עלולה לקרוס.
את עיקר האש של חיזבאללה יספגו היישובים בקו של חיפה וצפונה, ובלי קשר לשיפור היתירות האנרגטית בתקשורת הטלפונית שלהם, הם יידרשו להתמודד עם פערי מיגון קשים כתוצאה מהזנחה ארוכת שנים מצד המדינה ואי ביצוע של החלטות ממשלה שהיו אמורות לשפר את עמידתם במצב מלחמה. תוכנית למיגון הצפון בהיקף כ־6 מיליארד שקל לא תוקצבה ולא התבצעה כלל, ובאופן שעלול להוביל למציאות כאוטית שרבבות אזרחים ינסו להתפנות עצמאית מיישוביהם לאזורים אחרים. בלי קשר לכך שהגודש הרב בכבישי הצפון עלול להפוך אותם למטרה, מבקר המדינה הזהיר ביוני האחרון כי ישראל לא ערוכה כלל לפינוי אוכלוסייה מהצפון במצב של מלחמה עצימה. הוא התריע כי בין משרדי הפנים והביטחון עומדת לא פתורה שאלת האחריות על המתפנים מהצפון, ופנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בקריאה להסדיר את הנושא. לפי המבקר, היעדר אחראי מוסכם לפינוי כזה "מייצר מציאות בלתי מתקבלת על הדעת".
