ממס על הבנקים ועד מיסוי רווחים כלואים: 152 לוביסטים פועלים כדי לטרפד את גזרות האוצר
ממס על הבנקים ועד מיסוי רווחים כלואים: 152 לוביסטים פועלים כדי לטרפד את גזרות האוצר
הגירעון הגבוה והצורך להמשיך ולממן את הוצאות המלחמה לא מונעים מהלוביסטים המשרתים את החברות הגדולות במשק לפעול נגד גזירות האוצר בתקציב 2025. בין היתר : מיסוי הבנקים, ביטול הפטור ממע"מ על שירותי תיירות ותנאי גביית הרווחים הכלואים
152 הלוביסטים הרשומים בכנסת לא מחכים לפתיחת כנס החורף ביום שני הקרוב ורובם כבר מפעילים לחצים על שרים, פקידים וחברי כנסת, לקראת הדיון בחוק ההסדרים ובתקציב המדינה שייערך בממשלה בימים חמישי ושישי בשבוע הבא.
בחוק ההסדרים המעודכן מופיעות גזירות שפוגעות בבנקים, ענפי התיירות, תחום הרכב ועוד, והלוביסטים פועלים כדי ליירט את הגזירות הפוגעות ברווחי הלקוחות שלהם עוד לפני שיגיעו לדיון בממשלה ובכנסת.
אף שבקופה הציבורית אין כסף, הלוביסטים פועלים נגד מהלכים שנועדו לממן חלק מהוצאות המלחמה ולהקטין את הגירעון בכ־15.7 מיליארד שקל בשנת 2025. למשל, מיסוי הבנקים 2.5 מיליארד שקל בשנה, ביטול מע"מ על שירותי תיירות כ־2 מיליארד שקל בשנה, ביטול הטבת מס למיסוי ירוק 650 מיליון שקל בשנה הבאה, ביטול איחוד עוסקים 650 מיליון שקל בשנה, מתן הטבות מס לצורך קבלת רווחים כלואים - רווחים צבורים בחברות שלא מחולקים לבעלי המניות - כשלפי הצעת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ניתן לגבות מהם עד 10 מיליארד שקל במבצע חד־פעמי.
חוק ההסדרים פוגע גם בעשירים, בעלי חברות, ובאנשים החזקים במשק, ובכנס החורף ייאבקו בגזירות הלוביסטים שהם שכרו. הם ייצאו גם נגד רפורמת השידורים של שלמה קרעי, ובעד ביטול חובת סימון המחירים של ניר ברקת שתפגע בצרכנים ותאפשר ליצרנים ולמשווקים להעלות מחירים. שני החוקים הללו יוגשו בנפרד מחוק ההסדרים.
כלכליסט ערך מיפוי של בעלי העניין והלוביסטים שישנו את מאזן הכוחות לגבי חיסול או סירוס סעיפים מרכזיים בחוק ההסדרים לשנת 2025.
המאבק על רווחי הבנקים
סמוטריץ' מבקש להמשיך בהטלת מס על רווחי הבנקים גם בשנת 2026 בשל רמת הרווחיות הגבוהה שלהם. שר האוצר סבור שעל הבנקים היה לגלגל ללקוחותיהם את עליית הריבית על הפקדונות, בניגוד להעלאת הריבית על הלוואות. בהופיעו במליאת הכנסת לפני כמה חודשים אמר סמוטריץ' כי "הבנקים בחזירות מבטלים את הריבית על העו"ש. אם הבנקים ימשיכו בכך, אני אכפיל את המס עליהם ב־2025". הודעתו של סמוטריץ' מנוגדת לפשרה שאליה הגיעו ראשי הבנקים עם משרד האוצר בתחילת 2024, שלפיה הבנקים ישלמו היטל מיוחד של 2.5 מיליארד שקל בגין 2024 ו־2025 בלא חקיקה להטלת המס. כעת מציע סמוטריץ' להקים צוות לבחינת המס בשנת 2026, כאשר המלצותיו יוגשו עד לסוף ספטמבר 2025, מתוך כוונה ליישמן כבר ב־2026.
הבנקים, באמצעות מנכ"ל איגוד הבנקים איתן מדמון, שיגרו בשבוע שעבר מכתב אל סמוטריץ' שבו נטען כי "מדובר בהפרה גסה ובוטה של הסיכומים כחצי שנה לאחר שניתנו. היא פוגעת ביכולת לקיים עם הממשלה שיח אמין ושומטת את הקרקע תחת האפשרות להגיע עמה להבנות והסכמות מאוזנות בעתיד". הפעם הבנקים נחושים להגיש עתירה לבג"ץ, כפי שהתכוונו לעשות בפעם הקודמת בטרם השגת הפשרה במידה שיוטל מס לא שוויוני על המגזר הבנקאי בלבד בלי שיוטל גם על חברות נוספות במשק.
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר בשבוע שעבר שהבנקים והאוצר יכולים להגיע לשיח מבלי שהעניין יגיע לבית המשפט. ירון, כזכור, תובע מהממשלה להעלות מסים כדי לצמצם את הגירעון בתקציב.
הלובי הבנקאי נחשב לאחת השדולות החזקות בכנסת, אלא שהפעם העבודה של הלוביסטים תהיה קשה במיוחד בשל המחסור בתקציב והגירעון הגואה. סמוטריץ' יתקשה לוותר על הכנסה קבועה של 3-2 מיליארד שקל בשנה מהבנקים. זאת ועוד: הציבור רואה את רווחי העתק של הבנקים וזועם אף הוא על הריביות והעמלות שאותן נדרש לשלם, ושר האוצר חש כי יש לו רוח גבית. אך לא מן הנמנע שגם הפעם לבסוף תגובש פשרה בין הצדדים על גביית היטל מיוחד, בלא חקיקה. על הסכום תהיה מחלוקת בעוד שנה בהתאם לרווחי הבנקים ב־2025.
3 צפייה בגלריה
בעלי משרד הלובינג ריפבליק לירון הרשקוביץ ומבשרת נבו. פועלים בכנסת נגד החלטות שפוגעות ברווחי הלקוחות שלהם
הצעה נוספת שמשרד האוצר חזר והעלה באחרונה להגדלת הכנסות היא ביטול הפטור ממע"מ על שירותי תיירות זרה בישראל. בין היתר, לינה בבתי מלון, השכרת רכב, הסעדה, הדרכה ועוד. בכך האוצר מבקש להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בכ־2 מיליארד שקל בשנה. המאבק של האוצר לביטול ההטבה לתיירים יהיה קשה בעיקר בשל העומדים מולו. שר התיירות חיים כץ (הליכוד) אמר באחרונה כי "התיירות היא נכס לאומי, כלכלי והסברתי, אתנגד לביטול מע"מ 0 לתיירים". התאחדות בתי המלון שוכרת את משרד הלובינג נהלה כדי לבטל את הגזירה. בענף התיירות טוענים כי "אף שקל מהתיירים לא ייגבה ב־2025 כי זו שנה מתה בגלל המלחמה". ההערכה היא שכץ יצליח גם הפעם להוציא את הסעיף מחוק ההסדרים כפי שעשה זאת בשנת 2023.
האוצר ושמחון ראש בראש
סעיף הרווחים הכלואים קורץ לאוצר כמקור תקציבי, ועשוי להניב על פי הערכות יותר מ־10 מיליארד שקל לקופת המדינה. אך הוא תלוי בהקלות מרחיקות לכת לעשירון הגבוה, בעלי החברות, בתמורה לשחרור הרווחים הכלואים. הלוביסטים ולקוחותיהם הטייקונים מצדדים בעמדת אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לחברה וכלכלה, למתן הטבות לטייקונים בדמות הנחה גבוהה במס על שחרור אותם רווחים כלואים. להערכתו, הדבר יניב הרבה יותר הכנסות - עד 20 מיליארד שקל. באוצר מתנגדים להצעת שמחון וטוענים כי היא תגרום לטייקונים לא לחלק רווחים כלואים בשנים הבאות עד למבצע הבא.
במהלך נוסף לביטול איחוד עוסקים מקווים באוצר להגדיל את הכנסות מדינה ממסים ב־650 מיליון שקל. הביטול נועד למנוע מחברות־אחיות תחת בעלות אחת לקזז מע"מ ביניהן. נשיאות המגזר העסקי וגם לשכת יועצי המס זוכות לאהדה בקרב חברי ועדת הכספים שעשויה להיענות לחלק מדרישותיהם. במשרדי עורכי דין ורואי חשבון מיהרו לשלוח הודעות ללקוחותיהם שמפרטות את ההשלכות. משרד עורכי דין ש. הורביץ, למשל, הודיע באיגרת ללקוחותיו כי "אימוץ המתווה בחוק ההסדרים בעניין זה יביא להכבדה משמעותית של נטל המס המוטל על חברות החזקה וחברות משלח יד ישראליות באופן לא שוויוני. מעבר לכך, מתווה זה דורש התערבות מפורשת ולא רצויה של המחוקק במנגנון קבלת ההחלטות העסקיות בחברות ישראליות והוא יוביל לפגיעה במשק במקום תועלת".
הלוביסטים, עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס מפעילים לחץ על משרדי ראש הממשלה והאוצר לתמוך ביוזמת שמחון ולא בזו של האוצר, וגם למנוע הגדלת מס יסף ב־2% ל־5% על הכנסה חייבת העולה על 721 אלף שקל בשנת 2024. בקרב העיקרי על שחרור רווחים כלואים בין משרד האוצר לבין שמחון - יכריע נתניהו שחושש להעניק הטבת מס גבוהה לבעלי החברות שתתפרש כמתנה לבעלי העשירונים הגבוהים.
סעיף נוסף שמתוכנן הוא שהטבת המס לרכב החשמלי תוקטן החל מינואר 2025, ואליה הצטרפה בחוק ההסדרים הטלת מס נוסף על רכבים מזהמים. בכך האוצר מבקש לגבות תוספת של 650 מיליון שקל בשנה ב־2025, והחל מ־2028 תוספת של 900 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא שעורכי הדין והלוביסטים יצליחו להגיע לפשרה שלפיה צמצום הטבות המס לרכב ירוק תימשך אבל בהמשך יוטל מס נסועה. נראה שהמס על הרכבים המזהמים עשוי להיות נמוך ממה שהוצע.
נושא נוסף בחוק ההסדרים מתייחס להגדלת הגיוון מקורות ההון בשוק החוץ־בנקאי. מדובר בצעדים שנועדו, בין היתר, להפחית את עלות מקורות ההון לגופים חוץ־בנקאיים ובהרחבת חוק נתוני אשראי אשר יאפשר טיוב בדירוג האשראי של הלקוחות ובאומדן הסיכון הנגזר מכך. באותה רוח מוצעת גם שורת צעדים שמעניקים ודאות במיסוי לתעשיית ההייטק, זאת בעקבות פעילות חזקה של משרד הלובינג הקבינט שנשכר על ידי האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, לאחר שפרק ההייטק הוצא לפני שנה אל מחוץ לחוק ההסדרים בלחץ משרד המשפטים. המטרה העיקרית של השינויים המוצעים נוגעת להגדלת הוודאות בתחום המיסוי של החברות הבינלאומיות והמשקיעים הזרים שפועלים בישראל.
3 צפייה בגלריה
יו"ר המועצה הלאומית לחברה וכלכלה אבי שמחון. מחלוקת עם האוצר על רווחים כלואים
(צילום: עמית שאבי)
משרד האוצר גם מבקש לצמצם את הטבת המס על רכישת סיגריות בדיוטי פרי שתקטן בחצי החל מיוני 2026, עד לביטולה הסופי ביוני 2028. הפשרה בעניין כבר הושגה השנה בוועדת הכספים בין חברי הוועדה מהקואליציה, רשות שדות התעופה, ושר האוצר. לפי הסכם הפשרה, צפויה הקטנת ההטבה להכניס כ־50 מיליון שקל בשנה לקופת המדינה ב־2025, ורק עם ביטולה הסופי החל מ־2028 היא תכניס לקופת המדינה כ־100 מיליון שקל. סיכוי גבוה כי ההסכם יאושר.
עוד רפורמות שמוצעות בחוק ההסדרים: שר התקשורת שלמה קרעי יגיש חוק שידורים חדש, שר הכלכלה ניר ברקת מוביל את ביטול חובת סימון מחירים שתקל על רשתות השיווק והיצרנים ותפגע בצרכנים. ועוד נתון מעניין: בעוד בחוק ההסדרים הקודם היו לא פחות משש רפורמות שקודמו כנגד סוכני הביטוח, אשר רובן ככולן לא הושלמו ונעצרו במסגרת פעילות לובינג אינטנסיבית בכנסת, בחוק ההסדרים הנוכחי אין כל איום על פרנסת הסוכנים. לכלכליסט נודע כי בעקבות סדרת מפגשים בין לשכת סוכני הביטוח אשר מיוצגת בכנסת ובממשלה על ידי חברת הלובינג אימפקט לבין גורמי ממשל בכירים, ובתיווך חברי הכנסת יצחק פינדרוס (דגל התורה) ואליהו רביבו (הליכוד) מוועדת הכספים, פועלים הצדדים לקדם נושאים שונים בהידברות.
