דעההצד החיובי של החשש מהדבקות בבתי הספר
דעה
הצד החיובי של החשש מהדבקות בבתי הספר
הורים רבים נאלצים לחיות באי ודאות מתמדת עם ילדים שלא מצליחים לייצר שגרה ונפגעים שוב ושוב ממדיניות המתעלמת מההשלכות החינוכיות והנפשיות. שינוי לטובה לא חייב להיות כרוך בתוספת תקציבית
את חגי תשרי בילינו בשורת בידודים. תחילה עם הגדול בן ה-10, שנכנס לבידוד בראש השנה, לאחר מכן עם הקטנה, שרק עלתה לכיתה א' ונכנסה לבידוד בערב יום כיפור.
זה אינו סיפור אישי שלנו, זה הסיפור של בתים רבים בישראל. הורים חסרי אונים שנאלצים לחיות באי ודאות מתמדת, וילדים שלא מצליחים לייצר שגרה ונפגעים שוב ממדיניות שלא לוקחת בחשבון את ההשלכות החינוכיות והנפשיות עליהם.
לאחרונה נראה כי גם מקבלי ההחלטות מבינים את הצורך לשנות קו ומדברים על יציאה לדרך של מודל "הכיתה הירוקה". ההחלטה חשובה והכרחית, אבל לצדה יש לנו גם הזדמנות חד-פעמית להוביל מהלך אסטרטגי למערכת החינוך, שגם יאפשר לנו לצמצם הדבקות ובידודים, אך חשיבותו גדולה מהקורונה.
הקטנת מספר התלמידים בכיתה. נושא שנמצא שנים על שולחן מקבלי ההחלטות, אבל לא מיושם. נהוג לחשוב שהמכשול לכך הוא היעדר תקציב, ואין כך הדבר. מסתבר שאפשר להקטין את מספר הילדים בכיתה גם בלי תוספת תקציבית משמעותית.
בשבוע שעבר פורסם כי הכיתות בישראל צפופות ב-25% מהממוצע של מדינות ה-OECD. בדו"ח השנתי שפרסם הארגון עולה גם כי ילדי ישראל לומדים יותר שעות בבית הספר היסודי מחבריהם. שני הנתונים הללו מתחברים לידי פתרון אחד.
איך עושים את זה?
ניקח את שעות ההוראה הקיימות ממילא בבתי הספר ונחלק אותן על פני יותר כיתות. נצמצם את שבוע הלימודים בחמש שעות לכל כיתה ונחלק את שעות ההוראה על יותר כיתות. והנה לנו כיתות לימוד של 25 תלמידים בכיתה. התיאור הפשטני הזה מגובה במספרים ברורים שמראים שזה אפשרי. השאלה החשובה היא מהיכן יבואו המבנים. סוד ידוע הוא שאלו קיימים ממילא ברוב בתי הספר – חדרי ספח, מדעים, ספרייה ועוד.
נכון, פחות שעות לימוד ידרוש מההורים לוותר על הקפה ביום שישי – אבל כאמא ברור לי שהמחיר שווה את הכיתה הקטנה עבור הילדים, וכראשת מועצה אני יודעת שיש פתרונות ברשות מקומית, כגון צהרון, חוגים ותנועות נוער. המהלך הזה יצמצם הדבקות ויאפשר לילדים שלנו לקבל יחס אישי ומותאם לכל אחד מהם. הקורונה הוכיחה לנו כמה משמעותית היא למידה בכיתות קטנות עבור הילדות והילדים שלנו. את הפער שפתחו הילדים בתקופת הלימודים מרחוק סגרו המורות באמצעות הלימוד בכיתות הקטנות וביחס אישי. מדובר היה בשינוי דרמטי במערכת החינוך.
איך אף אחד לא חשב על זה קודם? הקורונה הבהירה לנו עוד דבר חשוב - הגיעה העת לתת יותר אוטונומיה לרשויות המקומיות. את הפתרון הפשוט הזה יזם אגף חינוך במועצה האזורית גזר. אוטונומיה לרשויות מאפשרת למי שמצוי בשטח לבוא עם פתרונות.
לתת גב
יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, כבר הודיעה כי צמצום הכיתות יהיה אחת הדרישות המרכזיות שלה בהסכם השכר החדש. כמנהיגה אמיתית היא תוכל להוביל את המהלך, זו הזדמנות עבורה לשנות את מערכת החינוך באמת – לטובת המורות והתלמידים כאחד.
שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, היא דמות חינוכית משמעותית, ועלינו – ראשי רשויות, הורים, מורים – לתת לה את הגב המלא לעשות את השינוי הזה במערכת החינוך, שינוי שיצמצם גם את הפערים שפתחה הקורונה ואת הפערים בין מרכז ופריפריה במדינת ישראל.
וינסטון צ'רצ'יל טבע את האמרה הידועה "לעולם אל תבזבזי משבר טוב". אסור לנו לבזבז את הלקחים הטובים של משבר הקורונה עבור מערכת החינוך.
רותם ידלין היא ראשת מועצה אזורית גזר, אמא לשלושה ילדים - אחת מחוסנת ושניים מבודדים.
