ניתוחשירת הברבור שלפני הפיזור: הכנסת אישרה זכויות לבעלי מוגבלות
ניתוח
שירת הברבור שלפני הפיזור: הכנסת אישרה זכויות לבעלי מוגבלות
הצעת החוק שאושרה בקריאה שלישית מייעדת תקציב הולך וגדל עד 2.15 מיליארד שקל כדי לשלב נכים בקהילה ולצמצם את מספר החוסים במעונות סגורים. החשש: מערכות בחירות ימנעו העברת תקנות ליישומו
רגע לפני שהיא מתפזרת ביצעה הכנסת היוצאת את אחת הפעולות החיוביות ביותר שלה — היא אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות.
ההצעה מעגנת בחוק את זכותם של נכים לבחור לחיות בקהילה. היא מייעדת להעברת נכים לחיים בקהילה ולצמצום מספר החוסים במעונות סגורים תקציב הולך וגדל שיגיע עד 2.15 מיליארד שקל ב־2028. החוק עבר באופן חריג בתמיכה של כל סיעות הבית. החשש: מערכות בחירות ימנעו העברת תקנות ליישומו.
חוק זכויות אנשים עם מוגבלות נחשב לבן טיפוחיו של ראש הממשלה המיועד יאיר לפיד שנהג לומר: "זה לא חוק רגיל עבורי. אני אבא של יעלי (בתו האוטיסטית, ש"א). לכל מי שאומר 'אתה נאבק על החוק הזה בגלל הבת שלך', התשובה היא כן. בהחלט. לגמרי".
הצעת החוק קובעת את זכותו של אדם עם מוגבלות "לחיים עצמאיים ואוטונומיים וחירותו והשתתפותו השוויונית והפעילה בחברה ובקהילה". ממילא אפשר לראות בחוק שעבר סוג של הכרזת עצמאות הנכים ברוח האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות שישראל חתמה עליה לפני כעשור.
היום יש 17 אלף אנשים עם מוגבלויות שנמצאים במסגרות סגורות של משרד הרווחה. מהם 11 אלף, שהם 65%, במעונות סגורים ו־6,000, שהם 35%, משולבים בקהילה. באופן מעשי להצעת החוק שלוש מטרות עיקריות: הראשונה היא לאפשר לנכים לבחור את המסגרת בה יגורו ולשלב כמה שיותר מהם בקהילה. מטרה נוספת היא להקטין את מספר החוסים בכל מעון ולקבוע תקרה של 24 אנשים במעון. במשרד אומרים שהעברת אנשים לקהילה תחל כבר השנה, אף שהתקציבים המשמעותיים יגיעו רק מ־2024.
בנוסף הכוונה היא להגדיל את האוטונומיה של אנשים עם מוגבלויות באמצעות הצעת סל שירותים שיקל עליהם לגור בקהילה. בין השירותים שניתן יהיה לרכוש: ליווי צמוד של עובד סוציאלי, הדרכה לחיים בזוגיות, הסעות לתעסוקה, הנגשה וסדנאות להתנהלות כלכלית נכונה. הכוונה היא לאפשר את רכישת השירותים ישירות מהמשרד בלי לעבור דרך שירותי הרווחה.
כדי לממן את המטרות האלו יתווספו בהדרגה לתקציב מינהל המוגבלויות של משרד הרווחה 430 מיליון שקל בשנה מתחילת יישום החוק ב־2024 ועד לסכום של 2.15 מיליארד ב־2028, מתוכם 1.75 מיליארד שקל תוספת ו־400 מיליון שקל מתקציבי המשרד. תקציב מינהל המוגבלויות עומד על 4 מיליארד שקל, כך שמדובר על תוספת של כ־10% לשנה ויותר מ־50% בחמש שנים. כדי להפנות תקציבים למטרה זו אישרה הממשלה לפני כחודש קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים בשנים הבאות.
התקציב המקורי היה 2 מיליארד שקל. במהלך הדיונים השיגה יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ אפרת רייטן (עבודה), תוספת תקציבית של עוד 150 מיליון שקל, בין היתר כדי להחיל אותו גם על בעלי מוגבלות כפולה שהם גם נכי נפש. הכנסת באופן נדיר מאוד התאחדה סביב הצעת החוק, והיא עברה שוב ושוב בתמיכת כל סיעות הבית, וביום שני בלילה היא אושרה ברוב של 42 ללא מתנגדים.
המכשול העיקרי בדרך ליישום החוק הוא שמדובר בחוק זכויות, דהיינו חוק כללי. את התוכן שלו צריך לצקת בתקנות שאותן יש להעביר בתוך שנה וחצי. אם נעביר את השנה וחצי הקרובות במערכות בחירות, קיים חשש שהתקנות לא יעבור בזמן והיישום יידחה. החשש השני הוא שבשל קיצוצים עתידיים הסכומים שיועברו ליישום הרפורמה יוקטנו. זאת כפי שקרה לתוכנית חשובה אחרת של משרד הרווחה — תוכנית החומש למאבק באלימות במשפחה.
מנהלת שירות הערכה והכרה במינהל מוגבלויות במשרד הרווחה, שרית טילוביץ' לוי, אומרת שמדובר בחוק שניסו להעביר במשך קדנציות רבות. לדבריה, "יש מה לשפר בנושא האוטונומיה של אנשים עם מוגבלויות, ואנחנו רוצים להעצים אותה. אם זה תלוי בנו התקנות יאושרו בזמן".
רייטן אמרה: "החוק הוא כמו מניפסט למתן אפשרות בחירה לאנשים עם מוגבלויות שמונע תפיסה פטרנליסטית".
ארגון "נכה לא חצי בן אדם" מסר: "החוק נושא בשורה ויסייע לאנשים עם מוגבלויות לצאת לחיים עצמאיים".
שר הרווחה מאיר כהן: "לראשונה זכויותיהם הסוציאליות של עשרות אלפי אנשים עם מוגבלות מעוגנות בחקיקה, ואנחנו כמדינה אומרים להם: אנחנו רואים אתכם דרך היכולות שלכם ודרך החלומות שלכם, ולא דרך המוגבלות שעמה אתם חיים".
