דעההסיכון הגיאופוליטי של המלחמה באוקראינה ואחריות התאגידים
דעה
הסיכון הגיאופוליטי של המלחמה באוקראינה ואחריות התאגידים
לצד הפלישה הרוסית לאוקראינה, אנו עדים להתרחשותה של "רעידת אדמה" גיאופוליטית, הטומנת בחובה השפעה על משקים רבים בעולם. עולה השאלה האם אין זו חובה למנהלי תאגידים לבחון את הסיכונים הנגזרים מסיכונים אלו?
בשבועות האחרונים, כפועל יוצא מהמלחמה המתחוללת בן רוסיה לאוקראינה, הורגלנו לקבל מנות גדושות של שידורים חיים, המתארים את זוועות המלחמה, לרבות מיליוני פליטים העוזבים את ביתם ומחפשים בית חדש. לצד התרחשויות אנושיות קשות אלה, אנו עדים להתרחשותה של "רעידת אדמה" גיאופוליטית, הטומנת בחובה השפעה חוצת גבולות, על משקים רבים בעולם, גם אם אלה רחוקים אלפי קילומטר מזירת האירועים באוקראינה.
זירה גיאופוליטית זו בעלת השפעה מהותית על מדינות, כמו גם על מיליוני חברות ותאגידים ברחבי העולם ובעקיפין על כל אחד מאתנו, והכל מבלי שנמצא "פלורוסנטים דלוקים" ברוב המוחלט של חדרי מועצות מנהלים והנהלות של חברות. האמנם, התנהלות זו רציונלית? האם אחריות נושאי משרה, מקימה חובה לפחות לבחון את הסיכונים הנגזרים מסיכונים הגיאופוליטיים הנוכחיים?
במה הדברים אמורים?
הסיכון הגיאופוליטי (GPR-GEOPOLITCAL RISK) הוא בהכללה ובתמצית: הסיכון לחוסר יציבות במערכת היחסים הבינ"ל מנקודת מבט גאוגרפית פוליטית. כאשר הרעיון הבסיסי הוא שכל מדינה כחלק מהגדרתה מסמנת את גבולותיה, ורותמת את משאביה לשם הגנה על גבולות אלה.
מחקרים רבים מצביעים לאורך השנים על כך שעליה בסיכון הגיאופוליטי ובוודאי התממשות אותו סיכון, כמו פרוץ אירועים דוגמת מלחמות, יש בהם בכדי להשפיע באופן מהותי על ההתנהלות והאיתנות הכלכלית הגלובלית והמדינתית.
התופעות המתוארות לעיל, מובילות למסקנה כי עליה ב-GPR מבשרת את בוא "החורף הכלכלי", ולהיווצרות השפעות כלכליות שליליות מהותיות.
כאמור זה סיכון, וסיכונים לא אחת מתממשים. אך השאלה הנגזרת מכך, האם ועד כמה העסיקו עצמם הנהלות ודירקטוריונים של תאגידים, בסוגיות אלה, ובתרחישים הנגזרים מתרחישים אלה? האם הם באמת "קשובים לסיכון" ולא מקדשים לו תשומת לב ראויה?
אני מביא דברים אלה על רקע שני "אירועים משפטיים" בישראל בשנים האחרונות: הראשון, נוגע ברעיון הקבוע בחוק חדלות הפירעון החדש, לפיו אפשר ותחול אחריות אישית על הדירקטורים ונושאי המשרה, שידעו או שהיה עליהם לדעת כי החברה צועדת לקראת "חדלות פירעון" ולא נקטו אמצעים סבירים לצמצום הסיכון או היקף האירוע. השני, מסתמן כניצנים לפגיעה ב"מקלט" ה-BJR. כלומר, כרסום בשיקול הדעת העסקי.
לדעתי, "מיזוג" שני אירועים משפטיים אלה, לא יכולים להשאיר את הדירקטור הסביר אדיש לשאלת קיום דיון או קבלת עדכון משמעותי, ביחס לבחינת השפעת סיכונים גיאופוליטיים על איתנות והצלחת החברה בה מכהן הוא כדירקטור. אין מדובר ב"גזרה" שציבור הדירקטורים אינו יכול לעמוד בה, ישנם כלים ראויים ומקובלים שאימוצם יכול לתת תובנות אמתיות לתאגיד ובה בעת גם "שקט נפשי" לדירקטורים.
עו"ד ניב פולני הוא שותף במשרד ברנע ג'פה לנדה, עומד בראש תחום הבנקאות והפיננסים במשרד ובעל ניסיון של עשרות שנים בעולמות הייעוץ המשפטי להנהלות ודירקטוריונים, הציות וניהול סיכונים ומשברים
