מי ינצח בקרב על רכושו של הכומר היהודי שנפטר: "הבת" או הכנסייה?
מי ינצח בקרב על רכושו של הכומר היהודי שנפטר: "הבת" או הכנסייה?
ימים לאחר הלווייתו של גרגור פבלובסקי בפולין, הוגשה בקשה דחופה לרשם לענייני ירושה ממנה עולה כי הותיר צוואה משנת 2018 לפיה רכושו שכלל דירה ביפו ומכונית יועבר לאישה מפולין, שנטען כי היא בתו. הכנסייה: "האב גרגור ז"ל הוריש את כל עזבונו לטובת בני הקהילה, לא מכירים שיש לו בת ו/או צאצאים"
סיפורו של הכומר היהודי גרגור פבלובסקי, שנקבר לפני מספר ימים בפולין, מקבל תפנית מעניינת. בסוף השבוע הוגשה בקשה דחופה לרשם לענייני ירושה במחוז תל אביב והמרכז, ממנה עולה כי הכומר היהודי הותיר צוואה משנת 2018 בו הוא מצווה את רכושו לאישה מפולין, שנטען כי היא בתו ולא לכנסיה אליה השתייך. עד כה לא נודע כי לכומר יש בת כביכול.
סיפורו של הכומר היהודי גרגור פבלובסקי התחיל לפני 90 שנה בעיירה ז'מושץ שבפולין, כיעקב צבי (הרש) גרינר, הצעיר מבין ארבעת ילדיהם של מנדל ומרים. כשפלשו הנאצים לפולין, היה יעקב צבי בן 8, תלמיד ב"חדר". אז גם הסתיימה ילדותו המאושרת.
3 צפייה בגלריה
המצבה שהכין לעצמו גרגור פבלובסקי בבית העלמין היהודי, סמוך לקבר האחים שבו טמונים בני משפחתו שנרצחו על ידי הנאצים
(ללא)
אביו, אימו ושתי אחיותיו נרצחו על ידי הנאצים. הילד הצעיר, רק בן 9, נמלט מבית לבית, מעיירה לעיירה, כשהוא מנסה למצוא מקלט. התפנית בחייו, בעיצומן של רדיפות היהודים, הגיעה לאחר שנער מקומי הנפיק לו תעודת טבילה מזויפת ושם פולני-קתולי, גרגור פבלובסקי. בהדרגה חדל יעקב צבי להתקיים, והילד אימץ את זהותו החדשה לצד זהותו היהודית. לאחר המלחמה הגיע לבית יתומים קתולי שם גודל על ידי הנזירות, התחנך במוסדות הכנסייה והפך לאיש דת אדוק, אך לימים סיפר לממונים עליו כי הוא יהודי, ואלה אישרו לו להמשיך במסלול הכהונה הקתולי עד שהוסמך ככומר בפולין, בשנת 1958. בשנת 1970 עלה לישראל וקבע את מקום מגוריו בעיר יפו, בסמוך לכנסייה שבה שירת חמישה עשורים ככומר עד ליום פטירתו.
המנוח הביע חשש שהכנסיה תנסה להתנגד לצוואה
ביום רביעי האחרון נקבר הכומר בפולין ויום למחרת הוגשה הבקשה בישראל לרשם לענייני ירושה בת"א. במסגרת הבקשה התבקש הרשם למנות את עו"ד דור חזקיה ממשרד עו"ד חזקיה -חכמון מת"א, כמנהל העיזבון של הכומר מאחר והכומר הפקיד בידו להוציא לפעול ולממש את צוואתו.
במסגרת הבקשה צוין כי המנוח נולד בשנת 1933 ונפטר כשהוא בן 88 שנים. "המנוח ניצול שואה אשר נולד בשמו היהודי יעקב צבי הירש גרינר, חי בשמו הפולני גז׳גוז׳ (גרגור) פבלובסקי וכונה "האב גרגור". בסיפורו המיוחד ידוע המנוח בשם "הכומר היהודי", אשר התמודד ושרד את זוועות השואה בה רצחו הנאצים את אמו אביו ואחיותיו בין היהודים הרבים בעיר ז'מושץ, שבמחוז לובלין, פולין. המנוח נפטר בביתו וביום 25.10.21 נערך לו בישראל טקס פרידה בכנסיית פיטר הקדוש ביפו שבה שירת במשך חמישה עשורים. שבוע לאחר מכן שב "הכומר היהודי" לפולין, כפי שתכנן וביקש מראש, והובא ביום 3.11.21 למנוחות תחת המצבה שעליה הכיתוב שהכין ובו ציין את בני משפחתו שנרצחו בבית העלמין היהודי של איזביצה, בסמוך לקבר האחים הגדול שבו נורו ונקברו אמו ואחיותיו".
עוד נטען בבקשה כי "בקשה מיוחדת זו, למינוי מנהל עזבון לשם ביצוע צוואת המנוח כהוראתו, מוגשת לאחר שקוים רצון המנוח באשר לקבורתו בבית העלמין היהודי בלובלין, והתקיימו הנסיבות אשר נראה כי מצדיקות את הגשתה. בשנת 2018 ערך המנוח את צוואתו עליה חתם. צוין כי קודם לעריכתה, המנוח שטח בפני עו"ד חזקיה את הנסיבות בהן הגיע להחלטה לצוות את צוואתו האחרונה כפי שציווה. המנוח הבהיר כי שקל טוב בעניין...המנוח אישר כי זוהי צוואתו האחרונה 'ורק לה תוקף ורק על פיה יחולק רכושי לאחר מותי'. המנוח ביטל, למען הסר ספק, כל צוואה קודמת...כאמור בצוואה, המנוח ביקש לדאוג כי עזבונו כולו ובמלואו, כמפורט בצוואה, יועבר לאזרחית ותושבת פולין, שהינה בתו (השם שמור במערכת -ל.ד)" .
יודגש כי בצוואה עצמה המנוח לא כתב שהוא מוריש לבתו אלא ציין את שמה וציין כי היא בת גז'גוזי (שמו הפולני).
המנוח הגיש צוואה חדשה ואישור רפואי שנותן לה תוקף
על פי הבקשה, בצוואה מפורט רכוש המנוח שכולל דירת מגורים שהותיר המנוח ביפו, מכונית, כספים וכספת בבנק. עוד נטען בבקשה כי היא נחתמה במעמד עדים והמנוח הציג אישור רפואי נכון למועד חתימת הצוואה ולפיו הינו: "צלול וללא בעיה קוגניטיבית". עוד נטען בבקשה כי "המנוח הביע בפני עו"ד חזקיה את חששו מנסיבות אשר יתכן שיתרחשו לאחר פטירתו ובהן, בין יתר, גורמים מטעם הכנסייה או אחרים עלולים להתנגד לקיום הצוואה וביצועה בפועל וינסו למנוע ולסכל זאת. אשר יגור המנוח כך בא. בא כוחה של הכנסייה פנה לעו"ד חזקיה, הביע בשם הכנסייה התנגדות לצוואה".
עוד נטען כי "עולה כי הכנסייה מחזיקה בדירה ובמפתח לדירה מאז פטירתו, תוך סירוב לאפשר לעו"ד חזקיה לתפוס חזקה על רכוש המנוח. זאת ככל הנראה, בטענות של צוואה אחרת שהשאיר המנוח לפי הטענה והיא לכאורה בידיה או בידי מי מטעמה או מטעם נציגיה. במסגרת זו נראה לכאורה כי עשו דין לעצמם". כמו כן נטען כי המנוח הציג את בתו היורשת המיועדת אישית בפני עו"ד חזקיה.
ב-3 בנובמבר פורסם ב-ynet כי שבוע בדיוק לאחר טקס הפרידה שנערך למנוח בכנסייה ביפו, שבה שירת במשך חמישה עשורים – שב "הכומר היהודי" לפולין. שני טקסים נערכו לו ביום רביעי שעבר : הראשון – בקתדרלה המרכזית של פולין, בנוכחות הבישוף של המדינה, נציג הממשלה, ראש העיר של לובלין וצמרת הכמורה הקתולית. השני – בבית העלמין היהודי של איזביצה, מרחק מטרים בודדים מקבר האחים הגדול שבו נורו ונקברו אמו ואחיותיו, יחד עם מרבית קהילת עיר הולדתו הסמוכה, ז'מושץ.
חמישה עשורים חיכתה לו המצבה שהקים לעצמו עוד בחייו, ועליה הכיתוב המצמרר: "האב גרגור פבלובסקי, יעקב צבי גרינר, בן מנדל ומרים ז"ל. עזבתי את בני משפחתי כדי להציל את חיי בעת השואה. באו לקחת אותנו להשמדה. את חיי שניצלתי הקדשתי לשירות אלוהים ואדם. שבתי אליהם למקום שבו נרצחו על קידוש השם. תנצב"ה".
עו"ד זכי סחליה, בשם הכנסייה הקתולית: "לכנסייה לא ידוע על צוואה אחרת שהאב גרגור ז"ל ערך ו/או לטענה כי יש לו בת ו/או צאצאים. האב גרגור ז"ל ערך צוואה מפורטת בה הוא הוריש את כל עזבונו לטובת בני הקהילה והכנסייה – בנוסף לזה שהוא ערך הוראות לאופן ודרך קבורתו והפקידה בידי אנשי הכנסייה אשר מילאו אותה כלשונה. כאמור, הכנסייה סמוכה ובטוחה שהדברים יתבררו בבתי המשפט והאמת תצא לאור, וכן מבקשת מהציבור לשמור על כבוד האב גרגור ז"ל ולא לחלל את זכרו ואת פועלו. יהי זכרו ברוך".
עו"ד משה גולדצויג, בא כוח האישה מפולין מסר, כי מרשתו המתגוררת בפולין הודיעה, כי היא מבקשת לשמור על פרטיותה ואינה מעוניינת להוסיף דבר.
