סירוב כניסה לישראל של בת זוג זרה בחודש השביעי להיריון עקב ייעוץ משפטי שגוי
סירוב כניסה לישראל של בת זוג זרה בחודש השביעי להיריון עקב ייעוץ משפטי שגוי
ייעוץ משפטי מוטעה אשר נועד דווקא להקל על הלקוח יכול להוביל לתוצאות רעות, אבל עורך הדין ידע גם לתקן
הליך איחוד משפחות נחשב פרוצדורה סבוכה אשר דורשת סבלנות, התמדה וכוח רצון, על מנת לעמוד במאבק הביורוקרטי אל מול הרשויות, אשר לא מעודדות קשר זוגי בין אזרחי ישראל לבין זרים. מאידך, בסופו של התהליך המרגש, בו מצליחים בני הזוג להתאחד לאחר מאבק עיקש מול משרד הפנים, מקבלים אנו עורכי הדין סיפוק עצום. הזכות לסייע לבני זוג אוהבים לחיות יחד בארץ ולהקים משפחה.
לסיפור שאנו מעוניינים לספר היום יש כמה צדדים. המקרה מתחיל באופן די סטנדרטי כמו רוב הסיפורים בהם אזרח ישראלי, דוד, מתאהב באזרחית זרה, הלנה. אבל הסיפור מקבל תפנית חדה כאשר עו''ד ממשרדנו בשוגג עושה טעות קריטית בייעוץ המשפטי אותו נותן, שגורמת לכך שהלקוחה הושמה במתקן מעצר בנתב"ג. עם-זאת, למרות הקשיים הצליח עורך הדין להתעשת ולתקן את הנזק שגרם ולדאוג לכולנו לחייך בסוף.
קשר זוגי בין אזרח ישראלי, דוד, לבין הלנה האוקראינית
התופעה במסגרתה מכיר צעיר ישראלי בחורה ממזרח אירופה ומזמין אותה לחיות איתו בארץ הפכה ליותר ויותר מוכרת בשנים האחרונות, תודות לאתרי היכרויות אונליין. במקרה שלנו בחור ישראלי ממוצא רוסי פגש אוקראינית אשר התגוררה בחצי האי קרים. ההיכרות קרתה במהלך המאבק הצבאי המזוין שנערך שם כנגד הכוחות הרוסיים.
דוד ביקר פעם אחת באוקראינה ובמשך הזמן הייתה זו הלנה, שהגיעה לישראל כמה וכמה פעמים כדי לבקר את בן זוגה. אולם, כאשר ביקרה בארץ נכנסה כתיירת לביקורים יחסית קצרים, באמצעות ויזת תיור ב/2, ולא כבת זוג זרה.
באחת הפעמים כאשר חזרה לאוקראינה נודע להלנה שנכנסה להיריון. לאחר שהודיעה לבן זוגה הישראלי את החדשות המרגשות, הוא החליט להציע לה נישואים ולהזמינה להשתקע יחד עמו בישראל. דוד ניגש למשרד הפנים בעיר מגוריו והגיש בקשה להתחיל בהליך מדורג (פרוצדורה להענקת אזרחות לבת זוג של ישראלי שאינה זכאית מכוח חוק השבות) על מנת לבסס את חייהם יחד בארץ ולהינשא. הפקידים בלשכה נתנו לו רשימה של מסמכים להשיג, וקבעו עבורו תור לעוד 5 חודשים, על מנת לבחון את התיק.
המצב באזור מגוריה של הלנה היה קשה, בגלל המלחמה בין רוסיה לבין אוקראינה, אשר ריתק אותה לביתה. הפסקות חשמל תכופות וקור חורפי עז, גרמו למצב בלתי נסבל, לכן רצתה להגיע לישראל בהקדם האפשרי. דוד פנה בבהילות למשרד הפנים בבקשה להקדים את התור, אולם נאמר לו כי ייאלצו להמתין בסבלנות לקבלת אישור כניסה עבור הלנה.
בחודש השישי להיריון החריף המצב בחצי האי קרים, כאשר הרוסים הכניסו פלוגות צבאיות נוספות וההפצצות באזור גברו. הלנה התלוננה על חרדות ופחדה להפיל את התינוק. הפעם דוד שינס מותניים והחליט באחת להביא את אהובתו ההרה ארצה מחשש לסכנת חיי העובר, לפיכך פנה לקבלת ייעוץ עורך דין מומחה לתחום הגירה לישראל.
סירוב בקשה לזירוז הטיפול בבקשה לאישור כניסה לארץ
בשלב זה פנה דוד למשרדנו על מנת לשאול האם אפשר להקדים את התור במשרד הפנים, או לקבל אישור כניסה ארצה עבור הלנה באוקראינה. ניסינו להגיש בקשה למשרד הפנים כדי לזרז את הטיפול. הסברנו את הסכנה באוקראינה וגם כי השניים הם למעשה זוג שמצפה לתינוק ומחכים להתחתן בקרוב ולגור יחד בארץ, אולם הרשויות לא נענו לבקשה שהגשנו ודחו אותה.
כניסה לישראל של בת זוג זרה ללא קבלת אישור משרד הפנים? לא רעיון טוב
דוד דרש שזוגתו תגיע לארץ ללא דיחוי בגלל מצבה הנפשי ובשל התנאים הקשים שהיו באוקראינה. עורך הדין במשרדנו סבר כי כדאי להמתין לקבלת אישור מראש של משרד הפנים לכניסת בת זוג זרה, אולם לאחר התעקשות של הלקוח, הסכים שאפשר לנסות להכניס את בת הזוג לארץ בנתב"ג, ללא קבלת האישור מראש. דוד מייד טס לאוקראינה ולאחר ימים בודדים חזר עם הלנה בחודש השביעי להיריונה לארץ.
בביקורת הגבולות הפרידו המאבטחים בין בני הזוג. את הגבר הכניסו לישראל ואת האישה לחדר צדדי לתשאול. לאחר סדרה של חקירות המסקנה הייתה כי הלנה הפרה את הנוהל, מפני שהיא כאזרחית זרה, ביצעה ניסיון כניסה והשתקעות בישראל, טרם הוכחת כנות הקשר הזוגי בינה לבין דוד, הישראלי. היא הועברה למתקן מעצר של מסורבי כניסה עד להרחקה בטיסה חזרה לאוקראינה.
טלפון בהול ביום שישי בערב - הגשת בקשה לביטול צו הרחקה
בערב יום שישי עורך הדין שלנו מקבל טלפון מהלקוח שחיכה בסניף של משרד הפנים בנמל התעופה. כיוון ועל פי חוק רק עו''ד רשאי להיכנס ולראות את העצורה במתקן הכליאה, מיהר עוה''ד לנתב''ג על מנת לסייע, ככל יכולתו. החשש העיקרי של דוד היה לשלום התינוק ברחם אמו. לאחר בדיקה ביטחונית נכנס עם מסמך ייפוי כוח אל הלקוחה שהייתה במצב ירוד.
עוד באותו הלילה הכין עורך הדין ערר כנגד ההחלטה למנוע כניסה ובקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקה, והגיש אותו למזכירות בית הדין לעררים על פי חוק הכניסה לישראל. לצערנו הבקשה נדחתה, וסכום של 4,000 ש"ח תשלום הוצאות נכפו על הלקוח. הלנה גורשה חזרה לאוקראינה ביום ראשון, יומיים אחרי שנעצרה.
תחת סיטואציה לא פשוטה זאת המלצנו ללקוח להתחתן באוקראינה ולרשום את נישואיו בישראל, כמו גם להשלים את הליך התאזרחות בנו לאחר שייוולד בחו''ל. התינוק נולד בשעה טובה ובריאות באוקראינה, אולם הרשויות בישראל סירבו להכיר באבהותו של דוד כלפי התינוק, ולא העניקו לילד אזרחות. נאלצנו להגיש עבור דוד תביעה להכרה באבהות בהסכמה לבית המשפט לענייני משפחה והלנה מסרה את הדגימה בקונסוליה הישראלית באוקראינה.
סוף טוב לפרשה המביכה, אבל לא ללא עוד קשיים – דרישה להוכחת אבהות
בהיותו כמעט בן שנה קיבל התינוק אזרחות ישראלית והלנה קיבלה סוף סוף אישור כניסה לישראל כבת זוג זרה של ישראלי. זאת לאחר שבני הזוג צלחו ראיון זוגי, הוא במשרד הפנים בארץ והיא מול נציגי הקונסוליה הישראלית באוקראינה.
כיום המשפחה חיה בישראל וכבר נולד להם ילד נוסף. לאחר 5 שנות נישואין לישראלי התאזרחה גם בת הזוג הזרה, הלנה, והיא כבר נהנית מהיתרונות של אזרחי ישראל.
כפי שראיתם, לעיתים קורה ששוגים עורכי הדין ומעמידים את הלקוח במצב מביך מול הרשויות הקפדניות. אולם, תודות למסירות ולעבודה עיקשת, הצלחנו לתקן את המצב, למזער נזקים ולעזור למשפחה כולה להגר לישראל ולחיות חיים טובים ושלווים כאן בישראל.
מאת יהושע פקס, עו"ד שותף מייסד, דקר, פקס, אופיר ושות'
הכתבה נכתבה בסיוע יהונתן גבריאלוב.
