"ברמי לוי תקשורת ניצלו את הרישיון הציבורי שלהם כדי לנטר את שיחות הטלפון וה-sms שלי"
"ברמי לוי תקשורת ניצלו את הרישיון הציבורי שלהם כדי לנטר את שיחות הטלפון וה-sms שלי"
אחרי שהחברה ושניים מבכיריה הורשעו בשימוש לא חוקי במאגרי מידע, כעת מגיע שלב התביעה האזרחית. עיתונאית לשעבר תובעת סכום של 400 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיותה, אחרי שהחברה הוציאה פלטי שיחות שלה במשך 20 חודשים במטרה לחבל בעבודתה העיתונאית ולחשוף את מקורותיה
פרשת המעקבים ברמי לוי תקשורת מגיעה לשלב התביעה האזרחית. העיתונאית לשעבר אילנית חיות תובעת 400 אלף שקל מרמי לוי תקשורת, מהבעלים (שנחקר בפרשה אך לא הוגש נגדו כתב אישום) ונגד שני הבכירים שהורשעו – אופיר אטיאס מנכ"ל החברה וחתנו של לוי, ושלמה אדרת ג'וליאן שהיה קצין הביטחון בחברה ואחראי על אבטחת המידע. זאת לאחר שנעשה שימוש לא חוקי במאגרי המידע של החברה כדי לנטר את השיחות שקיימה חיות במסגרת עבודתה העיתונאית ב"גלובס", שכללה פרסום כתבות ותחקירים על רשת רמי לוי. לטענתה, בחברת רמי לוי תקשורת הוציאו פלטי שיחות שלה לאחור לתקופה של לא פחות מ-20 חודשים, במטרה לאתר את המקורות שלה.
בכתב התביעה שהגישה חיות באמצעות עורכי הדין אלי הלם ועידן מולדבסקי לבית משפט השלום בירושלים, כתבה כי "עניינה של התביעה הוא בעבירות פליליות שביצעו הנתבעים כנגד התובעת, תוך חדירה חמורה לפרטיותה ומתוך מטרה לחבל בעבדותה העיתונאית באמצעות חשיפת מקורותיה. הנתבעים ניצלו את הרישיון הציבורי שההחזיקו בכדי לנטר את שיחות הטלפון של התובעת ואת הודעות ה-sms מהנייד שלה, והכל תוך רמיסת החוק ופגיעה בפרטיותה, וזאת על מנת לסכל תחקירים עיתונאיים על קבוצת רמי לוי".
המקרה של חיות הוא אחד המקרים שהופיעו בכתב האישום שהוגש נגד רמי לוי תקשורת, אטיאס וג'וליאן על ידי פרקליטות מחוז ירושלים בשנת 2020. כתב האישום תיאר מסכת של שימוש בלתי חוקי שנעשה במאגר המידע על לקוחות החברה. השימוש כלל שליפות מידע בנוגע לאירועים אישיים, רומנטיים, עסקיים ואחרים שעניינו את המעורבים, ותוך פגיעה בפרטיות האנשים שהמידע עליהם נשלף באופן לא חוקי.
בשנת 2011 קיבלה רמי לוי תקשורת רישיון ממשרד התקשורת למתן שירותי טלפון נייד ולצורך כך קיבלה גישה למאגר המידע המתעד נתוני תקשורת של לקוחות החברה ומאפשר להפיק פלטי שיחות ולקבל אינדיקציה על מיקומו של בעל הטלפון בעת קיום השיחה. מאגר המידע נועד לשמש את חברות התקשורת למניעת הונאות ולפיכך כל שימוש אחר בו הוא מנוגד לחוק ומהווה עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות. אולם זה בדיוק מה שקרה בחברה.
על פי כתב האישום, בין השנים 2011-2016 בוצעו מאות בדיקות במערכת, בניגוד למטרת מאגר המידע. הנאשמים, נטען, "ניצלו לרעה את המערכת על מנת להתחקות, לבלוש ולחקור אודות אנשים, עובדי החברה ושאינם עובדי החברה, בלא ידיעתם או הסכמתם ותוך פגיעה קשה בפרטיות".
מעשים אלה נעשו לצרכים שונים – אישיים ועסקיים, בהזדמנויות רבות ושונות ובאופן שהפך ל"דפוס פעולה חוזר לבירור עניינים שונים שאותם ביקשה הנהלת החברה או ביקשו הם לברר באמצעות מאגר הנתונים שהופקד בידם".
רמי לוי תקשורת, אטיאס וג'וליאן הודו באישומים שהופיעו בכתב אישום מתוקן שהוגש לבית משפט השלום בירושלים לאחר הליך גישור פלילי - והורשעו במסגרת הסדר טיעון בחודש מאי 2021.
על החברה, שהורשעה בשימוש במאגרי מידע בניגוד למטרתם, הוטל קנס של 600 אלף שקל והיא חוייבה גם בתשלום פיצויים בגובה 200 אלף שקל לנפגעים שהמידע עליהם נשלף מתוך מאגר המידע של החברה בניגוד לחוק. על המנכ"ל אטיאס, שהורשע בהפרת חובת סודיות ושימוש במאגרי מידע בניגוד לחוק, הוטל קנס של 75 אלף שקל ועונש מאסר על תנאי של 6 חודשים. אדרת ג'וליאן, שהוציא בפועל את המידע הפרטי ממאגרי החברה בהוראתו של אטיאס, הורשע בעבירות רבות של פגיעה בפרטיות, בהפרת חובת סודיות ושימוש במאגרי מידע בניגוד לחוק, ונידון לחמישה חודשי עבודות שירות וקנס של 20 אלף שקל.
"פגיעה דרמטית בזכות לפרטיות"
לטענת חיות , היא בחרה לנקוט בהליך אזרחי לאחר שהנתבעים, למעט רמי לוי עצמו, הורשעו על פי הודאתם בביצוע עבירות פליליות, כל אחד על פי חלקו – של פגיעה בפרטיות ובשימוש פסול במאגרי מידע. "מדובר בפגיעה דרמטית בזכות לפרטיות של התובעת, בנסיבות החמורות בהן נעשתה פגיעה זאת, תוך ניצול והפרה חמורה של רישיון תקשורת ציבורי שהנתבעים מחזיקים בו, ועושים שימוש לתועלתם האישית ותוך עבירה חמורה על החוק", נטען בתביעה.
בתביעה האזרחית חיות מתבססת על כתב האישום שהגישה המדינה, בו הודו החברה ובכיריה בהוצאת פלטי שיחות של אנשים פרטיים, ובכללם של חיות. במקרה שלה, לפי התביעה, ב-19 באוגוסט 2015 ביצע ג'וליאן בהוראת אטיאס ולוי, בדיקות של פלטי השיחה של חיות במאגר המידע של רמי לוי תקשורת. זה נעשה, על רקע תחקיר שפרסמה יומיים קודם לכן חיות ב"גלובס" על רשת רמי לוי בנוגע למכירת מזון מקולקל לצרכנים, לרבות מוצרי חלב שהוחזקו בשמש ומחוץ למקרר במשך שעות ארוכות ודגים שהופשרו במקרר אך נמכרו מחדש לאחר שהוקפאו בניגוד להוראות היצרן, כמו גם מוצרים נוספים.
חיות מציינת כי כפי שנמסר לה על ידי משטרת ישראל שחקרה את הפרשה, הנתבעים "הוציאו פלטי שיחות מלאים של התובעת לתקופה של שנה ושמונה חודשים וזאת על רקע תחקירים שערכה ופרסמה על רמי לוי וחברות שבבעלותו". לטענת חיות, הדבר נעשה במטרה לאתר את המקורות העיתונאיים החסויים שלה, ולפיכך הנתבעים עשו שימוש במאגר המידע כדי לבדוק עם מי היא שוחחה, עם מי ניהלה תכתובות sms וכן כדי להצליב את המידע של שיחות הטלפון עם איכון של מנויים ברשת רמי לוי תקשורת ובכך לנסות ולהתחקות גם אחרי פגישות שקיימה.
לדברי חיות, "הנתבעים נחשפו לכל האנשים עימם שוחחה וזאת על פני תקופה ממושכת ביותר". לטענתה, טווח החיפוש הנרחב שנערך בעניינה מעיד כי "הנתבעים ניסו להתחקות גם אחרי מקורות לתחקירים קודמים שביצעה וכן תחקירים עתידיים".
חיות מתארת בתביעה כיצד כבר במרץ 2016 עודכנה בפגישה במשרד המשפטים על ידי נציג המשטרה כי ברמי לוי תקשורת הוציאו פלטי שיחות שלה ממאגר המידע של 20 החודשים האחרונים, כך שהנתבעים ידעו על כל האנשים עמם היא שוחחה בתקופה זו. היא מציינת כי הוחתמה על מסמך שאוסר עליה לחשוף את דבר החדירה לפלטי השיחות שלה או את עדותה, בשל סודיות החקירה המתנהלת. שמה של חיות כאחת הנפגעות מהמעשים נחשף בשלב מאוחר יותר עם הגשת כתב האישום בשנת 2020.
בתביעה מבקשים עורכי הדין של חיות מבית המשפט לראות בהודאה של חברת רמי לוי תקשורת ושל אטיאס וג'וליאן "כראיה לאחריות הנתבעים לביצוע העוולות האזרחיות בהליך הנוכחי". בתביעה נטען כי הוצאת פלטי השיחות נעשתה ככל הנראה על ידי ג'וליאן ואטיאס, "אך אין ספק כלל שהדבר נעשה בהוראתו הישירה של רמי לוי". עוד מצויין כי "מדובר בפגיעה אנושה בפרטיותה של התובעת – שעה שכל שיחותיה הפרטיות, ויתרה מכך, כל מקורותיה העיתונאיים, לרבות מקורותיה בחברה, נחשפו לעיניהם של הנתבעים".
רמי לוי מסר ל"כלכליסט" כי אינו מעוניין להגיב לעניין התביעה.
