תיקון במערכת המשפט? זו הרפורמה שצריכה להעסיק את חברי הקואליציה
תיקון במערכת המשפט? זו הרפורמה שצריכה להעסיק את חברי הקואליציה
בזמן שרבים מאיתנו מרוכזים ברפורמה המשפטית ובדיונים על החוק לביטול עילת הסבירות- הרפורמה בחוק התובענות הייצוגיות כמעט ואינה זוכה להתייחסות ולהד ציבורי
הרפורמה המשפטית שמסעירה בימים אלו את המדינה כולה, מושכת כך נראה, את עיקר תשומת הלב, בעוד שרפורמות אחרות שמוצעות בימים אלו, כמעט ואינן זוכות להתייחסות ולהד ציבורי. אחת מהן הינה הרפורמה שפורסמה בעת האחרונה על ידי משרד המשפטים, הכוללת שורה של תיקוני חקיקה מוצעים בחוק תובענות ייצוגיות.
חוק תובענות ייצוגיות, הינו כלי אכיפה משפטי-אזרחי, אשר נועד להסדיר את אופן הגשתן וניהולן של תובענות ייצוגיות. מאז שחוקק הוגשו עשרות אלפי תובענות ייצוגיות (מדי שנה מוגשות כ-1,500 תובענות ייצוגיות), אשר הטילו תשומות משמעותיות ביותר על כתפי העוסקים במלאכה, ובכלל זאת על מערכת בתי המשפט ומשרדי הממשלה. כך למשל, מחקר שנערך על ידי הנהלת בתי המשפט מצא כי הדיונים בהליכים הייצוגיים הם הדיונים ה"כבדים והיקרים" ביותר מבחינת עומס על בתי המשפט בישראל.
אחת הבעיות המרכזיות שמאפיינת את תחום התובענות הייצוגיות היא בעיית תביעות הסרק. צוות בין משרדי במשרד המשפטים נחשף לנתון מדהים לפיו בשנת 2020 מתוך התיקים שהסתיימו (811 תובענות ייצוגיות) רק בכ-15% מההחלטות השיפוטיות התוצאה הייתה קבלת התובענה או אישורה כייצוגית. יתר התיקים (688 תיקים) הסתיימו בבקשה למחיקת התביעה או סילוקה על הסף. העלויות הגבוהות של הגשת תביעות ללא בסיס מגולגלות בחלקן אל הציבור (למשל בדרך של העלאת מחירים) והן משפיעות גם על העומס המוטל בלאו הכי על בתי המשפט.
לשם כך, כאמור גיבש צוות בין משרדי במשרד המשפטים דו"ח שכולל מספר הצעות לתיקון החוק, חלקן הגדול חיובי ומבורך בעוד שמיעוטן מעורר קשיים. במסגרת הדו"ח הוצע לקבוע מנגנון ייחודי של פניה מוקדמת ביחס לתביעות ללא פיצוי כספי, תוך מתן תגמול בסכום קבוע לפונה ולבא כוחו. מנגנון זה אמור לסייע בהתמודדות עם תביעות המוגשות מלכתחילה ללא כוונה להביא לפיצוי לציבור אלא רק לצורך הסדרת הדין לעתיד ולאפשר חסכון במשאבים לכל הצדדים.
הצעה נוספת של הצוות, חריגה ותקדימית למדי, הינה הטלת ההוצאות על עורך הדין של התובע הייצוגי. הניסיון מלמד כי היוזם ומי שעומד מאחורי הגשת התובענה הינו בא כח התובעים הייצוגיים, הצוות ממליץ שעורך הדין יישא בהוצאות ההליך ולא התובע הייצוגי. יש להניח, כי הצעה זו תגביר את מידת האחריות של עורכי הדין בעת ניהול ההליכים בשם הציבור הרחב.
הצעה נוספת מבקשת להסדיר פסיקת גמול ושכר טרחה לתובע הייצוגי ועורך דינו. הניסיון מצביע על כך שלעיתים קרובות אבן הנגף בפני גיבוש הסדרים שעתידים לייתר את המשך ניהול ההליכים, הינה סוגיית תשלום הגמול לתובעים ושכ"ט לבאי כוחם, ללא קשר לתועלת שהופקה מהתובענה. קביעת שכר טרחה בשיעורים ידועים מראש, עשויה לייתר ולחסוך את ההתדיינויות הסיזיפיות בסוגיה זו.
בנוסף, הוצע לצמצם את התופעה של הענקת שוברים, הנחות או מתנות כפיצוי בתובענה ייצוגית ובמקום זאת לעודד מתן פיצוי כספי לציבור. דומה כי המלצה זו של הצוות הינה מיותרת ולמרבה הצער שגויה. חוק תובענות ייצוגיות נועד להוות כאמור כלי דיוני עבור המתדיינים, ולא להתערב באופן מהותי לגופם של ההליכים ובשיקול דעתם של הצדדים לו. הליכים רבים הסתיימו בהסדר אשר הניב הטבה לציבור בדמות הנחות, תרומות וכיוצ"ב, אשר ייתרו את המשך הדיונים בתיק וחסכו משאבים רבים לבתי המשפט. לפיכך, קביעת אופן ההטבה במסגרת הסדרים, צריכה להיוותר לשיקול דעת הצדדים, בשים לב לסיכויים ולסיכונים הנובעים מההליך והתשומות שיידרשו לצורך המשך ניהולו.
היוזמה של משרד המשפטים לעריכת תיקונים בחוק תובענות ייצוגיות הינה מבורכת וראויה לכשעצמה. מרבית ההצעות מבקשות לתקן מגמות ותופעות שליליות אשר נתגלעו במהלך השנים במכשיר דיוני זה. ברם, הצעות שעניינן התערבות בשיקול דעת הצדדים להליך, ובכלל זאת במסגרת גיבוש הסדרים אשר נועדו לייתר את המשך ההליכים ולחסוך בהוצאות שיהיו כרוכות בניהולו, ראוי כי לא יוסדרו במסגרת התיקונים המוצעים בחוק.
מאת עו"ד אבי מורל, שותף במחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ
d&b – לדעת להחליט
