נדחתה עתירת ראשל"צ נגד הקמת מתקן לטיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן
נדחתה עתירת ראשל"צ נגד הקמת מתקן לטיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן
בית המשפט דחה את עתירת עיריית ראשון לציון לעצור את הקמת מתקן ״זירו ווייסט״ וקבע כי ההתנגדות מונעת מטעמים זרים. כעת, לאחר תהליך של למעלה מעשור, צפויות להתחיל העבודות להקמת המתקן שיטפל בכ-400 אלף טון פסולת עירונית בשנה
בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד דחה אתמול (א׳) את עתירת עיריית ראשון לציון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בראשון לציון בניסיון לעצור את הקמת מתקן ״זירו ווייסט״ לטיפול בפסולת עירונית מוצקה במתחם השפד"ן, וקבע כי ״יש ממש בטענה כי ההתנגדות מונעת מטעמים זרים״. כעת, לאחר תהליך של למעלה מעשור, צפויות להתחיל העבודות להקמת המתקן אשר צפוי לטפל בכ-400,000 טון פסולת עירונית בשנה.
ישראל, שאוכלוסייתה גדלה במהירות, הולכת ומגדילה משנה לשנה את כמויות הפסולת. אך בניגוד למדינות ה-OECD, היא לא מצליחה לטפל בהיערמות הפסולת במזבלות, ושולחת 80% ממנה להטמנה. לאי הטיפול בפסולת, ישנן השלכות קשות: מזיהום סביבתי ופליטת גזי חממה, לאובדן של שטחים גדולים לטובת הטמנת פסולת. במטרה לצמצם את שיעור הטמנת הפסולת ולהקים מתקני קצה שיפרידו פסולת ויטפלו בה בצורות שונות – ממחזור לקומפוסטציה והשבה לאנרגיה, ערכה המדינה מכרז לפני יותר מעשור להקמת מתקן להפרדה וטיפול בפסולת באזור גוש דן. במכרז זכו קבוצת שיכון ובינוי וחברת GES, וב-5 השנים האחרונות, התקיימו הליכי אישור להקמת המתקן בוועדות התכנון.
עיריית ראשון לציון התרעמה על הכוונה להקים את המתקן בשפד״ן הסמוך לשטחה, ואף טענה כי הוא ״מסוכן״. בין היתר, טענה העירייה כי הקמת המתקן תפגע באיכות חיי התושבים, בשל חשש מפני מפגעי ריח וזיהום אוויר, וכי התוכניות המאושרות שחלות על מתחם השפד"ן אינן מאפשרות להקים את המתקן.
המועצה הארצית, טענה מצידה כי התנגדות העירייה להקמת המתקן מונעת משיקולים זרים ומניסיון למנוע תחרות בשוק הטיפול בפסולת, שכן העירייה עצמה הקימה במתחם השפד"ן מתקן לטיפול בפסולת בעצמה. קבעה השופטת זהבה בוסתן כי יש ממש בטענה, שכן העירייה נתנה בשנת 2013 את הסכמתה העקרונית להקמת המתקן, וכי הטענה שהעירייה שינתה את עמדתה רק לאחר שדרישתה לקבל קדימות והנחה משמעותית בתעריפי המתקן, ״אינה מופרכת כלל וכלל״. בנוסף, בכוונת העירייה להקים מתקן חדש משלה למיון פסולת בטכנולוגיה דומה, באותו מתקן.
בניגוד לטענות עיריית ראשון לציון, קבעה השופטת כי הליך הכנת תסקיר ההשפעה על הסביבה היה ״קפדני, יסודי ומעמיק״, וכי טענות העותרת הינן בגדר ״nimby״, מונח המתאר התנגדות של בעלי אינטרסים מקומיים שאינם מעוניינים שיוקמו מתקני תשתית שונים בקרבת ביתם. גם טענות העותרות באשר לחשש מפני מפגעי ריח, טיפול בנגר מזוהם או חששות בריאותיים – נדחו. עוד לפי פסק הדין, טענות העותרות בהתייחס לנושאים הכלכליים, הטכנולוגיים והמנהליים הן ״טענות בעלמא, שלא נשענו על מסד עובדתי למעט חששותיהן״.
הקמת מתקן הטיפול ומחזור הפסולת של Zero Waste, עשויה להתפרס על פני כ-40 חודשים. לאחר מכן, יקלוט המתקן מדי יום פסולת מרחבי גוש דן. לפי ההערכות, מתוך 400 אלף טון יועברו כ-240 אלף לטיפול, והיתר להטמנה. בדומה למתקנים דומים בעולם הממוקמים בסמוך לאוכלוסיה, למתקן תהיינה מערכות איוורור וטיפול בריחות, מערכות ביולוגיות ומערכות שליטה ובקרה שיפעלו באופן רצוף. הפעילות במתקן אינה כוללת שריפה או פעילות טרמית לטיפול בפסולת, ותהליכי הטיפול בו הם ביולוגיים ומכניים ומתנהלים במבנים סגורים. אחד מתוצרי הטיפול בפסולת אורגנית הוא ביו-גז, שישמש לייצור חשמל ירוק בהספק של כ-4.5 מגוואט. בנוסף על גגות המתקן יותקנו כ-30 דונם של מערכות פוטו וולטאים.
