דעהאין סימטריה בין הביביזם לקפלניזם
דעה
אין סימטריה בין הביביזם לקפלניזם
"הביביזם מסוכן לא פחות מהקפלניזם", טוען פרופ' יובל אלבשן. אולם קנאות המגינים אינה שקולה לקנאות התוקפים. לכן, הקנאות לדמוקרטיה (הקפלניזם) אינה מסוכנת כמו הקנאות לביביזם – מהלך שנועד להפוך את ישראל למדינה סמכותנית-תיאוקרטית, למדינת פשיזם-הלכתי
"הביביזם מסוכן לא פחות מהקפלניזם", טוען פרופ' יובל אלבשן, "כל קנאות היא הרת אסון". בעיניי, מה שהרה אסון זו יצירת הסימטריה שעושה אלבשן בין הביביזם לקפלניזם. הקנאות היא לא הסיפור כאן, אלא יעדיה ותכניה, הערכים שהיא מבקשת להגשים. קנאות לדמוקרטיה אינה שקולה לקנאות לביביזם. קנאות המגינים אינה שקולה לקנאות התוקפים. לכן, הקנאות לדמוקרטיה (הקפלניזם) אינה מסוכנת כמו הקנאות לביביזם – מהלך שנועד להפוך את ישראל למדינה סמכותנית-תיאוקרטית, למדינת פשיזם-הלכתי.
ישעיהו ליבוביץ', החכם שבישראלים אי פעם, כבר אמר שהטוב והרע לא באמת יכולים להידבר ולהגיע לפשרה. בוודאי שהקנאות לטוב אינה שקולה לקנאות לרע ואינה מסוכנת באותה מידה. מלחמת האזרחים האמריקאית החלה אמנם על הגבולות הגיאוגרפיים שיעצרו את התפשטותן של מדינות העבדות, אבל בהדרגה, ובוודאי בפרספקטיבה היסטורית, הזדקקה להכרעה האם האדם השחור הוא עבד וקניין של בעליו או בן אנוש ובן חורין. האם ניתן לומר שקנאי שתי העמדות האלה מסוכנים באותה מידה? האם תיתכן פשרה בין הדוגלים לאנושיותו של אדם מול היותו חפץ וקניין. ונקפוץ לשנות השלושים של המאה הקודמת, לעליית הנאצים שהחלו לבסס את שלטונם באמצעות הפיכה משטרית ורפורמה משפטית (חוקי נירנברג). האם הם ומתנגדיהם היו מסוכנים באותה מידה?
האלבשנים יטענו כמובן שיש הבדל, והמאבק הפנים ישראלי לא דומה לדוגמאות האלה. נכון, אף דוגמא היסטורית לא זהה לחלוטין לחברתה, ועדיין – ממשלת נתניהו שמבוססת על בן גביר, סמוטריץ' ויריב לוין פועלת במרץ להחריב את הדמוקרטיה, להצעידה לכיוון הכהניסטי-המשיחי. היא ממנה אנשים מסוכנים ו/או חדלי אישים לתפקידי מפתח בשלטון, הורסת את הכלכלה, פוגעת במעמדנו הבינלאומי ובועטת, ביחסה למתנכר לחטופים, בערכי המוסר הההומניסטי והיהודי. ומעל הכל: מיום הקמתה מתחוללים כאן אסונות בקנה מידה תנ"כי שמדרדרים את ישראל למשבר קיומי ממש. והנה, מי שמבקש להילחם על חייו, על חיינו, על קיומנו, על החזרת השפיות, על הדמוקרטיה ושלטון החוק הוא מסוכן וסימטרי לאלה שאחראים לאסונות ולסכנות שמאיימים עלינו?
טועני ומצדדי הסימטריה הם השטיח שעליו צועדים מחרבי הדמוקרטיה, השטיח שנועד לרפד ולבלוע את הרעש הנורא. וגרוע מזה, הם פועלים בשירותה של ההפיכה בעצם יצירת הסימטריה השלילית עם מתנגדיה, בהצגת שתי העמדות כשוות ערך. שקמה ברסלר וינון מגל מסוכנים באותה מידה? טענה זו נכונה רק בתוך השיח האורווליאני החדש שהופך אמת לשקר ולהיפך.
כאשר ההפיכה המשטרית רק החלה את צעדיה, התנדב אלבשן לשמש כאחד המפשרים. הניסיון לא עלה יפה, אבל הוא עדיין לא מוותר ומתייצב באיזו נקודת אמצע מדומיינת שממנה הוא מזהיר משני הצדדים, הקפלניסטים והביביסטים. הוא הישראלי המתון שאם רק תתנו לו, הוא יבנה את הגשר בין שני מחנות הקנאים. וזו הצעתי לו: תסתכל על המטרות המוצהרות של שני הצדדים, על הערכים והיעדים ששניהם שואפים להגיע אליהם, ואז תחליט על מה אתה מוכן לוותר כדי להגדיר את משבצת המתינות הלא-קנאית שאתה חותר אליה.
