בדיקהסיבה לדאגה: החבילה הפיסקאלית נמוכה ב-17% מהצהרת האוצר
בדיקה
סיבה לדאגה: החבילה הפיסקאלית נמוכה ב-17% מהצהרת האוצר
לאחר אישור תקציב המדינה אתמול, הודיע משרד האוצר כי ההתאמות הפיסקאליות להתמודדות עם גירעון העתק הצפוי עומדות על כ-20 מיליארד שקל; בפועל מדובר בסכום נמוך יותר עבור השנה הנוכחית; באוצר הסבירו כי "נפלה טעות סופר" בהודעה, ובפועל אושרו 16.6 מיליארד שקל
"עדכון התקציב מעגן גירעון חזוי של כ-6.6% תוצר לשנת 2024, וכולל התאמות בסך של כ-20 מיליארד שקל השנה", נכתב בהודעה החגיגית ששיגר אמש (ד') משרד האוצר אחרי אישור תקציב המדינה המתוקן (הנוסף) לשנת 2024.
אלא שבדיקה שערך כלכליסט מראה כי הלכה למעשה הסכום של צעדי ההתאמות, או ההתכנסות, שגם זכה לכינוי "חבילה פיסקאלית" לשנת 2024 נמוכה בכ-17% - פער משמעותי של 3.4 מיליארד שקל לנוכח העובדה כי סכום החבילה הוא ברף המינימום הנדרש לצורך התמודדות עם גירעון העתק הצפוי.
יש לציין כי חברות דירוג אשראי נמנעו מלבצע פעולות דירוג שליליות (כמו הורדת דירוג חריפה כמו במקרה של מודי'ס) בעקבות החבילה המתוכננת. גם הן וגם נגיד בנק ישראל אמיר ירון ופקידי אגף התקציבים ציינו אותה כנקודת החוזקה הגדולה ביותר של תקציב מדינה ל-2024 מאחר שהיא מראה התחייבות לאתגרים הפיסקאלים העתידיים ויכולת של הממשלה לבצע ויתורים כואבים.
ההבדל הראשון נובע מהעובדה כי כפי שפורסם בכלכליסט במהלך השבוע האחרון, יו"ר ועדת הכספים משה גפני מסרב בתוקף לאשר חמישה צעדים קריטיים באותה חבילה בעלות כוללת של 6.6 מיליארד שקל (בהבשלה מלאה עד 2027) שכבר ב-2024 היו אמורים להניב 400 מיליון שקל. מדובר בין היתר במס פחמן, אגרות רכב, אגרת מתקני תדלוק אוטומטיים, העלאת מס רכישה ומסים על שכירות נדל"ן. סכום זה, היה צפוי לזנק בשנה הבאה ולהפוך ל-1.7 מיליארד שקל ולהמשיך לגדול עד 2027.
גפני מחזיק את החלק הזה של החבילה הפיסקאלית כבן ערובה על רקע התנגדות משרד המשפטים לאשר את הכספים של תוכנית "אופק חדש" למורות חרדיות כתקנה תקציבית רגילה. כלומר, הכסף למורות אלו יגיע, אבל במה שמכונה "דפי החלפה" ולפיכך גפני יידרש לסוגייה במהלך השנה, והוא לא מעוניין שהנושא הזה יעלה שוב לכותרות ויחולל דיון ציבורי. נזכיר כי הכספים לחינוך החרדי אינם מגיעים במלואם לחינוך (חלק מיועד למנגנון העסקנים), המורות לא מלמדות ליב"ה וגם אין אפשרות לפקח על תוספת שעות בשטח. הבוקר התברר כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויתר סופית לחרדים שלא מוכנים לאשר את התקנות, וזאת על חשבון פגיעה באמון בתקציב ובממשלה.
אך הפער המשמעותי ביותר (בנוסף ל-400 מיליון השקלים שייגרעו השנה) עומד על 3 מיליארד שקל והוא קשור לכספי המסים של הפלסטינים שסמוטריץ' עדיין חולם להעלים וממשיך - בשקט ומאחורי הקלעים - לפעול בעניין. הסכום הזה אף מופיע בתקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 כ"הוצאה מותנית בהכנסה" תחת סעיף הוצאות שונות (סעיף 13). משמעות המונח התקציבי הזה, כפשוטו, היא שמותר להוציא סכום זה, כל עוד מתקבלת הכנסה כנגדו. כל עוד אין הכנסה, אזי אין הוצאה ולפיכך הוא אינו נרשם תחת מגבלת ההוצאה. לפי הסכמים שנחתמו בין ישראל לרשות הפלסטינית, מדינת ישראל גובה מהפלסטינים ומהמעסיקים הישראלים שלהם בין 9 ל-9.5 מיליארד שקל בשנה (המספר הרשמי חסוי) בעיקר בגין עבודה של פלסטינים בשטח ישראל וגם בגין תנועת סחורות. כספים אלו מועברים מדי חודש לרשות והם מהווים כמעט שני שליש מהתקציב השנתי שלה (כ-15% מאותו סכום מיועד לעזה) והוא משמש לצורך תשלום שכר לעובדי הרשות, לרבות לכ-30 אלף אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. לפי האמנות, אין מדובר בכסף ישראלי בכלל, אלא בכסף של הפלסטינים. כאמור, סמוטריץ' ניסה לחלט חלק מאותם כספים ולהכניס אותם לקופת המדינה.
כלומר, מלכתחילה, החבילה הפיסקאלית לשנת 2024 עמדה על 17 מיליארד שקל, וכבר כמה שבועות שפקידי האוצר הבהירו לסמוטריץ' כי אין למהלך הזה תקדים מאחר שמדובר בהפרה בוטה של אמנות בינלאומיות עליהן ישראל חתומה ובתקופה כה נפיצה ורגישה למהלך שכזה עלול להיות השלכות מרחיקות לכת. למעשה, משרד האוצר לא ספר את הכסף הזה לכיסוי הגירעון באף שלב (כאמור, רשם אותם כהוצאה מותנית בהכנסה).
במשרד אוצר הסבירו היום כי "נפלה טעות סופר" בהודעה וכי אכן סכום הבסיס של חבילת הצעדים – מלכתחילה - הוא 17 מיליארד שקל ולא 20 מיליארד שקל, כשכעת אושרו רק 16.6 מיליארד שקל מסך ההתחייבות מול חברות הדירוג. גורמים באוצר הביעו דאגה עמוקה שכן מדובר בהפרת התחייבות מפורשת שניתנה לאותן חברות שעוקבות אחרי ישראל בשש עיניים וחלקן אמורות להכריע בסוגיית דירוג האשראי שלה בימים אלו. החששות של פקידי האוצר מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה כי חברות הדירוג התנו פעולות דירוג שליליות גם במלחמה בצפון, וההתחממות בגזרה הזו לא מבשרת טובות.
