בנק ישראל תומך בהצעת האוצר למיסוי רווחים כלואים: "תגביר את האמון במשק"
בנק ישראל תומך בהצעת האוצר למיסוי רווחים כלואים: "תגביר את האמון במשק"
הבנק הבהיר בנייר עמדה שפרסם כי אחרי התיקונים שבוצעו בה בעקבות ההסכמות בין האוצר למגזר העסקי, "הצעת החוק מאזנת היטב בין הצורך למנוע עיוותי מיסוי לבין הצורך שלא לפגוע בהשקעות הריאליות במשק"
הצעת החוק המבקשת למסות רווחים כלואים בחברות מעטים מגיעה לשלביה האחרונים בוועדת הכספים, ובנק ישראל נחלץ לטובת האוצר ורשות המסים ומביע תמיכה בחקיקה.
לפי הצעת החוק, חברת מעטים (חברה בשליטתם של לא יותר מחמישה אנשים ושלציבור אין בה עניין ממשי) תשלם מדי שנה 2% על הרווחים הבלתי מחולקים שלה. החוק לא יחול על חברות ציבוריות וחברות שנהנות מחוק עידוד השקעות הון (הייטק לדוגמה). בסוף השבוע הגיע משרד האוצר להסכמות עם המגזר העסקי, לפיהן גם חברות תעשייתיות וחברות קבלניות יזכו להחרגה מהחוק. אולם ההסכמה המשמעותית ביותר בין הצדדים היא שיהיה ניתן לחמוק מתשלום המס של ה־2% בשנה על הרווחים הלא־מחולקים במקרה שבו החברה מחלקת 6% מרווחיה. כלומר, בכל שנה תוכל חברת המעטים לבחור בין שני מסלולים: תשלום של 2% על רווחיה הבלתי מחולקים ואז לא למשוך אותם, או למשוך 6% מרווחיה הבלתי מחולקים ולשלם רק עליהם מס דיבידנד ויסף.
עוד הוסכם על הטבת מס שתינתן למי שיבחר לפרק "חברת ארנק", במסגרתה הוא ישלם רק חצי אחוז מס רכישה, וישלם מס דיבידנד רק על עלות הנכס, ולא על השווי הנוכחי. האוצר והמגזר העסקי הסכימו גם על הקלה במיסוי של רווחים שנוצרו בשותפויות של עורכי דין ורואי חשבון.
על רקע הטענות שהתגברו בסוף השבוע על כך שהצעת החוק פוגעת בכלכלה, בנק ישראל הבהיר היום (א') בנייר עמדה שפרסם כי אחרי התיקונים שבוצעו בה "הצעת החוק מאזנת היטב בין הצורך לשמר ולשקם את עקרון שקילות המס על מנת למנוע עיוותי מיסוי, לבין הצורך שלא לפגוע בהשקעות הריאליות במשק". בהמשך דבריו הזכיר בנק ישראל כי הצעת החוק נועדה גם למטרות פיסקליות, וכי היא מהותית בכדי לעמוד במסגרות התקציב של 2025. "קידום מהיר של החקיקה וללא שינויים עשוי לסייע בהעברת מסר של אחריות פיסקלית ולהגביר את האמון במשק הישראלי", הבהיר הבנק.
בנק ישראל מקבל את האופן שבו משרד האוצר ורשות המסים הציגו את החקיקה לאורך כל הדרך, לפיה לא מדובר כאן רק ב"מציאת מקור פיסקלי" או ב"צמצום של המיסוי הדו-שלבי" (המאפשרת לחברה לשלם מס של 23% בשלב הראשון, ולדחות את יתר המס עד שיימשך דיבידנד על ידי בעלי המניות), אלא גם בתיקון עיוות מיסויי. "שיטת המיסוי הדו-שלבי לא נועדה לאפשר לבעלי המניות להשתמש בחברה כפלטפורמה לביצוע השקעות פאסיביות לאורך זמן - לרבות השקעות בשוק ההון או בנכסי נדל"ן מניב, תוך הימנעות מתשלום המס על הדיבידנד", הדגיש הבנק.
הבנק סבור כי הטבת המיסוי הדו-שלבי נובעת מ"הרצון של המדינה לסייע בעידוד פעילות ההשקעה הריאלית במשק. כך חברות יוכלו להשקיע לא רק את הרווחים שנבעו מפעילותן בהשקעות ריאליות אלא גם את חלק המס על הדיבידנד שנדחה. כל זאת, מתוך מטרה לעודד את פעילות ההשקעה הריאלית במשק, שבהיקפים המשמעותיים נעשית לרוב ע"י חברות, לתמוך בהתרחבות הפעילות העסקית במשק ולתרום לצמיחה הכלכלית".
הבנק מסתמך על נתוני רשות המסים כי מתוך למעלה מ-700 מיליארד שקל רווחים בלתי מחולקים, כ-140 מיליארד נצברו בחברות "שאינן מאופיינות בפעילות עסקית שגרתית, חברות אחזקה וחברות משלח יד", ומיסוי שלהם היה מביא הכנסות ממס של 6-5 מיליארד בשנה. לפי הבנק, עיוות המס הזה פוגע ב"שקילות המיסויית" בין עוסק מורשה או שכיר למי שמקים חברה ומעביר את הכנסותיו אליה.
במקביל, ועדת הכספים דנה היום בנוסח החוק, כשכל העת מתבצעים תיקונים קלים נוספים לבקשת המגזר העסקי. במשרד האוצר ורשות המסים טוענים כי הם עדיין מעריכים שההכנסות בשנת 2025 יהיו כ-10 מיליארד שקל, זאת מכיוון שההטבה בפירוק החברות תעודד חברות להתפרק ולשלם עוד מס, ולכן בשנה הראשונה יהיו תקבולי מס גבוהים. במגזר העסקי יש עדיין גורמים שמעריכים כי ברגע האחרון יוכנס גם מבצע נוסף לחלוקת דיבידנד במיסוי מופחת, מבצע שהאוצר ורשות המסים מתנגדים לו בתוקף, וטוענים כי אין סיכוי שייצא לפועל בתקציב 2025.
