לווייתן רוצה לייצא גז נוזלי, השליטה של המדינה תתערער
לווייתן רוצה לייצא גז נוזלי, השליטה של המדינה תתערער
במאגר הגז הטבעי לווייתן מבקשים להגדיל את מכסת הייצוא באמצעות הפיכת הגז לנוזל. השר ישראל כ"ץ ככל הנראה יאשר את הבקשה, למרות שהשינוי יקשה עליו לפקח על מכסת הייצוא. התוצאה עשויה להיות הפרטה מוחלטת של תשתית הגז
בשבועות הקרובים שר האנרגיה ישראל כ"ץ צפוי להודיע על הגדלת יצוא הגז מישראל, בהתאם לבקשות מאגרי הגז הטבעי תמר ולווייתן. הגדלת היצוא מחייבים הגדלת יכולת ההפקה מהמאגרים וגם הגדלת תשתיות היצוא המלאות. הרחבת תשתיות הולכת הגז המאפשרות יצוא מורכבת יותר. יש שתי דרכים להוליך גז טבעי: הראשונה היא באמצעות צינורות ישירות לתחנות הכוח, שהיא מסורבלת יותר, והשנייה היא הפיכת הגז לנוזל והובלתו במיכלים לכל רחבי העולם.
אחת ההצעות שמקדמים במאגר לווייתן שבשליטת יצחק תשובה היא הקמה של מתקן הנזלה ימי (FLNG) בסמוך לאסדה שיאפשר להפוך את הגז הטבעי המופק לנוזל, ומשם לייצא אותו לכל העולם. החסרון בהצעה הוא שמדובר בהפרטה של תשתיות היצוא בצורה מוחלטת לחברות הגז. היתרון הוא ביטול התלות של ישראל ביצוא למצרים וירדן בלבד. בפברואר האחרון פרסמה ניו־מד אנרג'י, חברת הגז שבשליטת יצחק תשובה ומחזיקה ב־45% ממאגר כריש, את הכוונה להקים את המתקן שיהיה בהיקף של 6.5 BCM בשנה - יותר ממחצית מכמות צריכת הגז הטבעי השנתית בישראל, תוך השקעה של 96 מיליון דולר.
נכון להיום יש תשתית הולכת גז אחת בישראל, בתפעול וניהול של החברה הממשלתית נתג"ז, שאליה מחוברים כל המאגרים. גם צינורות הגז המיועדים ליצוא הם בניהול ובתפעול של נתג"ז: שניים לירדן (אחד בצפון ואחד בדרום) וצינור EMG המוביל גז טבעי בים למצרים. כמו כן, במאי האחרון אישרה ועדת השרים הקמה של צינור נוסף ליצוא למצרים שיוכל לספק 6 BCM בשנה בעלות של 900 מיליון שקל ובמימון חברות הגז. סך הכל, בשנת 2022 ישראל ייצאה 29% יותר בהשוואה ל־2021.
היתרון הגדול שבהקמת מתקן FLNG הוא הגמישות בייצוא הגז הטבעי. כיום כל היצוא הישראלי הולך לשתי מדינות בלבד: מצרים וירדן. חלק מהגז, לאחר שנמכר למצרים, עובר הליך הנזלה ומיוצא לאירופה. המשמעות היא שכל יצוא הגז הטבעי הישראלי תלוי בקשר עם שתי מדינות בלבד, כך שהידרדרות ביחסים עמן או שהן יקבלו גז טבעי ממדינה אחרת – עלולות לרסק את יצוא הגז הישראלי ולהוריד לטמיון את ההשקעות שנעשו.
אחת הדרכים שעלו בעבר לקידום תשתית היצוא היא הקמה של צינור מאסדות הגז הישראליות לאירופה (East Med). זה ככל הנראה יישאר על שולחן השרטוטים בשל חוסר כדאיות כלכלית ומורכבות הנדסית. לכן, ובהנחה שישראל לא תקים צינור גז ללבנון או סוריה בשנים הקרובות, מתקן ההנזלה הימי יאפשר את הרחבת היצוא הישראלי ללא תלות במדינה ספציפית.
הקמת מתקן הנזלה צף (FLNG) יוביל לפגיעה בהכנסות הפוטנציאליות של חברת נתג"ז הממשלתית, שהכנסותיה נשנות על מאגרי הגז הטבעי, וכמות הגז הטבעי שעוברת בצנרת שלה. נתג"ז היא חברה ממשלתית רווחית, כאשר רק ברבעון הראשון של 2023 הרווח הנקי שלה עמד על 72 מיליון שקל. כלומר ייצוא הגז של ישראל יעבור בצורה עצמאית תחת חברת שברון המפעילה את מאגר לוויתן.
כמובן שגם יכולת הפיקוח של המדינה, כאשר תשתית הייצוא פרטית לחלוטין, נפגעת במידה מסוימת. עם זאת לא מדובר במשימה בלתי אפשרית. קושי נוסף של הקמת מתקן הנזלה צף על ידי השותפות במאגר לוויתן הוא התנגדות של פעילי איכות הסביבה לאור ההקמה של מצוף ענק בשטחה הימי של ישראל.
סוגיה נוספת שעולה היא ההיבטים התחרותיים של המתקן והיכולת לשתף את תשתית הייצוא בין כל מאגרי הגז בישראל. גורמים בשוק האנרגיה העלו את הטענה שיש להקים את המתקן במתכונת של Open Access, כלומר שתתאפשר לכל חברות הגז להשתמש בו, בתעריף שתקבע המדינה. מצד אחד, מתן גישה לכל חברות הגז לעשות שימוש במתקן תוכל לעודד כניסה של חברות חדשות לישראל – שכן אפשרויות הייצוא שלהן גדלות. עם זאת, מדובר במתקן שיוקם, במידה ויאושר, על ידי חברה פרטית ושהיא תחזיק בו. כמו כן, גם במידה ולא יוגדר תעריף על ידי המדינה, יוכלו החברות להגיע להסכמה מסחרית ביניהן על היצוא.
