חברת החשמל מזהירה: הפחתה חדה בתעריף תעצור את ההשקעה במשק
חברת החשמל מזהירה: הפחתה חדה בתעריף תעצור את ההשקעה במשק
דירקטוריון החברה קיים דיון סגור עם משרד האוצר ורשות החשמל והודיע כי פגיעה נוספת בהכנסות, בין היתר על ידי הפחתת תעריף החשמל, תקשה להשקיע ברשת; זאת בזמן שהיקף הפסקות החשמל הוכפל מאז 2010, ובמקביל קיים חשש ליציבותה הפיננסית; כן עלול להיגרם קושי בשילוב אנרגיות מתחדשות
על רקע השאלה כמה מהתשלום שיתקבל עבור מכירת תחנת הכוח באשכול יופנה להפחתת תעריף החשמל וכמה לכיסוי החוב של חברת החשמל, הודיע דירקטוריון החברה בדיון סגור עם משרד האוצר ורשות החשמל כי פגיעה נוספת בהכנסותיה, בין היתר על ידי הפחתת תעריף החשמל, תוביל להפסקת ההשקעות ברשת החשמל.
הסיבה לאזהרה היא החשש בחברה שהפחתה גדולה בתעריף, שתתבטא ישירות בהכנסות החברה, תפגע ביציבותה הפיננסית, זאת לאור החוב הגדל של החברה. לירידה בהשקעות של חברת החשמל יהיו לא מעט השפעות על הצרכן הישראלי. ראשית, מטרת ההשקעה היא להפחית את דקות אי האספקה במשק שגדלו בשנים האחרונות, ועתה תחום זה עלול להיפגע. כמו כן יכולת השילוב של אנרגיות מתחדשות ברשת החשמל תיפגע – ובטווח הארוך ייתכן שגם התעריף ישוב ויעלה.
הרקע לדיון הוא המכרז להפרטת תחנת אשכול וכוונת רשות החשמל להוריד את תעריף החשמל. עד היום מכרה חברת החשמל שלוש תחנות כוח, כאשר חלק מהכספים הלכו להפחתת החוב שלה וחלק להפחתת התעריף. התחנה הראשונה שנמכרה במסגרת הרפורמה היא תחנת אלון-תבור בסכום של 1.9 מיליארד שקל בשנת 2020, מתוכם מיליארד שקל עברו להפחתת התעריף. השנייה היא רמת חובב שנמכרה בשנת 2021 ב-4.3 מיליארד שקל, מתוכם עברו 2.4 מיליארד שקל להפחתת התעריף, שנפרסה על 2021 ו-2022. עבור תחנת חגית מזרח, שנמכרה בשנת 2022 בתמורה ל-1.6 מיליארד שקל, הועברו 1.2 מיליארד שקל למטרה זו.
המכרז להפרטת תחנת הכוח אשכול, שהיא הגדולה מבין התחנות שיופרטו, מתקיים בימים אלה, כשסביבו סערה משמעותית. הקבוצה שהציעה את ההצעה הגבוהה ביותר, 12.4 מיליארד שקל, דליה-תעבורה, התקשתה לגייס את המימון הדרוש לרכישת התחנה ונסוגה מההצעה. עם זאת במקום שהתחנה תעבור לקבוצה שהציעה את ההצעה השנייה בגובהה במכרז - OPC וקרן נוי (7.1 מיליארד שקל) - מתקיימת התמחרות בין חברת החשמל לדליה על מחיר התחנה, כאשר ההצעה האחרונה עמדה על 9 מיליארד שקל.
כבר כיום חברת החשמל אינה עומדת ביעדי החוב, כפי שנקבעו לה במסגרת הרפורמה בחברה בשנת 2018. יחס החוב של החברה (חוב פיננסי נטו ל-EBITDA) עומד היום על 6.2, בעוד היעד של החברה הוא 5.4 (כלומר החוב שלה צריך להיות לכל היותר פי 5.4 מהרווח התפעולי־תזרימי שלה). החוב הפיננסי נטו של החברה עומד על 36 מיליארד שקל. מהצד השני, על אף הגידול ביחס החוב של החברה, בשוק ההון יש אמון ביציבות החברה, ובחודשים האחרונים היא ממשיכה לגייס חוב ללא קושי משמעותי מצד המשקיעים. גם חברות הדירוג מידרוג ומעלות העניקו בחודש שעבר דירוגים גבוהים לסדרות האג"ח של החברה: Aa (מידרוג) ו-AAA (מעלות S&P).
בימים אלה מקדמים בחברת החשמל, יחד עם רשות החשמל, תוכנית לשדרוג התשתיות במקטע החלוקה (קווי החשמל שנמצאים בתוך היישובים), הכוללת הטמנת קווים. ההשקעה הסופית טרם נקבעה, אך המספרים נעים סביב 20 מיליארד שקל. המטרה של התוכנית היא שיפור במדד דקות אי אספקת החשמל בישראל, שהוכפלו מאז שנת 2010.
חשש נוסף הוא שהפסקת ההשקעות של חברת החשמל תפגע ביכולת לשלב אנרגיות מתחדשות. כבר היום ישראל לא עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת, כשרק 10% מהחשמל בישראל מופקים מאנרגיות ירוקות - היעד לשנת 2020. עד שנת 2030, כך לפחות לפי יעדי הממשלה ומשרד האנרגיה, כ-30% מהחשמל בישראל אמורים להיות מיוצרים מאנרגיות מתחדשות. כיום יש הסכמה רחבה בשוק שישראל לא תעמוד ביעד. אחד החסמים הגדולים בשילוב של האנרגיות מתחדשות הוא מקום ברשת החשמל. בעבר היה צורך להפיק את החשמל בערי החוף בשל השימוש במי ים לקירור המערכות, וכך גם רשת החשמל נבנתה.
היום התמונה שונה. עיקר צריכת החשמל הוא במרכז הארץ, אך הפוטנציאל להקים חוות של פאנלים סולאריים נמצא בדרום, ובשל כך יש צורך בהגדלת קווי הולכת חשמל מהדרום למרכז. חוסר מקום ברשת מהווה את אחד הקשיים הגדולים של יזמי אנרגיה מתחדשת להקים ולחבר את המתקנים שלהם לרשת.
החשש השלישי הוא שתשתית פחות טובה תעלה בטווח הארוך לציבור הישראלי לא מעט, שכן הזנחת תשתיות כיום תוביל לכך שתיקונים ברשת חשמל מוזנחת יהיו יקרים בהרבה. כמו כן הגדלת החוב של החברה יוצרת מצב שהחברה תחויב בעתיד להחזיר חוב גדול יותר – שיתבטא בתעריף החשמל.
