קיצוץ של מאות מיליוני שקלים בתקציבים החרדיים
קיצוץ של מאות מיליוני שקלים בתקציבים החרדיים
בתקציב הישיבות ובתקציב המשרד לשירותי דת הקואליציה עשויה למלא את החסר, לעומת זאת תקציבי התרבות החרדית ותלמודי התורה צפויים לסבול. השאלה היא האם המפלגות החרדיות יתחילו לעשות עסקים עם הקואליציה
הצעת תקציב המדינה לשנים 2021-2022 מבצעת קיצוצים משמעותיים בתקציבי הדת במשרד החינוך ואולי גם במשרד לשירותי דת.
סביר שלפחות חלק מהכספים יוחזרו ככספים קואליציוניים, ועדיין המסר למפלגות החרדיות ברור - יש לכן מה להפסיד וכדאי שתתחילו לעשות עסקים עם הקואליציה.
בשנת 2020 עמד תקציב התמיכה במוסדות תורניים, שמוכר יותר כ"תקציב הישיבות", למרות כל הקשיים שיוצר תקציב המשכי, על 1.25 מיליארד שקל. אבל, בספר התקציב הנוכחי יש רק 800 מיליון שקל. דווקא בתקציב הזה לכאורה יש לחרדים תקווה לשיפור.
בשנת 2020 עמד תקציב התמיכה במוסדות תורניים, שמוכר יותר כ"תקציב הישיבות", למרות כל הקשיים שיוצר תקציב המשכי, על 1.25 מיליארד שקל. אבל, בספר התקציב הנוכחי יש רק 800 מיליון שקל. דווקא בתקציב הזה לכאורה יש לחרדים תקווה לשיפור.
התקציב הזה מסמל בעיני הקואליציה, וביחוד בסיעת ימינה, את הטענה שהקואליציה אינה מתכוונת להילחם בחרדים. שרת הפנים איילת שקד התחייבה שהתקציב יגדל ל־1.17 מיליארד שקל. סביר שבגלל הקיצוץ הרוחבי זה יהיה יותר קרוב ל־1.1 מיליארד שקל, אבל בסך הכל הישיבות מקסימום יתבקשו להדק חור בחגורה.
סעיף התרבות התורנית, שעמד ב־2020 על 230 מיליון שקל, עומד על 23 מיליון שקל בלבד בספר התקציב של 2021 - עשירית. מדובר בסעיף שתמיד תוגבר מכספים קואליציוניים, אבל ב־2019 אושרו בבסיס התקציב 190 מיליון שקל. סביר שחלקים מהסכום החסר, אלא שקשורים לפעולות של גופים דתיים לאומיים ולפעילות הדתה בבתי הספר הממלכתיים יגיע בהמשך ככספים קואליציוניים. בסופו של דבר, אלה פעולות שיקרות לליבה של סיעת ימינה של ראש הממשלה נפתלי בנט. אם הוא דאג לתקציבים האלה כשהיה שר החינוך, הוא ידאג להמשכיות שלהם גם היום.
מרכיב אחר של הכספים האלה הוא תקצוב פעילות של ארגוני התרבות החרדיים. מדובר בארגונים מפלגתיים, כמו אל המעיין של ש"ס ותורה ויהדות לעם של אגודת ישראל וכן בארגוני החזרה בתשובה. הם צפויים כנראה השנה ובשנה הבאה למחסור קשה. האמת היא שהארגונים האלה הם הנפגעים הראשונים בכל פעם שהמפלגות החרדיות באופוזיציה.
תקציבים לפי חוק
רשתות החינוך החרדיות - החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס (מעין החינוך התורני) - מקבלות את רוב תקציבן על פי חוק ולא צפויות להיפגע מאוד. לעומת זאת, תלמודי התורה החרדיים לבנים פועלים במסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי, והם נהנו בדרך כלל מהקצבות קואליציוניות. ב־2020 עמד תקציב על 522 מיליון שקל וב־2019 על 567 מיליון שקל. ב־2021 מוקצה תקציב של 389 מיליון שקל בלבד. נראה אם כן שמשרד האוצר בראשות אביגדור ליברמן מנסה לייבש את תקציבי החרדים במקומות שהוא יכול, ובייחוד במקומות שבהם התקציבים התבססו על כספים קואליציוניים שאינם קיימים עוד.
שאלה מרכזית בהקשר הזה היא האם יגיע שלב שבו המפלגות החרדיות יתחילו לסחור בקולותיהן ולעשות עסקים עם הקואליציה כדי להזרים תקציבים למוסדות שלהן. המחסום העיקרי הוא שהמבחן האמיתי ליכולת ההישרדות של הקואליציה בשנה וחצי הקרובות הוא אישור התקציב. כלומר, אם הן יתחילו לעשות עסקים עם הקואליציה - סביר שזה יקרה אחרי אישור התקציב ולא במהלכו. זה כבר יהיה די מאוחר למוסדות התרבות החרדיים ולתלמודי התורה.
שירותי הדת בידי ימינה
משרד החינוך הוא לא המקום היחיד שתקציבי הדת נראים כסובלים מהידוק. תקציב המשרד לשירותי דת לשנת 2021 עומד על 762 מיליון בלבד לעומת תקציב לאחר שינויים של 889 מיליון ב־2020 ו־1.1 מיליארד ב־2019.
עם זאת, התקציב המאושר של המשרד לשירותי דת ב־2019 עמד על 736 מיליון שקל בלבד, וגדל מאוד במהלך השנה, כך שאולי גם השנה הוא יגדל. צריך לזכור שמדובר במשרד שמוחזק על ידי ימינה, שסביר שתזרים לו כספים קואליציוניים בנוסף לכך שזה משרד שמעביר עודפים גדולים משנה לשנה. אחת השאלות היא האם תדאג ימינה לתדלק את תקציב הקמת מוסדות הדת, שהיה חביב מאוד על ש"ס ועמד בשנים האחרונות על 30־50 מיליון שקל.
