בין פרנסה לחשש מהתנכלות: מלכוד העובדים הערבים
בין פרנסה לחשש מהתנכלות: מלכוד העובדים הערבים
מאז תחילת הלחימה ניכרת היעדרותם של ערביי ישראל ממקומות העבודה, חלקה מחשש מהתנכלויות • העדרם מורגש בענפי הלוגיסטיקה והשירות שעליהם מסתמך העורף • מנגד, מעסיקים יהודים נרתעים מהאפשרות של גילויי תמיכה של עובדיהם בחמאס
בין שלל אתגרי האיתנות של העורף האזרחי בישראל בתקופת המלחמה, יש אתגר משמעותי אחד שפחות נעים ונוח לדבר עליו - לאור הפגיעה הקשה בתחושת הביטחון האישי של יהודים לאחר הטבח והרצח חסר הרחמים בעוטף עזה - אבל ללא עמידה בו נראה שכלכלת המלחמה של ישראל עלולה לחרוק: המשך מעורבות משמעותית של המגזר הערבי המוסלמי בכוח העבודה בעת חירום.
העורף האזרחי זקוק בדחיפות לעובדים בשרשראות האספקה, הלוגיסטיקה והשירותים, תחומים שבהם יש נוכחות גדולה של עובדים ערבים. כוח עבודה גדול ומשמעותי של מאות אלפי עובדים ברצפת הייצור: מנהגים, דרך עובדי מחסן, מתדלקים, עובדי סיעוד וניקיון ועד כוח עזר רפואי ועוד - עבודות שהאזרחים היהודים נוטים להדיר מהן רגליים.
כדי שהעורף יוכל להחזיק מעמד בצורה תקינה לאורך זמן, האזרחים הערבים המוסלמים צריכים להרגיש בטוחים להגיע למקומות העבודה. מצד שני, במגזר הערבי המוסלמי שבו רוצים בוודאי לצאת להתפרנס, גילויי אלימות או תמיכה במעשי הטרור יפגעו בקשרים בין יהודים ובערבים ובכלל זה קשרי ההעסקה.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), נכון לסוף שנת 2022 נאמדה האוכלוסייה הערבית המוסלמית בישראל ב־1.746 מיליון נפש, 18.1% מכלל אזרחי ישראל. שיעור התעסוקה בקרב ערבים מוסלמים, נכון ל־2021 לפי הלמ"ס, עומד על 37% בקרב המגזר. זהו שיעור תעסוקה נמוך אומנם ביחס לערבים נוצרים (54%) וערבים דרוזים (47%), אבל ודאי שלא ניתן להתעלם ממנו.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של אזרחים ערבים מוסלמים מעל גיל 15 בסוף 2022 הוא 45% - 59.3% מתוכם גברים, 30.7% נשים. בהינתן שכ־68% מערבי ישראל, נכון לסוף 2021, הם מעל גיל 15, מדובר בכ־870 אלף ידיים עובדות.
הערבים המוסלמים אזרחי ישראל ממלאים את שורות ענפי השירותים והלוגיסטיקה בהיקפים גדולים. בשעת מלחמה סביר שחלק לא מבוטל מיהודים שכן עובדים בתחומים האלה גם גויס לצבא או לעבודות שיטור וביטחון שוטף, ולכן צריך להמשיך למלא אפילו עוד את השורות.
בשוטף גם אם מפעלים ממשיכים לייצר ונמלי הים והאוויר פועלים כרגיל, מישהו צריך לשנע סחורה. מישהו צריך לפרוק אותה. מישהו צריך לסדר אותה על המדפים. בבתי מרקחת צריך רוקחים. בבתי החולים צריך סניטרים ועובדי עזר רפואיים.
הבעיה היא שהפחד והחשדנות הן במגזר היהודי והן הערבי המוסלמי בשיאם. בשבוע שעבר, למשל, סיפר איש העסקים רמי לוי, שהוא נאלץ לפתוח סופר שבשגרה מעסיק 150 עובדים, עם 4 בלבד. אחת הסיבות לכך, מעבר לעובדים היהודים שגויסו למילואים, היא חשש של עובדים ערבים להגיע לעבודה. זהו כמובן אתגר, בין היתר, למשטרת ישראל, ומקרים היו. למשל, כשתושב נס ציונה נעצר לאחר שקרא לרצוח ערבים ביפו ולוד, וניסה לארגן קבוצה שתפגע בהם.
למטבע יש צד שני. כל התארגנות, תמיכה או דברי שבח לאויב מעזה ולמעשיו, של אזרחים ערבים מהמגזר, פוגעים במוטיבציה של יהודים להעסיק ערבים מוסלמים. לפי הודעת המשטרה מהשבוע שעבר למשל, מאז תחילת המלחמה נעצרו ונחקרו 100 חשודים בהסתה לטרור או תמיכה והזדהות עם הטרור.
