רפורמת התחבורה הציבורית: ועדת הכלכלה תומכת בראשי הערים – ויוצאת נגד "הפקידים"
רפורמת התחבורה הציבורית: ועדת הכלכלה תומכת בראשי הערים – ויוצאת נגד "הפקידים"
בדיוני ועדת הכלכלה חברי הכנסת עשו חיים קשים לדרג המקצועי, ופגעו ברפורמות שמקדמות תחבורה ציבורית. בנוסף, נדמה כי במשרד התחבורה לא יצאו מגדרם כדי לשנות את המצב
ועדת הכלכלה בראשות ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן) התכנסה הבוקר לדון בשני תיקוני חקיקה לפקודת התעבורה שנמצאים בחוק ההסדרים.
בדיוני הוועדה בחרו חברי הוועדה להתייצב לצד הרשויות המקומיות ונגד הרפורמות שביקשו להעביר באוצר ובמשרד התחבורה.
הדיון הראשון עסק בהגברת האכיפה בנתיבי תח"צ וייעוד מחצית מהכנסות הרשויות המקומיות מהאכיפה לטובת תפעול ותחזוק תח"צ, והדיון השני עסק בהצעה לתיקון פקודת התעבורה בנושא אכיפת תשלום דמי נסיעה באוטובוסים.
תיקון החקיקה הראשון ביקש להסדיר בחוק שני נושאים שקשורים לנתיבי העדפה לתחבורה ציבורית: הראשון מתייחס לאפשרות שמשרד התחבורה יאכוף נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית עירוניים, וזאת בשל העובדה כי נכון להיום אכיפה כזו מתבצעת רק בתל אביב וירושלים. חברי הכנסת שדנו בחוק תמכו באפשרות שלמשרד התחבורה תהיה הסמכות לבצע זאת רק במקרה ובו ראש הרשות יסכים לכך.
פגיעה בעצמאות התקציבית
הנושא השני, שעורר מחלוקות רבות יותר, עסק בהצעה שמבקשת שכ-50% מהכנסות האכיפה יופנו לתקצוב של תחבורה ציבורית כמו תחזוקת נת"צים, שיפוץ תחנות וכד'. חברי הכנסת, ובראשם היו"ר ביטון וח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) שהגיעו מהשלטון המקומי, התנגדו לפגיעה בעצמאות התקציבית של הרשויות המקומיות, שפירושה כי העיריות יהיו מחוייבות להשקיע את הכסף בתחבורה ציבורית, ולא לפי סדרי העדיפויות שלהן.
בסופו של דבר, נקבע כי 50% מההכנסות ייועדו לתחבורה ציבורית "במובן הרחב". לפי ביטון, התקציב יופנה בין היתר ל"הסעות לילדים וקשישים ויוזמות תח"צ מותאמת אישית במימון עירוני וכמובן גם למרכיבי בטיחות בתחבורה במרחב העירוני אם לא יהיה ניצול מלא של הכספים לטובת תחבורה ציבורית".
המשמעות המעשית של החלטתם של חברי ועדת הכלכלה היא שראשי רשויות יוכלו להתחמק ממחויבותם להשקעה בתחבורה ציבורית, ויוכלו להשתמש בתקציב למשימות עירוניות כלליות כמו הסעות בית ספר ושיפור תשתיות תחת המונח המכובס של "תחבורה ציבורית במובן הרחב".
הדיון השני עסק כאמור בנושא אכיפת אי-תשלום של נוסעים בתחבורה הציבורית. במקום להתייחס לנושא הכאוב של אי הסמכות של הפקחים והאלימות הקשה נגדם, ובאובדן ההכנסות של המדינה וחברות התחבורה הציבורית שמוערך בכ-300 מיליון שקל בשנה, בחרו הח"כים לדבר על מקרה הקיצון בו קשיש שכח לשלם על נסיעתו.
בשני הדיונים לא ניתן היה להתעלם מהתחושה שוועדת הכלכלה בראשות ח"כ מיכאל ביטון הפכה לזירת התגוששות בין חברי הכנסת לבין הדרג המקצועי. בכל נושא שהגיע לדיון הציגו אנשי המקצוע מהאוצר והתחבורה את הצעות החוק שהממשלה תמכה בהם, וזכו לאופוזיציה מוחלטת מכל חברי הכנסת שנכחו בדיון. הגדיל לעשות יו"ר הוועדה והתייחס לכך שצריך להימנע מהחלטות שנעשות "בשרירות לב של פקיד", ובכך החזיר את רמת השיח לימיה העליזים של ממשלת נתניהו האחרונה בה אנשי הדרג המקצועי הפכו להיות השעיר לעזאזל של הממשלה.
גורמים ממשלתיים סיפרו לכלכליסט כי הם חשים שוועדת הכלכלה של ביטון הפכה להיות אתגר של ממש ליוזמות משרד האוצר והתחבורה בדרך לאישור חוק ההסדרים. עם זאת, צריך גם לומר כי משרד התחבורה לא שלח את "התותחים הכבדים" שלו לדיונים, והסתפק בנציגות בדרג ביניים שלא נלחמה נגד טענות הח"כים.
לכן נשאלת השאלה מדוע משרד התחבורה לא שולח נציגים בכירים, או אפילו את השרה או המנכ"לית לדיונים כל כך חשובים על תקצוב תחבורה ציבורית כדי להעביר את הרפורמה החשובה.
