נבחרת הג'ובים: 417 דירקטורים פנויים למקורבים
נבחרת הג'ובים: 417 דירקטורים פנויים למקורבים
ביטול נבחרת הדירקטורים והצנחת מקורבים לשרים ללא בקרה: הממשלה החדשה מסתערת גם על החברות הממשלתיות. אורי יוגב: "מינויים לא מקצועיים יעלו למדינה 5 מיליארד שקלים בשנה"
הממשלה החדשה תעמיק את הפוליטיזיציה בשירות הציבורי ובחברות הממשלתיות באמצעות שינוי וביטול מנגנונים של איזון ובקרה שנועדו לצמצם את התופעה. החשש הוא להצנחת מינויים פוליטיים, חלקם לא ראויים ולא מקצועיים למשרות יו"ר דירקטוריונים, דירקטורים ומנכ"לים של החברות הממשלתיות. דו"ח של רשות החברות לדצמבר 2022 מגלה שכיום יש 405 משרות פנויות של דירקטורים מטעם המדינה בחברות הללו ו־12 יתפנו בחודשים הקרובים.
מטיוטת קווי היסוד של הממשלה שנחשפה ביום שישי באתר "כלכליסט" עולה כי "הממשלה תקים ועדה לבחינה מחודשת של החברות הממשלתיות לרבות הליך החקיקה שתבחן את כפיפות החברות הממשלתיות למשרדי הממשלה ותגבש המלצותיה תוך 3 חודשים".
המהלך המוצע צפוי להחליש את רשות החברות הממשלתיות הכפופה לשר האוצר. השרים ירצו לגמד את הרשות כדי שלא יהיה גורם מקצועי שיאזן אותם וימנע מהם לבצע מינויים פוליטיים כמו גם למנוע מהם להתערב בפעילותן השוטפת של החברות.
כל סיעות הקואליציה יתמכו בתיקוני חקיקה לביטול "נבחרת הדירקטורים", ביטול ועדות איתור למיניהן תוך אפשרות למתן מינוי מינויים על ידי השרים בהתאם לתנאי סף שיקבעו על ידי רשות החברות. רק לאחרונה הושלמה הקמתה של נבחרת דירקטורים חדשה וביטולה יאפשר לשרים להצניח באין מפריע את מקורביהם. ביטול ועדות איתור למיניהן אף יקל עליהם לתבוע מרשות החברות הממשלתיות להנמיך את תנאי הסף לכהונת דירקטורים.
בהסכם הקואליציוני עם אגודת ישראל סוכם על העדפה מתקנת לחרדים בדירקטורים של החברות הממשלתיות, שמשמעותה הגמשת תנאי הסף. כמו כן, לדרישתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי הוא יקבע את זהותו של יו"ר מפעל הפיס. נוסף על כך, לפי הטיוטה, כוחם של שרי הממשלה יגבר במינויים של יו"ר ומנכ"ל לחברה שכפופה להם. כיום יו"ר הדירקטוריון נבחר על ידי הדירקטוריון באישור שר האוצר והשר שמופקד על החברה. כעת מוצע שמנכ"ל משרד ממשלתי שהחברה הממשלתית תחת סמכותו ישמש כיו"ר הדירקטוריון ויהיה רשאי למנות יו"ר אחר מבין חברי הדירקטוריון. ועדת מינויים תבחן את עמידתו של המועמד בתנאי סף וניגוד עניינים.
לא צריך להיות מומחה לחברות ממשלתיות כדי להבין שהמנכ"ל יציע למנות את מי שהשר חפץ ביקרו. בנוסף, בהסכם הקואליציוני מוצע שמינוי של מנכ"ל בחברה ממשלתית יתבצע לאחר שדירקטוריון החברה יעביר לאישורו של השר הממנה שלושה מועמדים לתפקיד בלי לדרג ביניהם. כך, השר יוכל למנות את המנכ"לים של החברות הממשלתיות ללא כל בעיה.
כיום ועדת איתור מטעם הדירקטוריון ממליצה לדירקטוריון על מינוי המנכ"ל תוך דירוג של המועמדים. כעת, בלא קביעת ניקוד, ובהנחה שלשר יהיה רוב בדירקטוריון, הוא יוכל לבחור לתפקיד מועמד מקורב עם פחות התאמה מקצועית. כל המהלכים הללו עלולים בסופו של דבר לפגוע בחברות הממשלתיות עצמן. אבל לא נראה שזה מטריד את חברי הממשלה המסתמנת. גורמים פוליטיים אמרו אתמול ל"כלכליסט" כי במפלגות הקואליציה המסתמנת לא צפויה התנגדות לסעיפים הללו, כי יש בהם כדי לחזק את כוחם של השרים.
מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, אורי יוגב, שקידם את נבחרת הדירקטורים ב־2013, מזהיר בשיחה עם "כלכליסט" מפני התופעה העולה מההסכמים הקואליציוניים. "חזרה לתקופה של לפני עשור ויותר עלולה לעלות למדינת ישראל 5 מיליארד שקלים בשנה. מדובר בנזק משמעותי לכלכלה הישראלית". לדבריו, "כשהגעתי לרשות בשנת 2013 החברות הרוויחו 4 מיליארד שקלים בשנה. עם כל הקשיים שהיו בשיבוץ דירקטורים, אם חוזרים לעולם שבו השרים יכולים לתת ג'ובים פוליטיים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, קיים חשש שהחברות יחזרו להפסיד כסף, ויתנו שירות פחות טוב. היום החברות מנוהלות יפה ומרוויחות יפה. היום חלק מהדירקטורים לגמרי מקצועניים והתפיסה מאוד עסקית בחברות הממשלתיות והן השתפרו".
לפי דו"ח שפירסם האוצר בתחילת דצמבר 2022 החברות הממשלתיות בישראל רשמו רווח נקי מצרפי (כולל רווחים חד פעמיים) בהיקף של כ־3.4 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים לשנת 2022. הכנסות החברות הממשלתיות הסתכמו בכ־72 מיליארד שקל, הרווח התפעולי הסתכם בכ־2 מיליארד שקל. שיעור הרווח התפעולי הוא 3% ושיעור הרווח הנקי הוא 5%. הנתונים מבוססים על דו"חות כספיים לרבעון השלישי השנה של 34 חברות ממשלתיות שמחויבות בדיווח. פעילותן של החברות המדווחות מהווה כ־96% מהיקף הפעילות של כלל החברות הממשלתיות.
ד"ר דורון נבות מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה סבור כי "החברות הממשלתיות יפסיקו לתפקד כגוף שיש לו ערך מוסף מקצועי ויהפכו לאתנן פוליטי באמצעותו מפנקים את החברים במינויים והמשמעות היא שחיתות. הממשלה החדשה הולכת להפוך עוד משאב ציבורי למשרת אינטרסים פרטיים. כל אחד מהשרים יוכל למנות את השכן שלו כדירקטור. בכך מעקרים את האינטרס הציבורי והממלכתי וזוהי שחיתות בחסות החוק".
הוא הוסיף כי "נבחרת הדירקטורים אמנם אינה מושלמת אבל היא הדרך היחידה לא למנות מינויים פרטיים זרים ומקורבים, מכיוון שהיא משמשת בלם מוסדי. לאחר ביטולה של הנבחרת, השרים לא יוכלו שלא למנות את מקורביהם כי אחרת יענישו אותו ויחסלו אותם פוליטית. הדרך היחידה שהפוליטיקאי יכול לעמוד נגד המינויים הפוליטים היא כשיש מנגנון ממוסד. ביטול הנבחרת מהווה הזמנת שיטפון של שחיתות".
הסעיפים בהסכם הקואליציוני המתייחסים למינויים בחברות הממשלתיות מתווספים ליוזמה אחרת של הממשלה החדשה שלפיה משרות יועצים משפטיים במשרדי הממשלה יהפכו להיות משרות אמון. בהודעה שפירסם הליכוד לפני חודש שבה הודיע על כוונתו לבטל את "נבחרת הדירקטורים" נמסר כי "צעד נוסף שיונהג יגרום למעבר למשרות אמון בתפקידים מרכזיים במשרדי הממשלה ההכרחיים לשם ביצוע מדיניות הממשלה".
ישום ההצעה יגרום לכך שיועצים משפטיים מכהנים במשרדי הממשלה יצטרכו ללכת הביתה, ובמקומם ימנו השרים יועצים משפטיים כלבבם. מדובר בהמשך להצעת חוק שיזמה איילת שקד כשרת המשפטים וח"כ אמיר אוחנה ב־2018. היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנלדבליט אמר בזמנו כי "משילות אינה שקולה להפעלת סמכות ללא גבולות. משילות היא הגשמת מטרות הדרג המדיני בגבולות החוק. לכן ייעוץ משפטי עצמאי ואפקטיבי מקדם את המשילות ולא בולם אותה".
הצעה אחרת שהועלתה לאחרונה היא שלשרים יהיו יועצים משפטיים כמשרות אמון, והדבר עלול להוביל להתנגשות עם היועצים המשפטיים המכהנים.עם כינונה שלה הממשלה החדשה יוחלפו עשרות משנים למנכ"ל במשרדי הממשלה שמונו לתפקידם על ידי שרים בממשלה היוצאת וזאת בעקבות החלטתה של ממשלת נתניהו מ־2017 שלפיה מנכ"לי המשרדים יוכלו למנות משרה חדשה של משנה למנכ"ל כמשרת אמון. במשרדים מונו למעשה משנים למנכ"ל שמקורבים לשר.
