שאלות ותשובותאינפלציה לצד צמיחה - איך החשש ממיתון מסתדר עם הנתונים?
שאלות ותשובות
אינפלציה לצד צמיחה - איך החשש ממיתון מסתדר עם הנתונים?
שני נתונים כלכליים תפסו כותרות השבוע - האינפלציה הגבוהה והצמיחה החיובית של הרבעון השני. מה המשמעויות מאחורי הנתונים, מה זה אומר על מה שהיה, ומה זה אומר על מה שיהיה?
כיצד האינפלציה העולה והחשש ממיתון משתלבים עם נתוני הצמיחה החיוביים?
הצמיחה הריאלית של ישראל (בניכוי האינפלציה) ברבעון השני של השנה עומדת על 4.8% תוצר במונחים שנתיים. זו צמיחה נמוכה ממה שצפו בסוף 2021 ותחילת 2022 אבל תואמת את התחזיות העדכניות. כמו כן מדובר בצמיחה גבוהה במונחים בינלאומיים. הנתונים האלה מתפרסמים במקביל לנתוני האינפלציה - מדד יולי עלה ב־1.1% וב־12 החודשים האחרונים ב־5.2%. הנתונים השליליים והחיוביים האלה יכולים לחיות זה לצד זה מאחר שעליית מחירים ברמות הלא מאוד גבוהות הללו מאפשרות פעילות כלכלית סוערת - צמיחה, ולעיתים דווקא הפעילות הכלכלית הסוערת הזו היא בעצם הסיבה לאינפלציה.
האם העלאות הריבית שהיו ויהיו לא יפגעו בצמיחה?
המאבק באינפלציה מתנהל בעיקר באמצעות העלאת ריבית, שהופכת את האשראי ליקר יותר, מקטינה את הביקושים וכך בולמת את עליית המחירים. הבעיה היא שהעלאת הריבית מאטה את הפעילות הכלכלית ובנק ישראל משתמש בכלי הזה, רק כשהוא חושש שעליות המחירים עשויות לצאת משליטה ולגרום לנזק גדול יותר מהעלאת הריבית. הבנק המרכזי צריך לאזן כל הזמן בין הרצון לשמור על יציבות מחירים לבין הסיכון שהעלאת הריבית תאט את הפעילות הכלכלית. נתוני הצמיחה של הכלכלה הריאלית נותנים לבנק ישראל מרחב מסוים להעלות ריבית בלי לחשוש מפגיעה קשה בפעילות הכלכלית.
זה רק מאקרו־כלכלה או שממש משפיע על הציבור?
נתוני הלמ"ס על הצמיחה מראים שגם הצריכה הפרטית הריאלית לנפש עלתה. כלומר, מעבר לעליות המחירים בגין האינפלציה - הישראלים צורכים יותר. הצמיחה הכללית בשנה הזו גדולה יותר מקצב גידול האוכלוסיה, כך שהצמיחה לנפש במהלך השנה גבוהה יחסית. ובנוסף, האבטלה נמוכה מאוד ובגדול כל מי שרוצה יכול למצוא עבודה כעת.
האם הפיטורים בהייטק יביאו לירידה בתוצר ברבעון הבא?
הפיטורים בהייטק תופסים כותרות רבות בגלל שהן חריגות וחדשות לסקטור. אבל כשמסתכלים על נתוני האבטלה במשק, שוק העבודה נמצא במצב טוב. כך שהעובדים שמפוטרים – שהם בעלי הון אנושי גבוה – מוצאים את עצמם בחברות הייטק אחרות. הקונצנזוס הכלכלי בישראל (בנק ישראל, האוצר וראשי המערכת הבנקאית) הוא שסקטור ההייטק הישראלי חזק ומגוון, ושונה מאוד ממה שהיה במשבר הדוט.קום, וכי התהליך שעובר ההייטק כעת הוא חלק מהתבגרות של התעשייה והתאמה לסביבה שבה הכסף לא ניתן בחינם (עליית ריבית), ושמדובר בתהליך יחסית "בריא".
מדוע בעולם חששים ממיתון ובישראל המצב טוב יותר?
גם בישראל הצמיחה עודכנה שוב ושוב כלפי מטה ואתגרי האינפלציה עדיין כאן - עוד ייתכנו הפתעות בזירות הפעילות הכלכלית והמחירים. האינפלציה הנמוכה והצמיחה הגבוה יחסית לעולם, מביאה לכך שיש רמת אמון גבוהה בבנק המרכזי ובכלכלה - והאמון של הצרכנים והעובדים הוא נכס הכי גדול שיסייע לישראל לעבור את התקופה המורכבת הזו.
