בלעדיהרפורמה בסיעוד הזניקה את הקצבאות ב־6 מיליארד שקל
בלעדי
הרפורמה בסיעוד הזניקה את הקצבאות ב־6 מיליארד שקל
הרפורמה בקצבאות הסיעוד נכנסה לתוקף בסוף 2018 בהערכה שעלותה תסתכם ב־1.8 מיליארד שקל. אבל בתוך שלוש שנים נוספו 103 אלף מקבלי קצבאות, ועלות הקצבאות זינקה ב־87%. בינתיים הביטוח הלאומי במסלול המהיר לגירעון שוטף
הרפורמה בקצבאות הסיעוד, שנכנסה לתוקף בנובמבר 2018, הזניקה את עלות הקצבאות בסוף 2021 בשיעור של פי שלושה בהשוואה להערכה המקורית, כך עולה מעיבוד שערך "כלכליסט" לנתוני ירחון הביטוח הלאומי. הרפורמה הגדילה את מספר שעות הסיעוד המרבי לקשישים שרמת מוגבלותם גבוהה; הרחיבה את האפשרות לקבל גמלה כספית על חשבון קבלת שירותים כמו מטפל סיעודי או מועדוני יום; והפחיתה את הבירוקרטיה של תשלומי הקצבאות.
תשלומי הביטוח הלאומי עבור קצבת סיעוד זינקו ב־87% בתוך שלוש שנים לסכום של 12.1 מיליארד שקל בסוף 2021. כשאושרה הגדלת הקצבה הוערכה עלות התוספת ב־1.8 מיליארד לשנה במיצוי הרפורמה ב־2021, כך שתוספת העלות בפועל היא פי 3.3 מההערכה המקורית, כלומר היא גדלה ל־6.1 מיליארד שקל. היקף מקבלי הקצבה גדל אף הוא בתקופה זו, בשיעור של 58%, המהווים תוספת של 103 אלף איש. בהתאם לכך מספר זכאי הסיעוד באוקטובר 2018, לפני הרפורמה עמד על 178 אלף איש, ואילו באוקטובר 2021 הוא כבר התייצב על 281 אלף איש. לשם השוואה, בשנה האחרונה לפני הרפורמה, בין אוקטובר 2017 לאוקטובר 2018, גדל מספר הזכאים ב־7,500 איש, עלייה של 4.5% בלבד.
1 צפייה בגלריה
מימין: מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר ושר האוצר אביגדור ליברמן. הואצה שחיקת היתרות של הביטוח הלאומי
(צילום: יואב דודביץ, טל שחר)
הסיבה לעלייה היא שהרפורמה אפשרה לנזקקים רבים יותר לקבל סיוע, ולקבל אותו באופן כספי, וגם מגפת הקורונה תרמה לעלייה במספר הנזקקים. העלייה בתשלומי הקצבאות היא בשורה חיובית לנזקקים, אך הבעיה היא שאם לא יימצאו מקורות מימון, כמו העלאת דמי הביטוח הלאומי, קצבאות אלה ותשלומים נוספים אחרים ישחקו את יתרות הביטוח הלאומי במהירות ויזרזו את כניסתו לגירעון.
הרוב מגיע מביטוח לאומי
הפתעה מסוימת היא העובדה שהעלייה הגדולה ביותר במספר הזכאים, 23%, חלה ב־2020, ולא בשנת הרפורמה הראשונה, 2019, שבה היתה עלייה של 16% בלבד. "היתה קפיצה במספר האנשים שזקוקים לקצבת סיעוד בקורונה, כי אנשים היו זרוקים בבית", אומר מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר. "אף אחד לא תכנן את הקורונה".
אחד הגורמים לעלייה בבקשות לקצבת סיעוד הוא שהרפורמה הפכה את האפשרות לקבל את הקצבה במלואה (בדרגה הראשונה והנמוכה ביותר) או חלק ממנה (בשאר הדרגות) בכסף ולא בשירותים. אם לפני הרפורמה 96% מהזכאים קיבלו את הקצבה בעין (מימון שירותים), באוקטובר 2021 רק 33% קיבלו את הקצבה כולה בעין. 14% קיבלו את הקצבה כולה בכסף, ועוד 53% קיבלו קצבה משולבת.
על פי ירחון הביטוח הלאומי, 89% מעלות קצבת הסיעוד, שהם 11.6 מיליארד שקל, ממומנים מכספי הביטוח הלאומי. ב־2021 היה מדובר ב־11.4 מיליארד שקל מתוך 13.1 מיליארד שקל. ב־2018 עמדה העלות לביטוח הלאומי על 5.7 מיליארד בלבד. כלומר העלות לביטוח הלאומי הכפילה את עצמה והאיצה מאוד את שחיקת יתרות הביטוח הלאומי שנשמרות על ידי האוצר. היתרות עומדות, לפי גרסת הביטוח הלאומי, על 260 מיליון, ולפי גרסת האוצר על 220 מיליון שקל.
בדרך לגירעון שוטף
על פי חישובי בנק ישראל, ללא שינויים במדיניות (למשל הגדלת דמי הביטוח) הביטוח הלאומי ייכנס לגירעון שוטף, כלומר ישלם קצבאות גבוהות יותר מהכנסותיו ב־2037, ויגיע לחדלות פירעון ב־2056. תשלום דמי האבטלה בקורונה הקטין את היתרות ב-11.5 מיליארד, שהם כ־5%. הגידול בקצבאות הסיעוד מוסיף לשחיקה.
שפיגלר אמר בתגובה ש"בעוד חברות ביטוח פרטיות הפסיקו להנפיק פוליסות ביטוח סיעודי לכל החיים כבר לפני מספר שנים, הביטוח הלאומי נותר הגוף היחיד שמעניק קצבת סיעוד ללא מגבלת זמן. הרפורמה אפשרה לסייע גם לאנשים שאינם נמצאים במצב סיעודי חמור ובכך לאפשר להם לחיות בצורה מכובדת". עוד אמר: "מבחינתי צריך לתת את הקצבאות לכל מי שזקוק, ובמקביל חייבים לקבל החלטת שישפרו את היציבות האקטוארית של הביטוח הלאומי. העלאת גיל הפרישה לנשים היתה התחלה".
