בנק ישראל הותיר הריבית ללא שינוי, צופה עד שתי הפחתות השנה; הנגיד: "פרמיית הסיכון ירדה"
בנק ישראל הותיר הריבית ללא שינוי, צופה עד שתי הפחתות השנה; הנגיד: "פרמיית הסיכון ירדה"
הותרת הריבית על 4.5% בפעם השמינית ברציפות תואמת את תחזיות האנליסטים. בבנק העלו ל-4% את תחזית הצמיחה של המשק לשנה הנוכחית, וצופים כי הגירעון יסתכם ב-4.7%. הנגיד: "ראוי שהממשלה היתה פועלת לסגירת משרדים מיותרים ולצמצום מהותי של כספים קואליציוניים שאינם תומכי צמיחה"
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום (ב') להשאיר את הריבית במשק על רמה של 4.5% - בהתאם לצפי של רוב מוחלט של האנליסטים. זו הפעם השמינית ברציפות שהבנק מותיר את הריבית על כנה, אחרי שבינואר 2024 הוריד את הריבית ב-0.25%.
הריבית הגבוהה נועדה למנוע את המשך האינפלציה, שהגיעה בנובמבר לקצב שנתי של 3.4%. ההחלטה שלא להוריד את הריבית נובעת מכך שהאינפלציה עדיין מעל ליעד, ושבטווח הקצר צפויות עליות מחירים בגלל המסים החדשים. מנגד, ההחלטה שלא להעלות את הריבית קשורה לכך שמבחינת הבנק הריבית הנוכחית נמצאת כבר כעת ברמה מרסנת.
חטיבת המחקר מעריכה כי בסוף 2025 הריבית תעמוד על 4%-4.25%. כלומר בין הורדה אחת לשתיים במהלך השנה. בבנק עדכנו כלפי מעלה את תחזית הצמיחה של המשק, ל-4% (לעומת 3.8% בתחזית הקודמת). להערכת הבנק, הצמיחה ב-2024 עמדה על 0.6% בלבד (הנתון הרשמי של הלמ"ס יפורסם בשבועות הקרובים). החטיבה עדכנה גם את תחזית הצמיחה ל-2026 והעלתה אותה לרמה של 4.5%. צמיחה גבוהה משקפת התאוששות מהירה של המשק.
עוד צופים הכלכלנים כי הגירעון הממשלתי יעמוד השנה על 4.7% לעומת 4.4% לפי התקרה הקבועה בחוק (בחוק יש אפשרות גם להוציא עוד 0.5% תוצר במקרים מסוימים) - פער של כ-6 מיליארד שקל.
האינפלציה החזויה לסוף השנה לפי חטיבת המחקר היא 2.6%, תחזית התואמת חלק מציפיות האינפלציה. בהודעת הוועדה נכתב כי האינפלציה צפויה לעלות בחצי שנה הקרובה בשל המסים החדשים ועלייה בביקושים. אך האינפלציה צפויה לרדת במחצית השנייה של השנה. הבנק מזכיר גם את מגבלת כוח האדם בענף הבנייה ואת תרומתה לעליית מחירי הדיור בשיעור של 6.7% ב-2024. בגזרת שוק העבודה, הבנק מניח כי האבטלה תישאר נמוכה מאוד בשנים הבאות.
עדכון חיובי נוסף הוא כי הגירעון ב-2024 יעמוד על 7% בלבד, זאת בשל הפתעה חיובית בהכנסות ממסים ברבעון האחרון של 2024, בין היתר בשל הקדמת רכישת כלי רכב בגלל המסים החדשים שנכנסו השנה לתוקף. בעוד כמה ימים יפרסם האוצר את ההכנסות ממסים בדצמבר, ויהיה ניתן להעריך את הגירעון ברמה גבוהה יותר של ודאות.
במסיבת עיתונאים שקיים הנגיד אמיר ירון לאחר הודעת הריבית הוא אמר: "תמונת המאקרו של ישראל משתפרת, אך האתגרים איתנו ואי הוודאות עדיין גבוהה". הוא עבר על שורה ארוכה של נתונים כלכליים שהשתפרו לצד הצגת האתגרים, בהם "פרמיית הסיכון שירדה, אבל עדיין ברמה גבוהה יותר מזו של ערב המלחמה".
כמו כן לדבריו, "נרשמה עלייה ברכישות בכרטיסי האשראי בנובמבר ודצמבר, גיוסי ההון של ההייטק גבוהים מאשתקד ודומים לאלו של 2019, וההכנסות ממסים נותרו יציבות. ואולם המדד המשולב נותר ללא שינוי, ומדד מנהלי הרכש מצוי מתחת לקו המגמה". בנוגע לשוק העבודה אמר ירון: "שוק העבודה נותר הדוק, אך השכר הריאלי לא עלה". לדבריו, "יש התאוששות של ענף הבניה ברבעון השלישי לעומת הרבעון השני, אך עדיין נמוך לעומת הרבעון המקביל ב-2023, ערב המלחמה".
בנוגע למסגרת התקציב אמר הנגיד: "התקציב שעבר בממשלה, יחד עם צעדי המיסוי שעברו בכנסת, תרמו לאמון השווקים". לדבריו, חשוב מאוד כי מסגרת התקציב תאושר ללא שינויים (בלי להגדיל הוצאות או להקטין הכנסות, ש"ט) וזה יתרום לאמון השווקים. "כל סעיף שיגדיל את הגירעון לאחר 2025, יהיה חשוב לאמץ כנגדו צעדים חלופיים שימנעו את גידול הגירעון", הוסיף.
הנגיד התייחס להמלצות ועדת נגל ואמר כי "חשוב שאם הממשלה תאשר הגדלה של תקציב הבטחון משנת 2026 ואילך על בסיס ההמלצות של ועדת נגל, צריך ללוות את זה בצעדים מקזזים שיבטיחו ירידה של יחס חוב-תוצר". התחזית של הבנק כעת כי היחס חוב-תוצר יעלה ב-2025 ל-69%, אך צפוי לרדת ל-67% ב-2026.
הנגיד הביע אמנם שביעות רצון ממסגרת תקציב 2025, אך דיבר בחריפות נגד הרכבו, נגד הכוונה להביא חוק גיוס לא אפקטיבי, ונגד הכוונה לקדם שינויים משטריים שלא בהסכמה רחבה. בנוגע להרכב התקציב אמר: "היה נכון לשלב יותר רכיבים תומכי צמיחה לטווח הקצר ולטווח הארוך, בדגש על צמצום הוצאות שמייצרות תמריצים שליליים ליציאה לשוק העבודה ולהעלאת הפריון". הדברים מכוונים לתקציבים שהופכים את היציאה לעבודה לכדאית עבור גברים חרדים ונשים ערביות. בהקשר זה אמר הנגיד: "בעת שהציבור נאלץ לשאת בנטל צעדים כואבים, היה ראוי שהממשלה תפעל להקטנת מספר המשרדים ולצמצום מהותי של כספים קואליציוניים שאינם תומכי צמיחה".
בנוגע לסוגיית הגיוס, אמר ירון כי מאחר שיהיה צורך בהגדלת כוח האדם בצה"ל, יהיו לכך "השלכות על האיתנות הכלכלית של המשק. וכדי להתמודד עם זה, אני שב ומדגש את החשיבות של הרחבת מעגל המשרתים. למצב הנוכחי שבו חלקים גדולים בחברה החרדית לא לוקחים חלק בשירות הצבאי יש עלות כלכלית משמעותית. להגדלה המסתמנת של השירות הצבאי שתיפול על המשרתים הנוכחיים יש עלות של 0.5% תוצר שהם כ-10 מיליארד שקל בשנה".
הנגיד התייחס במפורש לשאלה מה חוק הגיוס צריך לכלול ואמר "חוק גיוס אפקטיבי צריך לכלול היקפי גיוס שתואמים את צרכי הצבא, ולכלול תמריצים שליליים אישיים לאי התגייסות, כלכליים ואחרים". כלומר, הנגיד תומך בסנקציות כלכליות אישיות. הנגיד גם אמר כי לגיוס החרדים צפויה להיות השפעה כלכלית משקית טובה, כי חרדים שיתגייסו צפויים אחר כך לעבוד ולהשתלב בכלכלה.
בנוגע לשינויים המשטריים אמר הנגיד: "התקופה זו משמשת כמבחן לעמידות הכלכלה הישראלי, ולכן חיוני לא להוסיף עוד אתגרים ורכיבים שתורמים לאי ודאות בשל שינויים חוקתיים ללא הסכמה רחבה". הנגיד חזר על דבריו מ-2023 ואמר כי "הכרחי לשמור על עצמאות ועל החוזק של המוסדות, זה חלק מהחוסן הכלכלי של המדינה, ותנאי לאמון השווקים ולצמיחה כלכלית בת קיימא".
