הנדסת מודעה
הנדסת מודעה
מצוקת כח האדם בענף ההנדסה משפיעה באופן משמעותי על הענף, ועתידה אף להתגבר בשנים הקרובות. החיפוש אחר עובדים איכותיים בתחום הניהול, התכנון והביצוע מזכיר מחייב יצירתיות ומנהלי החברות עושים כל שביכולתם לגייס עובדים איכותיים ולשמר את העובדים הטובים, וזאת לצד אתגרים נוספים אותם חווה הענף בתקופה זאת. לקראת פורום בכירי ענף ההנדסה של Duns 100, מתייחסים בכירי הענף לכמה מהסוגיות המרכזיות המלוות אותם בתקופה זאת
מצוקת כח האדם בענף ההנדסה משפיעה באופן משמעותי על הענף, והתופעה עתידה אף להתגבר בשנים הקרובות. החיפוש אחר עובדים איכותיים בתחום הניהול, התכנון והביצוע מחייב יצירתיות ומנהלי החברות עושים כל שביכולתם לגייס עובדים איכותיים ולשמר את העובדים הטובים, וזאת לצד אתגרים נוספים אותם חווה הענף בתקופה זאת. לקראת פורום בכירי ענף ההנדסה של Duns 100, מתייחסים בכירי הענף לכמה מהסוגיות המרכזיות המלוות אותם בתקופה זאת
בשלב כלשהוא במאה הקודמת מקצוע המהנדס היה אחד מהמקצועות המבוקשים ביותר במשק. מקצוע שמבטיח תעסוקה, יציבות, משכורת טובה, ועוד. אולם, ההתפתחות הטכנולוגית המואצת ושינויים מקומיים וגלובליים שהחברה האנושית עוברת, גרמו לכך שתפקיד המהנדס, תפקיד מורכב המצריך אחריות, דיוק, ידע נרחב ופעמים רבות גם 'ראש גדול', הוא כבר לא החלום של כל הורה שמעוניין בביטחון כללי וכלכלי של ילדיו, וגם לא של הילדים עצמם. וזאת למרות שגם היום מדובר במקצוע מבוקש, כזה שחיוני למשק, מקצוע שניתן לאורך זמן להתקדם בו, להתמודד מול אתגרים מלאים בסיפוק, ולהגיע לאחר מספר שנים למשכורות גבוהות וליציבות כלכלית.
בישראל קיימים כ–4.000 משרדי הנדסה כאשר המחסור במהנדסים מורגש היטב בשוק והוא עוד צפוי לגדול בשנים הקרובות. מדינת ישראל מעוניינת להשקיע רבות בפרויקטים מגוונים של תשתיות, וזאת לצד המשך עליה במספר הפרויקטים בעולם הנדל"ן המיועדים למגורים ולמשרדים. בקיצור, המשק חייב עוד מהנדסים אבל המחסור במהנדסים ותיקים ועתירי ניסיון רק הולך וגדל ומהנדסים צעירים רבים פשוט לא שורדים בענף לאורך זמן.
ישנן לא מעט סיבות למחסור הזה, כמה בולטות הן הנטישה של מהנדסים שמרוויחים מעט מדי ביחס לעבודות אחרות, העזיבה של מהנדסים צעירים לענף ההייטק שבו ניתן להרוויח פעמים רבות הרבה יותר כסף בתפקידים ההתחלתיים, השחיקה בחלק מהתפקידים שבהם עובדים בשטח ומסביב לשעון, וגם היציאה ההדרגתית לפנסיה של המהנדסים הרבים והוותיקים שהגיעו במסגרת העלייה מברית המועצות לשעבר. הסיטואציה הזאת מייצרת תחרות עזה בגיוס עובדים איכותיים ובהשארת העובדים המצטיינים, מה שהכריח את המשרדים להעלות את המשכורות של העובדים וגם גרם לכך שחלק מהמשרדים שינו את סביבת העבודה ואת האופן שבו הם רואים את העובד ומתייחסים אליו. במקומות רבים אשר מעסיקים מהנדסים כולל בתחומי הנדל"ן, 'Low Tech', תעשייה, ועוד החלו לתת דגש נרחב יותר לרווחת העובד ונעשה שינוי תפיסה במסגרתו העובדים קיבלו הכרה כנכס מרכזי בחברה. חברות שלא ביצעו את שינוי התפיסה מפסידות עובדים לטובת חברות אחרות שצמאות לכוח אדם איכותי. שימור העובדים שבא לידי ביטוי בין היתר בהעלאת משכורות מאתגר את משרדי ההנדסה הסובלים משחיקת מחירים שנגרמת ממגוון סיבות, חלק גדול מהן קשור למגפת הקורונה ופלישת רוסיה לאוקראינה.
לקראת פורום בכירי ענף ההנדסה של Duns 100 מתייחסים כמה מהאנשים המובילים בענף למספר סוגיות אקטואליות בולטות הנמצאות במרכז השיח של ענף ההנדסה בישראל. לכתבה התראיינו, איתי ינון בעלים ומנכ"ל של חברת 'ינון תכנון יעוץ ומחקר', אלה בן נון מנכ"לית ובעלים של חברת 'אלה בן נון ניהול ובניה', שי מלכה שותף ומנכ"ל משותף ב'אחים מרגולין הנדסה וייעוץ', וארז גלבוע, מנכ"ל ובעלים של חברת 'ש. גלבוע מהנדסים בע"מ'.
מה הם הפתרונות המרכזיים למצוקת כוח האדם הכללית ממנה סובל הענף?
אלה בן נון: "תנופת הבניה במדינה ישראל בשנים האחרונות הביאה לצורך בגיוס הרבה מאוד ידיים עובדות, החל מתכנון על כל שלוחותיו (אדריכלים, מהנדסי בנין ומהנדסי מערכות), ניהול הבניה וכמובן כח אדם בחברות המבצעות. כיום יש הרבה מאוד מהנדסים צעירים שמצטרפים לשוק העבודה, אך קיים מחסור מאוד גדול של מהנדסים יותר מנוסים. הדור של מהנדסי העלייה הרוסית יוצאים לגמלאות ונוצר חסך גדול של מהנדסים ותיקים או כאלה עם לפחות 10 שנות ניסיון.
המקצוע מאוד שוחק, הרבה מאוד מהנדסים שגדלו בביצוע, לאחר כעשור עושים הסבה. במקרה הטוב הם נשארים בענף הבניה בניהול אך לעיתים לא מעטות פשוט עוזבים את הענף. בתכנון המצב שונה, השכר לרוב לא מתגמל ושוב, לאחר מספר שנות ניסיון, לא מעט מהנדסים בוחרים לעשות הסבה, רבים מהם הולכים להייטק.
המקצוע לא אטרקטיבי בעיני צעירים רבים שעושים חשבון שללמוד אדריכלות/הנדסה אורך 4-5 שנים ואח"כ סטאג' והשכר שאיתו יתחילו בעולם המקצועי אחרי כל כך הרבה שנים במקרה הטוב יגרד מספר דו ספרתי. הפתרון להפוך את המקצוע לאטרקטיבי בעיניי צעירים ולהשאיר כח אדם איכותי בענף לאחר שנים הוא כמובן שילוב של תגמול כספי נחשק ורווחה מקצועית שמאפשרת איזון בין חיי משפחה וחיים מקצועיים. כיום מהנדסים בביצוע עובדים 6 ימים בשבוע לעיתים גם 12 שעות ביום, מי יכול להחזיק כך לאורך זמן?"
איתי ינון: "הפתרון המרכזי ביותר הינו העלאת תעריפי תכנון וביצוע הנשלטים על ידי המדינה, בדגש על ענף התכנון הסובל מרמת תעריפים נמוכה שלא התעדכנה ב10- שנים האחרונות למרות עליה של 30 עד 40 אחוז בשכר מהנדסי התכנון. זה הפקטור המרכזי המייצר את הפער הגדול בין ההיצע לביקוש למהנדסים אזרחיים בענף התשתיות - וזה רק ילך ויגדל לאור צפי ההשקעות הגדול העתידי בתשתיות במדינת ישראל. במקצועות ההנדסה האחרים כגון – חשמל, מכונות, מחשבים, תעשיה וניהול – המשתלבים בתעשיית ההייטק בה רמות השכר ההתחלתיות הרבה יותר גבוהות ומושכות ביקושים גבוהים, המצב שונה, שלא לדבר על סביבת עבודה בהייטק".
שי מלכה: "בהקשר שלנו אני יכול לענות כי בתחום הניהול קיים מחסור גדול בכח אדם איכותי ומקצועי וקיימת תחרות מטורפת סביב כל מנהל איכותי שיש בתחום".
ארז גלבוע: "בנוסף על הגדלת מס' המוסדות האקדמיים בתחום ההנדסה, חייבת להיות התערבות של האוצר בהגדלת התעריפים של המהנדסים כחלק מהמענה שנדרש לטובת האצת הבנייה ופיתוח התשתיות במדינת ישראל. כידוע, קיימת תכנית פיתוח תשתיות לעשור הקרוב בעשרות מיליארדים לכל ענפי הבניה והתשתיות אך בפועל חלק גדול מהמהנדסים עדיין בוחר בחלום ההייטק ועל כן הגדלת ההיצע במקביל להגדלת השכר תייצר מענה".
באילו אמצעים אתם משתמשים בכדי לגייס כוח אדם איכותי ובכדי לשמר את העובדים הטובים שלא פעם משתפים כי הם מקבלים הצעות רבות ואף משודרגות מחברות אחרות?
איתי ינון: "באמצעות קשר עם הטכניון – הפקולטה להנדסה אזרחית – הכשרת סטודנטים מצטיינים כבר משנה שלישית וגם באמצעות פרסום וחברות השמה. המשימה המאתגרת ביותר היא שימור עובדים – לא מדובר כאן רק על משכורת – צריך לתת לעובד ערך מוסף וזאת ע"י סביבת עבודה מודרנית, לימוד טכנולוגיות מתקדמות, אופק ומסלול התקדמות"
שי מלכה: "אנו פועלים לגיוס כח אדם בכל המישורים (חברות השמה ,אינטרנט , חבר מביא חבר וכו') מאידך החברה משקיעה כסף וזמן רב בכל הנוגע לרווחת העובדים מתוך הבנה כי הגורם המשפיע ביותר על העובדים הינו לאו דווקא גובה השכר, אלא סביבת העבודה והיחס האישי. עובדים שטוב להם בחברה לא מחפשים מקומות אחרים ולא עוזבים גם אם מקבלים הצעה מעט יותר טובה".
ארז גלבוע: "מלבד האמצעים הידועים של פרסום ואיתור בפלטפורמות הידועות וגיוס במענק 'חבר מביא חבר', אנחנו כיום משמשים כאקדמיה עבור עובדינו. אנו דואגים להכשיר את הצוות באמצעות מומחים בתחום, בהרצאות במשרדים, בליווי צמוד של מנטורים, יחד עם הכשרות בקורסים בארץ ובחו"ל. שימור העובדים הוא אתגר גדול ואני מאמין שהחלק העיקרי בו - מלבד התנאים והשכר - הוא האתגר המקצועי, ועל כן אני מקפיד לשתף ולערב את כלל המהנדסים והאדריכלים במשרד בפרויקטים ייחודיים".
אלה בן נון: " אנחנו מאוד מאמינים בחבר מביא חבר, אנחנו מתגמלים את העובדים שמסייעים לנו לגייס אנשים איכותיים לשורותינו. החומר האנושי הוא המשאב הכי חשוב שיש לחברה. אנחנו יודעים להכשיר מקצועית, ללמד לעבוד בצורה מתודית ושיטתית תוך תהליכי בקרה מובנים, אבל ההון האנושי הוא זה שעושה את ההבדל. עובדי החברה הנאמנים והמקצועיים הם הנכס העיקרי של החברה. אנחנו עובדים בצוותים מובנים תוך תמיכה הדדית בכל דרגי החברה. חלק מהחזון שלנו "שהעובדים יראו בחברה בית, מקום לביטוי עצמי ויצירתיות, מקום של הגשמה והתפתחות אישית ומקצועית ללא תקרת זכוכית" ואכן זה המצב, יש עובדים בחברה שנמצאים בה כמעט מהיום בו היא נוסדה לפני כ10 שנים, והתקדמו לרמת שותפות.
בנוסף, אנחנו מעודדים איזון של חיי עבודה ומשפחה, מאפשרים לעובדים לעבוד מרחוק ומעודדים פעילויות מחוץ לעבודה. בנוסף יש לנו אירועים משותפים בחגים וכמובן טיולי חברה ברמה הכי גבוהה. בכלל, אנחנו דוגלים ב"אנחנו עובדים ב100% ומטיילים ב100%".... WORK HARD AND PLAY HARDER".
האם תופעות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והמשך התפשטות מגפת הקורונה בעולם משפיעות בתקופה זאת על שגרת העבודה שלכם? במידה וכן, אילו היבטים נפגעים או משתפרים באופן המשמעותי ביותר?
שי מלכה: "בתחום שלנו, תחום ניהול הפרויקטים, אנו "חיים" את הבעיות הקשות והאמיתיות של הקבלנים. דהיינו: עליות מחירים יחד עם קושי ואיחורים באספקת מוצרים. בימים אלו זה קורה פחות בשל הקורונה ויותר בעקבות אפקט העימות עם אוקראינה".
ארז גלבוע: "מבחינת כמות העבודה, לא חל שינוי משמעותי, הפרויקטים בתחום לא עצרו לרגע וכך גם המשרד שלנו. הקורונה גרמה לנו להבנה בצורך להתאים את היכולות לעבודה מהבית, דבר שאיפשר גמישות גבוהה יותר לכל עובד.
ברמה האישית, יש לנו סניף באודסה ובפרוץ המלחמה נאלצנו לתת מענה לצוות שלנו ששהה שם".
אלה בן נון: "תקופת הקורונה הכניסה את המשק כולו לטלטלה, השוק עבר זעזוע עמוק אבל לשמחתי זה מאחורינו. פגישות הזום שהתחילו בתקופת הסגרים והריחוק החברתי לימדו אותנו לייעל עבודה מרחוק והוכיחו שלא תמיד נדרש להיפגש פרונטלית כדי לקדם עבודה. פגישות הזום והעבודה מרחוק של העובדים, נשארו איתנו. גם תקופת הקורונה, ויותר מכך, המלחמה הנוכחית, גורמות לעליות מחירים משמעותיות. הפקקים בנמלים, המחסור בסחורות ובכלל, הקפיצו את מדד תשומות הבניה באופן משמעותי. בשוק בהחלט מרגישים באופן ישיר את עליית מחירי הסחורות ומחירי הביצוע".
איתי ינון: "הקורונה בעיקר לימדה אותנו שאפשר לעבוד מרחוק, לקיים פגישות בזום, ולקדם את העבודה באופן יעיל"
עד כמה מורגשת אצלכם שחיקת המחירים ומה ניתן לעשות כדי לשמור על הרווחיות והכדאיות הכלכלית בפרויקטים?
ארז גלבוע: "שחיקת המחירים מורגשת מאוד בפרט בתחום שלנו בעולם הפרויקטים. פרויקט נמשך מספר שנים ובנוסף לשחיקה בשכר המהנדסים, שנמשך כבר כמעט עשור, כיום ישנה גם עליית מחירים.
במקביל לניסיון שלנו להתייעלות ולביצוע תכנון חכם ושימוש בתוכנות מתקדמות ובשיטת BIM - שאגב כנגזרת גם חוסכת זמן - אנו בוחנים כל מקרה לגופו ובמידת הצורך והנסיבות אף מערבים את הלקוח, מה שלעיתים יוצר מתיחות מיותרת שנובעת מהעדר רווחים".
שי מלכה: "בתחום שלנו יש עבודה רבה לכולם, לכן אנו בוחרים את הפרויקטים בהם אנו רוצים לעבוד במחיר שמתאים לנו. תוך מתן עדיפות ללקוחות ותיקים של המשרד".
איתי ינון: "שחיקת הרווח מורגשת מאוד. מה שניתן לעשות זה בעיקר להעלות את תעריפי התכנון והביצוע שנשלטים ע"י המדינה - ובכך המדינה תעודד איכות ותרוויח בסופו של דבר מוצר הרבה יותר איכותי וכלכלי".
אלה בן נון: "בהמשך לעליות המחירים הדרסטיות בענף ולאור התחרות האגרסיבית על כח אדם מקצועי, אנחנו כמו שאר השחקנים בענף העלינו באופן משמעותי את שכר העובדים בסוף שנה שעברה. הפרויקטים הופכים מורכבים יותר ויותר ודורשים כח אדם מיומן, מקצועי ויקר. התוצאה הישירה של הדברים היא הצורך שלנו בהעלאת שכ"ט.
כל התקשרות בפרויקט היא ארוכת שנים. אנחנו כחברה מנהלים רק פרויקטים בינוניים וגדולים ולכן כל פרויקט שהתקשרנו היום הוא לפחות ל 5 שנים כאשר הרבה מאוד פרויקטים מתמשכים גם למשך זמן של כעשור. שכר העובדים לפני 5 שנים שונה מאוד מהשכר היום וכתוצאה מכך הרווחיות שלנו נשחקה משמעותית. היזמים חייבים להיות קשובים למנהלי הפרויקט שלהם ולצוות המתכנן בנושא בקשות עדכון שכר הטרחה".
