פרשנותהגיע הזמן לבטל את הטבת המס הגורפת למשכירים
פרשנות
הגיע הזמן לבטל את הטבת המס הגורפת למשכירים
צריך לתקן את הטעות ההיסטורית: במקום להגדיל את ההטבה רק למשכירים לטווח ארוך, יש להפוך את כל ההטבה לבלעדית עבורם. השוכרים זקוקים ליציבות
טענה שחוזרת על עצמה בדיונים על שוק השכירות בישראל היא שכדאי לעודד בישראל שכירות ארוכת־טווח. הטענה מתבססת על ממצאי הסקר החברתי של הלמ"ס שלימדו ש־20% היו מוותרים על רכישת דירה אם היתה אפשרות טובה לשכירות בטווח ארוך, ועל נתונים המראים כי כ־36% משוכרי הדירות עברו יותר מ־3 פעמים דירה בעשור שבין 2010 ל־2020.
עם זאת, בשונה מהאגדה שבישראל שיעור המתגוררים בשכירות הוא נמוך, נתוני ה־OECD שהוצגו בכנס מלמדים כי ישראל נמצאת במקום טוב באמצע עם שיעור של 25%, בעוד ממוצע ה־OECD הוא כ־17% בלבד.
מכל מקום, לא צריך להיות כלכלן גדול כדי לדעת ששוק השכירות בישראל לא אופטימלי: לא מדובר רק על עליות המחירים (שסבירות בהשוואה למדינות אחרות, למעט ב־2022) אלא על רמת התחזוקה של הדירות ועל החשש שהחוזה לא יהיה ניתן להארכה בסוף השנה.
האתגר של שוק השכירות הופך להיות כפול ברגע שמחירי הדירות לרכישה ממשיכים לעלות, וכך צעירים רבים פונים לשוק השכירות. בנוסף, מבחינה משקית יש יתרון גדול לשוק שכירות מתפקד ואיכותי, כי הוא מאפשר לאנשים להתנייד לפי הזדמנויות של חינוך איכותי, עבודה איכותית ועוד.
על רקע זה שר הבינוי והשיכון זאב אלקין הציע את הצעותיו בכנס של משרד השיכון בנושאי שכירות שנערך לפני שבועיים. אלקין הוריד מהשולחן את האפשרות של פיקוח הדוק על שכר הדירה. את המהלך הזה מצדיקות ההשלכות השליליות של פיקוח כזה, כפי שמדגימות ברלין ושבדיה: היעדר בנייה חדשה, גידול בדירות יוקרה לא מפוקחות ושוק שחור. במקום זאת, אלקין הציע להגדיל את תקרת הפטור ממס על הכנסות משכירות למי שייכנס למסלול של "השכרה לטווח ארוך", כלומר חוזים לטווח ארוך שייקבע בהם קצב מתון של עליית השכירות (צמוד למדד).
אלקין הציע להגדיל את תקרת הפטור מ-5,200 שקל ל־7,000 שקל. המספר החדש עורר תרעומת בקרב פקידים שטענו כי המספר לא תואם עמם. אבל הבעיה האמיתית היא שספק אם ההצעה שלו תקבל מהגורמים המשפטיים אישור להתממש בממשלת מעבר. יש שאמרו שאלקין מודע לכך ואמר זאת בפה מלא כי ההצעות שלו אינן אלא מעין מצע לממשלה הבאה, אבל בלשכת שר השיכון אמרו ל"כלכליסט" כי הכוונה של אלקין היא לנסות לפעול להעלאת תקרת הפטור כבר בממשלה הנוכחית.
הבעיה בהצעה היא שאלקין עושה לעצמו חיים קלים: הוא מציע להגדיל את הפטור למשכירים לטווח ארוך, אך לא נוגע בהטבת המס היקרה להחריד שניתנת לכלל משכירי הדירות, וזה דווקא כשיש לו הזדמנות. נזכיר, הטבת המס למשכירים היא השביעית בגודלה מבין הטבות המס, ועולה כ־3 מיליארד שקל בשנה.
מדובר בהטבה שנחקקה בזמנו בשל מחסור רגעי בדירות להשכרה לעולים חדשים, והמחוקקים שקידמו אותה ידעו שמדובר בהטבה בעייתית, והשאירו אותה רק כהוראת שעה, אך באמצע אחד המשברים הפוליטיים הוחלט להפוך את ההטבה לקבועה "כדי ליצור ודאות במשק". כיום הטבת המס הזו גם לא משתלבת עם המדיניות הכללית של הממשלה המבקשת להרחיק משקיעים משוק הדיור.
לאלקין יש הזדמנות נהדרת להציע הצעה אלגנטית מאוד מבחינה כלכלית ושתועיל רבות למשק, לבטל את הפטור הגורף על הכנסות משכירות, ולהמיר אותו בפטור ייחודי רק למי שישכיר את הדירה לטווח ארוך ובעלייה מפוקחת וקבועה מראש. ההצעה הזו תתמרץ בהרבה את הכניסה של משכירים למסלול של השכרה לטווח הארוך, תצמצם את הטבת המס הבעייתית, ותגדיל את הכנסות המדינה. בהצעה הנוכחית של אלקין רק משכירי דירות בסכום של למעלה מ־5,200 שקל יבחנו בכלל את האפשרות להיכנס למסלול.
הבחירה של אלקין להציע הטבה גדולה יותר לכולם במקום לצמצם אותה היא ניסיון לצעוד בין הטיפות, לתמרץ את המשכירים רק באמצעות גזרים חדשים, ולא דרך שלילת גזרים שהוענקו להם מתוך טעות היסטורית. אי אפשר לכנות את אלקין פופוליסט, אבל הוא ללא ספק לא מספיק אמיץ.
