שש אחרי המלחמה"המודל שלי לראש ממשלה זה אישה בת 45 מהעולם העסקי"
שש אחרי המלחמה
"המודל שלי לראש ממשלה זה אישה בת 45 מהעולם העסקי"
יזם ההייטק והשר לשעבר יזהר שי מוצא את הכוח להמשיך בעשייה לחיזוק הכלכלה והקהילה, לצד השכול על בנו ירון, שנפל באירועי 7 באוקטובר. כעת הוא מגויס להקמת מיזם "1,400 חברות" על שם כל הנופלים בשבת השחורה. מאיר אורבך שוחח איתו במסגרת מפגשי "שש אחרי המלחמה" של כלכליסט ופועלים טק
"יש בנו צער ועצב ותחושת שכול שלעולם לא תעזוב אותנו, אבל גם יש משמעות לנפילה של הבן שלנו ירון וחבריו, שגבורתם הצילה אזרחים ואזרחיות, חיילים וחיילות, ובדרך זו הגנו על מדינת ישראל", אמר היזם יזהר שי, ששכל את בנו ירון, לוחם בסיירת הנח"ל, שנפל במלחמת "חרבות ברזל" ב־7 באוקטובר בקרב בכרם שלום. שי, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה, אמר את הדברים במסגרת סדרת מפגשי האונליין "שש אחרי המלחמה" של "כלכליסט" ופועלים טק.
מאין הכוחות שלך ושל רעייתך לקום מדי יום ולהיות חיוניים?
"לצד הכאב והצער העצום, אנחנו מרגישים חובה מוסרית לקום כל יום מחדש ולייצג בכבוד את הערכים והמשמעות של גבורת הלוחמים וירון שלנו ביניהם. מבחינתנו המשמעות היא לקום ולעשות דברים שגם נועדו להגן על מדינת ישראל ולעזור לה, ולהמשיך להעביר את המורשת הזו של החיילים הגיבורים שלנו, שנתנו את נפשם למען המולדת".
בדומה לקורונה, המלחמה פגעה מאוד בכלכלה המקומית. איך אתה רואה את זה בתור מי שהיה שר בממשלה הקודמת?
"הייתי בקבינט המצומצם של הקורונה שניסה להתמודד גם עם ההיבטים הכלכליים של המשבר. אני חושב שאנחנו נמצאים עכשיו בסיטואציה דומה ברמה של האטה מאוד קשה, ומצד שני יש עלינו איומים קיומיים שבתקופת הקורונה לא היו. כמדינה הוכחנו בקורונה ובמשברים קודמים שאנחנו יודעים לקום, לנער את האבק ולהמשיך קדימה. אנחנו במצב שהבנו את הסיטואציה ואנחנו חייבים להמשיך קדימה. אני מעריך שכמו שקרה בעבר ההתאוששות תגיע ממש בחודשים הקרובים ותקרה מהר מאוד.
"במלחמת המפרץ היה פה חשש קיומי של מיליוני אנשים מטילים בעלי ראש נפץ כימי, והמדינה היתה משותקת, אבל מהר מאוד יצאנו משם לתקופה של צמיחה ופריחה. אני מעריך שהפעם זה יהיה דומה גם בפסיכולוגיה וגם בהבנה שהתגברנו על מה שצריך ואנחנו ממשיכים קדימה".
מיליארד שקל ביום
תעשיית ההייטק, שהיא גורם משמעותי שיניע אותנו קדימה, חוותה טלטלה קשה עוד לפני המלחמה. איך אתה רואה את ההתמודדות של הענף, והאם המדינה צריכה לעשות משהו למען התעשייה?
"נכנסנו למלחמה על רקע משבר גלובלי חריף, שממשלת ישראל טרחה והוסיפה לו גם משלה בשנה האחרונה, וכמובן שבעקבות המלחמה יש האטה נוספת. מאות אלפי אנשי הייטק מגויסים ומגויסות למלחמה, וההייטק נושא בנטל המלחמתי וההתנדבותי בצורה משמעותית. ראינו שהחברה הישראלית מחליפה את הממשלה בהרבה היבטים. כך שההייטק נותן כתף משמעותית וגם משלם מחיר. אני רואה ניצנים של התאוששות כמו אנשים שחוזרים ועובדים, ושומע על מקומות שמילואימניקים עובדים מרחוק. בנוסף יש התארגנות של משקיעים ואפילו סבבים של גיוסים שקורים בימים אלה. הדברים מתחילים לקרות והשטף יתקדם ויבוא, אין לנו ברירה אחרת. ההייטק הוא הקטר וזו כבר לא מליצה. אם יש משהו שיוציא את מדינת ישראל מהמקום בו היא נמצאת כלכלית זה רק ההייטק, כך שיש פה גם מחויבות לאומית. מימון המלחמה עולה לנו כמיליארד שקל ביום".
ספר לנו על מיזם "אוקטובר הבא"?
"המשמעות של 'אוקטובר הבא' היא קודם כל אופטימיות. יצאנו מאוקטובר מאוד רע והבא יהיה יותר טוב. המטרה היא להקים כ־1,400 חברות כך שמאחורי כל חייל שנפל, תינוקת שנרצחה ואישה שאיבדה את חייה יעמוד סטארט־אפ ישראלי חדשני ומשמעותי שיישא את שם הנופל, ילווה את המשפחה ותהיה לו מחויבות לקיים את כל מה שאפשר כדי לשמר את זכר הנופל או הנרצחת. כמובן שבודקים שבמיזם יהיו סטארט־אפים טובים שזוכים בכל מקרה לאמון המשקיעים. אנחנו נמצאים בתהליך גיוס מנטורים שילוו כל סטארט־אפ וכן גיבוש תוכניות העשרה ותמיכה".
על הנכונות להשקיע כסף בימים אלה אומר שי: "אני רואה תמיכה מסיבית של האקוסיסטם הישראלי, משקיעים, עורכי דין, יזמים וחברות בינלאומיות. כולם מבינים שיש פה עניין סמלי ומשמעותי, זה לא רק מה שנעשה פה לכלכלה הישראלית - 1,400 מקומות עבודה חדשים שייצרו משרות חדשות – זה גם מסר לעולם: באו להשמיד אותנו, אז הנה התשובה הישראלית. פעם נטענו עצים לזכר הנופלים, היום אנחנו נוטעים חדשנות.
"נביא לעולם כ־1,400 מיזמים בתחומי החקלאות, האנרגיה, הפינטק וכל דבר שההייטק הישראלי יודע לייצר. אתמול הגיע מסינגפור חואן דלגדו, ה־CEO הנכנס של המילטון ליין, חברה עולמית מהמובילות בעולם בניהול השקעות עבור מיטב המשקיעים המוסדיים בעולם. בארץ הם עושים עבודה יוצאת דופן בהבאת השקעות רבות לישראל. דלגדו חולש על מנופים עצומים של הבאת השקעות ברחבי העולם, והוא הגיע לכאן ליומיים גם כדי להביע הזדהות. בשיחתנו הוא אמר לי: 'עזבו רגע את הפוליטיקה והמלחמה, יש סיבות מצוינות להשקיע בחדשנות הישראלית'. העולם מבין שצריכים את מדינת ישראל כדי להמשיך לייצר חדשנות, פתרונות טכנולוגיים חדשניים לבעיות ואתגרים וגם להזדמנויות גלובליות. הוא מאוד מאמין בישראל, ובימים אלה הוא עובד על כמה עסקאות של הבאת השקעות לישראל".
דרושה מנהלת
ב־7 באוקטובר קרסו לכולנו כל הקונספציות. איזו קונספציה השתנתה אצלך?
"כולנו צריכים לחשוב על התיקון המערכתי של מדינת ישראל, ובעיקר איך אנחנו מנהלים את המדינה. הקונספציה של ניהול מדינה על ידי גנרלים צריכה לעבור שינוי כולל. יש לי הרבה כבוד לגנרלים שבאו לנהל את המדינה בעשרות השנים האחרונות, אבל צריך להכניס לתוך המיקס הזה גם אזרחים ובעיקר אזרחיות.
"המודל שלי לראש ממשלת ישראל בעוד חמש שנים הוא אישה בת 50-45 שבאה מהעולם העסקי, מההייטק או מהפיננסים, עם ניסיון ואחרי 20 שנות קריירה שבהן הוכח שהיא יודעת לנהל תהליכים ולייצר ביצועים טובים. אישה שבאה לפוליטיקה מתוך תחושה ערכית של שליחות, לא בתור מקצוע לחיים. אנחנו כאזרחים גם צריכים להתרגל לרעיון הזה. כל גנרל שעוזב את הצבא ורוצה להיות פוליטיקאי מקבל ישר בסקרים 30-20 מנדטים, אז בואו נביא אישה מהעולם העסקי, בעלת יכולות וניסיון, ונראה אותנו האזרחים נותנים לה בסקרים את ה־30-20 מנדטים האלה, ונראה אותה מנהלת את המדינה. הגיע הזמן".
