1,000 עצורי המחאה יצטרכו להתמודד עם הרישום המשטרתי
1,000 עצורי המחאה יצטרכו להתמודד עם הרישום המשטרתי
מספר העצורים במחאות נגד ההפיכה המשטרית מעלה את סוגיית רישום המעצר במאגרי המשטרה, גם כשהתיק נסגר. הדבר עלול לפגוע באזרחים בצמתים רבים בחייהם. האגודה לזכויות האזרח: "המשטרה עוצרת כצעד לפיזור הפגנות, זה מותיר כתם"
מספר העצורים בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית מאז פברואר נושק כבר ל־1,000 – כך עולה מנתוני מערך "עוטף העצורים", התארגנות של עורכי דין מתנדבים שמלווים את עצורי המחאה. כנראה שמרבית התיקים שנפתחו ייסגרו לבסוף, אולם רבים מהעצורים יגלו שזו לא היתה רק אפיזודה חולפת של כמה שעות בתחנת המשטרה, אלא דבר שעלול ללוות אותם שנים ארוכות ולהשפיע על החיים שלהם בצמתים שונים. זאת מאחר ושמותיהם ייכללו מעתה במרשם המשטרתי, אלא אם תיק החקירה נגדם ייסגר בחוסר אשמה, והדבר יגרור עמו השלכות ארוכות טווח.
במרשם הפלילי נכלל כל מי שהורשע בדין, אבל המרשם המשטרתי לעומתו כולל את כל מי שנחקר במשטרה והתיק נגדו עדיין פתוח, כמו גם את כל מי שהתיק נגדו נסגר בכל עילה אחרת שאינה חוסר אשמה – כמו חוסר בראיות או היעדר עניין לציבור. וכך, רבים מעצורי המחאה עשויים להיתקל בבעיות גם הרבה שנים אחרי שהתיקים נגדם ייסגרו. זה יכול לפגוש אותם, למשל, כאשר ירצו להוציא רישיון נשק, להתקבל למשרה בתחום הביטחון או האבטחה, להתמנות לתפקידים בכירים נוספים בשירות המדינה, ואפילו כאשר שוטר תנועה יעצור אותם בצד הדרך ויראה את כל המידע עליהם.
בנוסף, כל עוד התיק נגדם פתוח – והמשטרה אינה ממהרת תמיד לסגור תיקים – הם עשויים להיתקל בבעיות נוספות, למשל בתהליך הוצאת ויזה לארה"ב או למדינה אחרת, הוצאת רישיון נהיגה על רכב ציבורי או רישיון לניהול מוסד חינוכי ובמקרים רבים נוספים.
המרשם המשטרתי אמנם חסוי, אך ישנם גופים שרשאים לעיין בו ולקבל ממנו מידע, ללא ידיעת והסכמת בעל הרישום המשטרתי, כפי שנקבע בחוק המידע הפלילי ותקנות השבים. מרבית הגופים שרשאים לעיין במרשם המשטרתי או לקבל ממנו מידע הם גופי חקירה וביטחון, אולם זה כולל גם, למשל, חוקרים מדעיים בסוגי מחקרים שונים או בתי משפט בהליכים שאינם פליליים, הסוברים שגילוי המידע מהמרשם המשטרתי מהותי לנושא הדיון.
"כל אחד ממאות העצורים בהפגנות שנפתח לו תיק, למעשה יהיה רשום במרשם המשטרתי - וזה ילווה אותו שנים", אומרות ל"כלכליסט" עוה"ד מיכל גורן ונסרין עליאן מהקליניקה המשפטית באוניברסיטה העברית. "זה יכול להשפיע על כל מפגש עתידי עם שוטר שעשוי 'לתייג' אותו בלי שהוא בכלל יידע מזה. זה יכול לפגוש אנשים כאשר ירצו להוציא רישיון נשק, לעבוד באבטחה או בתפקידים ממשלתיים מסוימים ועוד מקרים – ולהשפיע על החלטות בעניינם. ברגע שנחקרת – מי שחשוף למרשם המשטרתי עלול לחשוב עליך כמו על עבריין אף שלא הועמדת לדין בכלל".
עוד הן אומרות, כי "כל עוד התיק פתוח, וזה דבר שיכול לקחת זמן עד שתתקבל החלטה, אז המידע על כך יכול לעבור לגופים רבים נוספים, וגם הוא יכול להשפיע על החיים של אנשים – אם זה כאשר יבקשו להוציא ויזה למדינה זרה, לקבל רישיונות מסויימים, ולמעשה בהרבה מאוד מפגשים מול רשויות המדינה".
כל אדם רשאי לפנות למשטרה ולבקש לבטל את רישומי התיקים הסגורים ובסמכות ראש אגף חקירות ומודיעין וכל קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שהוסמך על ידו – להורות על ביטול הרישומים, אולם, זאת בכפוף לעמידה בתנאי הסף של שבע שנים שחלפו מאז ביצוע העבירה של בגיר מסוג פשע, כמו למשל תקיפת שוטר, וחמש שנים בעבירה מסוג עוון, כמו עבירות אחרות המיוחסות לעצורי ההפגנות. ביטול הרישום כפוף לאמות מידה נוספות, בהן נסיבות אישיות, חומרת העבירה, היעדר תיקים פתוחים נוספים ועוד.
לדברי גורן ועליאן, למרות שהרישום המשטרתי אמור להימחק אחרי כמה שנים, "בפועל המשטרה לא מרבה למחוק באופן אוטומטי, ורישום יכול להישאר גם 20 שנה ויותר ולהרוס לאנשים את החיים. זה כתם להרבה שנים, ולכן דרך הקליניקה אנו מסייעות למחיקת הרישומים האלה. מאוד חשוב כעת לראות מה תהיה עילת סגירת התיקים, ולהילחם על שינוי העילה, כי רק סגירה בעילה של חוסר אשמה תוציא את האדם מהרישום המשטרתי. זה לעתים דורש מאבק משפטי, שיכול לקחת חודשים ארוכים ובכלל לא משימה קלה".
עו"ד רעות שאער מהאגודה לזכויות האזרח, מוסיפה כי "מעצר הוא צעד דרסטי של שלילת חירות ופגיעה בכבוד האדם, שיש לבצעו רק בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. בתנאי הפגנה המונית, כפי שראינו בחודשים האחרונים, ברבים מהמקרים המשטרה עוצרת את המפגינים לחקירה, למרות שלא קיימת עילה למעצר מיידי, אלא כאמצעי שאמור לסייע לפזר את ההפגנה ולהרתיע את המפגינים. שימוש באמצעי דרסטי זה ללא צו – לא נועד למטרה זו ויוצר הרתעת יתר ו'אפקט מצנן' מפני השתתפות בהפגנות.
"בידי המשטרה כלים לפזר את ההפגנה בדרכים חוקיות, ובאפשרותה גם לעכב מפגינים בלי לנהל הליך מעצר ולתעד פרטים אישיים. עיכוב הוא מידתי יותר ממעצר, ואינו מותיר ברישומו המשטרתי של המפגין כתם, שלכאורה מצביע על מעורבות פלילית, ונותר על כנו במשך שנים ארוכות".
