שגרת מלחמה: המכירות בקניונים מתאוששות, קצב הוצאת עובדים לחל"ת יורד
שגרת מלחמה: המכירות בקניונים מתאוששות, קצב הוצאת עובדים לחל"ת יורד
סימני ההתאוששות הכלכלית באים לידי ביטוי בקניונים בהם רמת המכירות חזרה ל־90% מהממוצע של התקופה שקדמה למלחמה. קצב המובטלים החדשים היומי אומנם ירד אך מתחילת המלחמה הוצאו מעל ל־100 אלף עובדים לחל"ת
מספר המובטלים החדשים מאז המלחמה הגיע ל־140.6 אלף. מתוך המובטלים החדשים 104.1 אלף, שהם 74%, הוצאו לחל"ת כפוי. 36.5 אלף, שהם 26%, פוטרו או איבדו את עבודתם בנסיבות אחרות. כך עולה מנתוני המובטלים החדשים של הביטוח הלאומי שפורסמו אתמול.
74.1 אלף, שהם 71% מהמוצאים לחל"ת כפוי, הפכו למובטלים בנובמבר. מדובר בהיקף יותר מכפול מ־30 אלף בלבד (29%) מהמוצאים לחל"ת שנרשמו בביטוח הלאומי מתחילת המלחמה ועד סוף אוקטובר. הדבר נובע במידה רבה מכך שב־30 באוקטובר נכנע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ללחץ המעסיקים והארגונים החברתיים והסכים להקלות מרחיקות הלכת בחל"ת. בכך עודד את המעסיקים להעביר את האחריות לשכר עובדיהם לביטוח הלאומי.
אם בשלושת השבועות האחרונים ממוצע המובטלים החדשים בימי חול עמד על כ־6,000, הרי ביומיים הראשונים של השבוע הוא ירד ל־4,200. אם הירידה תתמיד יש אפשרות שנובמבר יסתיים עם כ־160 אלף מובטלים חדשים ולא מספר גבוה בהרבה כמו שהיה נראה קודם לכן.
פילוח לפי מין של הנתונים שפרסם הביטוח הלאומי אתמול מגלה ש־80.1 אלף שהם 57% מהמובטלים החדשים הן נשים לעומת 60.5 אלף שהם 43% בלבד גברים. סיבה אחת כמובן היא שגיוס המילואים כולל הרבה יותר גברים. ממילא כשמעסיקים רוצים לצמצם עלויות הם מוציאים עובדות שאינן במילואים. למרות הפגיעה הגדולה בנשים, אם יחזור ניסיון הקורונה של התאוששות מהירה של המשק אחרי המלחמה סביר שלא יהיו לזה השלכות לטווח ארוך. בקורונה נשים הוצאו יותר לאבטלה בסגרים וגם הוחזרו מיד לאחריהם. גברים סבלו פחות בסגרים אבל הרבה יותר מאבטלה ארוכת טווח.
סמנכ"לית שירות התעסוקה לשעבר נירה צימלס, כיום מנכ"לית ארגון "בעצמי" לשילוב אוכלוסיות חלשות בעבודה, אומרת שסיבה נוספת היא שחלק מהענפים שנפגעו הם ענפי "צווארון ורוד" שמתאפיינים בריבוי עובדות נשים ובמיוחד מסחר. לדבריה, גם סגירת מערכת החינוך שבועות ארוכים השפיעה משום ש"נשים הופכות בעיני המעסיקים לעובדות לא חיוניות ברגע שהן צריכות לשמור על הילדים". עם זאת היא מעריכה שההתאוששות של שוק העבודה כולל הנשים תהיה מהירה. גם אם זה יהיה כך בינתיים מדובר בפגיעות של אלפי שקלים למשפחה.
נתונים דומים עולים גם מדו"ח שירות התעסוקה מהשבוע שהשווה את סגרי הקורונה לחמשת השבועות הראשונים של המלחמה. לפי הדו"ח שיעור דורשות העבודה בחמשת השבועות הראשונים של המלחמה היה 59%. זאת לעומת 56% בכל משבר הקורונה ובדומה לסגר השני (60%). הסגר השני התאפיין כמו המלחמה בסגירה של מערכת החינוך ושל ענפי שבהן מועסקות נשים רבות. נתוני שירות התעסוקה והביטוח הלאומי אינם זהים, משום שבביטוח הלאומי נרשמים רק תובעי דמי אבטלה.
בתחום הצרכנות הסימנים שונים. בחלוף חודש וחצי מפרוץ המלחמה, נרשמת התאוששות בהיקף המבקרים והקונים בקניונים. מנתוני חברת מליסרון, המפעילה 18 קניוני ברחבי הארץ, בשבוע החולף נרשמה עלייה של 200% בתנועת הלקוחות ונרשמה תנועה של כ־150 אלף מבקרים בממוצע ביום, לעומת ממוצע של 50 אלף מבקרים בשבוע בו פרצה המלחמה. בחברה מעריכים כי תנועת הלקוחות בקניוניה חזרה ל־90% בממוצע של התקופה שקדמה למלחמה.
השיפור בא לידי ביטוי גם בפדיונות הקניונים, שהתאוששו ושבו כמעט לרמה בימי שגרה. כך לדוגמה, בקניון עופר הגדול בפתח תקווה, עמד בשבוע שעבר ממוצע הפדיון היומי על 97 שקל למ"ר, לעומת 101 שקל למ"ר בימים רגילים בנובמבר אשתקד. העלייה בפדיון נרשמה לאחר שבשבוע הראשון למלחמה נרשמה ירידה חדה ל־ 20 שקל למ"ר. ההתאוששות היתה איטית, ובשבוע השלישי עד החמישי עמדה על 56-33 שקל למ"ר בהתאמה. שיפור ניכר בפדיונות נרשם גם בקניון רחובות, שהציג בשבוע שעבר פדיון יומי ממוצע בגובה 85 שקל למ"ר, כשבנובמבר אשתקד עמד הפדיון היומי הממוצע על 80 שקל למ"ר. זאת, לאחר שבשבוע הראשון למלחמה עמד הפדיון היומי הממוצע בקניון על 28 שקל למ"ר בלבד.
כזכור, במהלך הימים הראשונים של המלחמה ובהתאם להנחיות פיקוד העורף נסגרו חלק ניכר מהקניונים. במקרה של מליסרון, נסגרו הקניונים הממוקמים דרומית לנתניה, למעט חנויות המעניקות שירותים חיוניים כמו רשתות מזון ופארם. על קניוני החברה הממוקמים צפונית לנתניה הוטלו מגבלות בדבר מספר המבקרים. החל מהשבוע השני של המלחמה, נפתחו כלל הקניונים ותנועת הקונים הלכה וגברה כאמור.
מגמת ההתאוששות שמציגה מליסרון, באה לידי ביטוי גם בנתוני חברת שב"א, על ההוצאות בכרטיס אשראי בענף ההלבשה, לפיהם ההוצאה, שבשבוע הראשון למלחמה צנחה בכ־63%, התמתנה במהלך המלחמה לכ־30% והתכווצה לפני שבועיים לכ־14%. אמנם בשבוע שעבר העמיקה הירידה לכ־22%, אולם מדובר בהתאוששות ביחס להתנהלות שהיתה בפרוץ המלחמה.
דוגמה לפגיעה שספגו הקמעונאים, מציגה קבוצת קסטרו־הודיס שבחודש הראשון למלחמה, במהלכו פעלה באופן חלקי, התמודדה עם ירידה של 40% במכירות ואיבדה מכירות פוטנציאליות בהיקף של כ־79 מיליון שקל. עיקר הירידה נרשמה במהלך חודש אוקטובר במכירות החנויות הפיזיות של הרשת ברשתות האופנה קסטרו, הודיס ואורבניקה וברשתות אביזרי האופנה: טופ טן וקרולינה למקה. על רקע זה ניתן להעריך כי ההתאוששות שמתארים במליסרון, נובעת יותר מעלייה במכירות מוצרים בסיסיים יותר, כמו בגדי חורף לילדים ופחות ברכישת מותגי אופנה ואביזרים.
בעקבות הפגיעה בפדיונות הרשתות הפועלות בקניוניה, פרסמה מליסרון מתווה הקלות לשוכרים בקניונים ובמרכזי המסחר, לפיו תינתן הנחה בשיעור של 25% מדמי השכירות ומדמי הניהול על חודש נובמבר וכן, אפשרות לפרוס את תשלום דמי השכירות על חודש נובמבר לשלושה תשלומים חודשיים עוקבים. המתווה לא יחול על רשתות המזון והפארם והחברה תוכן להעניק הקלות נוספות לשוכרים ספציפיים שהפגיעה בהם תהיה גבוהה או הקלות בשיעור נמוך יותר לשוכרים ספציפיים אשר הפגיעה בהם קטנה.
