ועדת הכספים קבעה: "הרפורמה לא פוגעת בכלכלה" - אנשי המקצוע נעדרו מהדיון
ועדת הכספים קבעה: "הרפורמה לא פוגעת בכלכלה" - אנשי המקצוע נעדרו מהדיון
הוועדה דנה בהשפעת החוקים לביסוס ההפיכה המשטרית, ללא אף נציג מקצועי - מהאוצר, משרד הכלכלה, רשות שוק ההון ובנק ישראל. סמוטריץ': "כולם עסוקים בתקציב"; בסוף הישיבה קבע גפני: "אין כל קשר בין הרפורמה לסכנה כלכלית לישראל". עוד דנה הוועדה בחיוב הבנקים לשלם ריבית על העו"ש וכן בריבית שהבנקים משלמים על הפקדונות
ועדת הכספים דנה היום בהשפעת החקיקה לביסוס ההפיכה משטרית במערכת המשפט על כלכלת ישראל, לבקשת חברי האופוזיציה החברים בוועדה. מהדיון נעדרו גורמי המקצוע בממשלה שהוזמנו לישיבה: משרד האוצר, משרד הכלכלה, בנק ישראל, ומרבית חברי הקואליציה הצטרפו באיחור ניכר.
בסוף הדיון הפתיע יו"ר הוועדה, חבר הכנסת גפני, כשהעביר ברגע האחרון החלטה הקובעת כי "ועדת הכספים קובעת כי אין כל קשר בין הרפורמה המשפטית לסכנה לכלכלת ישראל". ההחלטה התקבלה לאחר שבמהלך הדיון לא היה אפילו דובר מקצועי אחד שהציג עמדה מקצועית לפיה הכלכלה לא תיפגע מהרפורמה המשפטית.
ההבנה כי גורמי המקצוע בממשלה נעדרים מהדיון הגיעה בעקבות שאלתה של חברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה), לאחר שהדיון כבר התחיל, היכן גורמי המקצוע. אז התגלה כי אין אף נציג מבנק ישראל, משרד האוצר, משרד הכלכלה, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות שוק ההון, וכי הנציג המקצועי היחידי מהממשלה הוא מהרשות לניירות ערך. חברת הכנסת לזימי תהתה: "איך משרד האוצר מתכונן לירידה בהכנסות המדינה בעקבות הרפורמה? האם הוא מבצע היערכות? כיצד תשפיע הירידה בדירוג האשראי על גיוס החוב של ישראל? מה עלות ניהול החוב הלאומי בתנאים של הורדת דירוג האשראי? אנחנו מתכוננים. אני מתכוננת לדיון כזה. אני מבינה את כובד האחריות שיש עלינו. אנחנו לא עושים פה פרובוקציה של אופוזיציה. היעדר נציגים מקצועיים בממשלה הוא זלזול בוטה בדיון הקריטי בחשיבותו".
אמנם נגיד בנק ישראל נכח בשבוע שעבר בוועדה והביע את עמדתו המקצועית המתנגדת לשינוי החקיקה של ההפיכה המשפטית. בבנק ישראל הגיבו כי הם לא הגיעו לדיון בוועדת הכספים בשל העובדה שכיום מתקיימת החלטת ריבית. עם זאת, הבנק שלח נציגים לשני דיונים אחרים שמתקיימים בכנסת, אך מכיוון שמדובר בנושא רגיש כנראה שהבנק מעוניין לשלוח נציגים בכירים אשר עסוקים בריבית.
1 צפייה בגלריה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לא שלח אף נציג ממשרדו לדיון על כלכלת ישראל בתואנה כי: "עכשיו כולם עסוקים בתקציב"
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
במשרד האוצר שומרים על שתיקה יחסית בכל הקשור לשינויי החקיקה, והודו כי קיבלו זימון לדיון, אך הפנו לדובר שר האוצר סמוטריץ' בכדי לברר מדוע לא הגיע שום נציג לדיון. דובר שר האוצר אמר לכלכליסט כי "עכשיו כולם עסוקים בתקציב", אין צורך לומר כי נציגי האוצר נכחו בשורה של דיונים אחרים שהתקיימו בוועדות הכנסת.
בוועדה השתתפו פרופסורים מובילים לכלכלה, ביניהם פרופסור ראובן גרונאו, פרופסור עומר מואב ופרופסור ישי יפה, כולם תמימי דעים כי הרפורמה במתכונתה הנוכחית צפויה להסב נזק רב למדינת ישראל. פרופסור ישי יפה (האוניברסיטה העברית) אמר: "כלכלנים, כמו חברי כנסת, אוהבים להתווכח, ויש מעט דברים שאנחנו מסכימים עליהם. יש כיום הסכמה שההבדל העמוק ביותר בין מדינות מפותחות ועשירות למדינות נחשלות הוא בטיב המוסדות שלהן. מוסדות לוקח הרבה זמן לבנות ולפעמים די בתקרית היסטורית להרוס אותן. ככלכלן אין לי דעה על רכיבי הרפורמה אלא על המכלול".
פרופסור גרונאו, מומחה לכלכלת עבודה ועד לא מזמן חבר בוועדה המוניטרית בבנק ישראל: "האיום המרכזי של השינוי החוקתי שהממשלה יוזמת הוא בריחת ההון והפיחות של השקל בשבועות האחרונים, הפיחות יביאו לנזק קטלני לשוק העבודה, והנזק הזה יפגע בעיקר בחלשים. ישראל הייתה אמורה להיות מדינת עולם שלישי. קרה לנו נס כלכלי ב-30 השנים האחרונות, וכעת הנס הזה בסכנה".
פרופסור יוסי שפיגל מאוניברסיטת תל אביב אמר "לישראל יש חוב של כטריליון שקל, עם הריבית תעלה רק באחוז אחד, זו עלות של עשרה מיליארד שקל. ההייטק בישראל מייצא 67 מיליארד דולר בשנה, אם ההייטק יתכווץ בעשרה אחוזים, וזו הערכה שמרנית, המשק יפסיד כ-23 מיליארד שקל".
פרופסור עומר מואב, מומחה לצמיחה כלכלית ויועצו לשעבר של יובל שטייניץ כשר אוצר: "עם השנים, בעבודה איטית והדרגתית נעשו תיקונים בכלכלה, הפסקנו מינוי מקורבים ופחות פגיעה בקניין פרטי. התקדמנו והתקדמנו. אל תחזירו אותנו אחורה".
לאחר שכלל הדוברים ביטאו את הדאגה העמוקה של הרפורמה לכלכת ישראל, יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון באמירה כי "אין קשר בין כוונת הממשלה לרפורמת במערכת המשפט ולקיים איזונים ראויים בין הרשויות. ועדת הכספים דוחה את הנסיונות של גורמים שונים לייצר אווירה של פגיעה בהשקעות בישראל. ועדת הכספים קובעת כי אין כל קשר בין הרפורמה המשפטית לסכנה לכלכלת ישראל". חברי הקואליציה שנעדרו ממרבית הדיון הגיעו כדי להצביע ולאשר את האמירה, לקול מחאת חברי האופוזיציה שטענו להוזלה של ועדת הכספים והפיכתה לקרקס.
בבנק ישראל הגיבו על היעדרם: ״בנק ישראל והוועדה המוניטרית נמצאים בעיצומם של דיוני הריבית הצפויה להתפרסם היום. כמו תמיד, ועל-מנת לשמור על תהליך החלטת הריבית סטרילי, נמנעים אנשי הבנק בימים שלפני ההחלטה ובוודאי ביום ההחלטה, מלהיפגש עם גורמים חיצוניים. בהתאם, הודענו מראש להנהלת ועדת הכספים שנציגי בנק ישראל לא יופיעו בדיוני הוועדה היום, שעלולה להיות להם זיקה כלשהי להיבטים מוניטריים. הבנק הודיע לוועדה כי יפעל לתאם את הופעתו בפניה במועד חלופי".
ועדת הכספים דנה בחיוב הבנקים לשלם ריבית על העו"ש
ועדת הכספים דנה בנוסף באפשרות לחייב את הבנקים בתשלום ריבית על הכסף בחשבונות העו"ש. כיום ישנם כ-500 מיליארד שקל בחשבונות העו"ש של הציבור, שהבנקים עושים בהם שימוש להגדלת רווחיהם, מבלי לשלם על כך ריבית ללקוחותיהם.
את הדיון יזמה חברת הכנסת אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי), בתמיכה רחבה של חברי הוועדה מכל קצוות הקשת הפוליטית, ביניהם חבר הכנסת ינון אזולאי (ש"ס) שאף הגיש הצעת חוק פרטית בעניין בחודש שעבר.
הרקע לדיון הוא העובדה כי מעבר לשימוש שהבנקים יכולים לעשות בכספי עו"ש לטובת העמדת אשראי לציבור, הם גם יכולים לקבל בעבור כספים אלו את ריבית בנק ישראל פחות 0.1% - כלומר 3.65% - לפחות עד להעלאת הריבית הקרובה בעוד מספר שעות. מנגד, הם אינם מעניקים ללקוחותיהם כל ריבית על כספים אלו. מכיוון שהיקף הכספים בעו"ש היום של כלל הציבור עומד על 500 מיליארד שקל, לו הבנקים היו מעניקים ריבית של 0.1% המשמעות הייתה כ-500 מיליון שקל שישלמו הבנקים לציבור.
מוקדם יותר החודש נחשף בכלכליסט כי שר האוצר מעוניין לחייב את הבנקים לשלם על יתרות העו"ש, זאת כחלק ממהלך כולל לעידוד התחרות בתחום הבנקאות. נציג אגף התקציבים בדיון היום, מיכאל בן דהן, אישר כי שר האוצר ביקש לבחון את סוגיית הריבית על העו"ש, אך גם הדגיש כי לצעד שכזה עלולות להיות השלכות מורכבות, שיכולות להשפיע גם על מחיר האשראי ובאופן כללי יותר על התנהלות המערכת הבנקאית, ועל כן נדרש לאוצר עוד זמן בכדי לבחון את הסוגייה לעומק.
עוד הודגש כי היעדר הריבית על היקפי כספים שכאלו הוא סימפטום להיעדר התחרות בשוק הבנקאות, ולכך שנדרשים עוד שינויים מבנים משמעותיים שיגדילו את התחרות. גפני הבהיר לאוצר כי לצד שינויים מבניים ארוכי טווח הוא מבקש פתרונות מיידיים, וכי הוא לא מתכוון להמתין להם עוד הרבה זמן, והצהיר כי יקבע דיון נוסף לנושא, אליו הוא מבקש מהאוצר ומבנק ישראל, שנעדר מהדיון, להגיע עם פתרונות. היעדרותו של בנק ישראל קשורה, לטענת הבנק, להחלטת הריבית שתפורסם בעוד מספר שעות. נציגי הבנק נעדרו גם מהדיון מוקדם יותר היום, כאמור.
משה קאשי מלובי 99 טען כי רווחי הבנקים הם כפולים ממקביליהם באירופה, וכי מעבר לאפשרות לחייב את הבנקים לשלם ריבית על העו"ש, ישנם גם פתרונות נוספים כגון יצירת מכשירים אוטומטיים להעברת כספי העו"ש לפקדונות יומיים, או חיוב הבנקים להתקשר ללקוחות עם סכומי כסף משמעותיים בסכום וליידע אותם באפשרות להפקיד את הכסף בפיקדון.
מעבר לסוגיית הריבית על כספי העו"ש, הדיון עסק גם בריבית שהבנקים משלמים על הפקדונות. לטענת חברי הכנסת הבנקים ממהרים להעלות את הריבית על ההלוואות שהבנקים מספקים, אך מתעכבים בהעלאת הריבית על הפקדונות, מה שמביא את המערכת הבנקאית לרווחי שיא - על חשבון הציבור, שגם כך נאבק בעליית המחירים במשק. פרקש הכהן טענה בדיון כי לפי הנתונים שבידיה, כ-70% מהכנסות הבנקים הם הכנסות מריבית, וכי הרווח של המערכת הבנקאית מהכנסות ריבית גדל בשנה האחרונה (רבעון אחרון של 21 מול 22) מ-34 מיליארד שקל ל-48 מיליארד שקל.
מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, טען כי בהשוואה בינלאומית, הבנקים בישראל מעניקים ריביות מהגבוהות בעולם, כך שאין בסיס לביקורת בנושא. הוא הוסיף כי קניה היא המדינה היחידה שביצעה מהלך דומה, ושבוטל לאחר שנתיים לאור ההשפעה השלילית שלו.
