פרסום ראשוןבמקביל לבקשה לעיכוב הליכים: קבוצת ברוש מבקשת מביהמ"ש לשלם שכר לעובדים
פרסום ראשון
במקביל לבקשה לעיכוב הליכים: קבוצת ברוש מבקשת מביהמ"ש לשלם שכר לעובדים
הקבוצה שצברה חובות בהיקף של כ־248 מיליון שקל הגישה בקשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים, לשלם את חודש נובמבר האחרון ל-130 עובדיה ולמימון ביניים של עד 20 מיליון שקל מקרן טנא. עוד ביקשה למנות את עו"ד אהוד גינדס לאחד משני מנהלי הסדר ואת רו"ח אופיר אלפסי, לסייע לנהל את תזרים המזומנים
כפי שנחשף הבוקר בכלכליסט, הוגשה כעת לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה דחופה לעיכוב הליכים לקבוצת מפעלי ברוש, בגין חובות בגובה 248 מיליון שקל.
החברות שביקשו באמצעות עוה"ד גיל הירשמן ועדי בראונשטיין עיכוב הליכים, הן "י.ברוש שיווק ושירותים" ו"קבוצת מפעלי י. ברוש". על פי הבקשה הדירקטורים והמנהלים בחברות הללו הם שרגא ברוש, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים ואחיו יריב ברוש.
במסגרת הבקשה ביקשו עתה החברות לאפשר לקבוצת ברוש לשלם את משכורות חודש נובמבר האחרון לעובדי החברות, שלא קיבלו את המשכורת ביום שישי האחרון.
השופט שיכריע בתיק הוא אביגדור דורות.
קבוצת ברוש ביקשה לקבל מימון ביניים של עד 20 מיליון שקל מקרן טנא
בשלב זה מבקשות החברות למנות מנהלי הסדר שאחד מהם יהיה עו"ד אהוד גינדס, אשר ייצג עד לאחרונה את החברות במו"מ מול המערכת הבנקאית. כמו כן ביקשו החברות לאשר להן להעסיק את רו"ח אופיר אלפסי - אשר שירותיו נשכרו לאחרונה ע"י קבוצת ברוש, לצורך הכנת התוכנית העסקית.
"רו"ח אלפסי בעל ניסיון רב בליווי חברות ובעלי תפקיד במסגרת הליכי חדלות פירעון - והוא יסייע הן למנהלי החברות לנהל את תזרים המזומנים והן למנהלי ההסדר שימונו לפקח על פעילות החברות במהלך תקופת עיכוב ההליכים", נטען. לבסוף ביקשו החברות לאשר לקבוצת ברוש לקבל מימון ביניים עד לסך של 20 מיליון שקל מקרן טנא, שצפויה להשקיע בקבוצה לצורך הפעלתן ושמירתן של החברות כ"עסק חי" בתקופת עיכוב ההליכים.
מהבקשה עולה כי קרן טנא המיוצגת על ידי עו"ד קרן רייכבך-סגל ובניהולו של אריאל הלפרין, צפויה להכנס כמשקיעה בקבוצה לפי שווי של 50 מיליון שקל, באופן שיוקצה לה 60% ממניות חברת מפעלי ברוש - תמורת 30 מיליון שקל וזאת לאחר בדיקת נאותות. ה-40% הנותרים ייוותרו בידי משפחת ברוש.
ברוש אמר אתמול: "אני מאמין בתעשייה הישראלית ולכן שמנו עשרות מיליונים מתוך אמונה שלמה שנכון לשקם. עד הקורונה המפעלים היו ריווחיים. אנחנו משוכנעים שבעזרת המשקיעה קרן טנא ובעזרת ההסדר נוציא לפועל שיקום כלכלי ונצליח לעשות את זה ויותר מזה נגדל ונתרחב. יש לנו מפעלים מתקדמים עתירי ציוד. מפעל אחד הוא בברקן והשני הוא בנוף הגליל ורוב המכירות לייצוא".
החברות שפנו לבית משפט הינן חברות בבעלות משפחת ברוש, והינן חברות ותיקות העוסקות בתחום תעשיית הפלסטיק ובתחום ייצור חוטים סינטטיים המשמשים בעיקר את תעשיית השטיחים (המפעל באזור התעשייה ברקן) ובתחום ייצור אריזות גמישות (המפעל באזור התעשייה נוף הגליל שנקרא מפעל סלינה לשעבר).
לפי הבקשה, בשלב זה מועסקים בקבוצת ברוש כ-130 עובדים. במסגרת הבקשה שהוגשה עתה לבית המשפט, ביקשו החברות לעשות שימוש בסמכות המסורה לו מכוח תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון (נגיף הקורונה החדש), המאפשר לתאגיד שנקלע לקשיים כלכליים בשל נגיף הקורונה לפנות לביהמ"ש בבקשה לעיכוב הליכים ולתת צו לעיכוב הליכים כנגד החברות ובעלי השליטה, עד לאישור הסדר חוב לחברות.
הקבוצה ביקשה לעכב ההליכים נגד בעלי השליטה שרגא ויריב ברוש
במסגרת הבקשה מבקשות החברות צו עיכוב הליכים לכל ההליכים המשפטיים שננקטו נגד החברות ו/או בעלי השליטה (ביחס לחובות החברה להם הם ערבו באופן אישי), ככל שננקטו וכן להורות על ביטול כל העיקולים אשר הוטלו על נכסי/זכויות החברות. כמו כן התבקש בית משפט להוציא צו שלא ניתן יהיה להמשיך ו/או לפתוח בכל הליך משפטי כנגד החברות ובעלי השליטה, אלא ברשותו של בית המשפט. החברות גם מבקשות להוציא צו על פיו בתקופת עיכוב ההליכים יעוכבו ההליכים גם כנגד מנהלי החברות ובעלי השליטה שרגא ברוש ויריב ברוש, לרבות ביחס לנכסיהם ששועבדו להבטחת התחייבויות החברות כלפי כלל נושיהן.
מהבקשה עולה כי היקף החובות של הקבוצה עומד על כ-248 מיליון שקל, בניכוי הלוואת בעלים בסך של כ-43 מיליון שקל, אולם מצוין כי "קבוצת ברוש ובעלי השליטה מאמינים כי ההסדר שבכוונתם להציע יניב לנושים, במאוחד, סכום של למעלה מ- 105 מיליון שקל שחלקו יתקבל מההשקעה של קרן טנא והיתרה, מקבוצת ברוש וממימוש רכושם האישי של בעלי השליטה".
עוד עולה כי החוב למערכת הבנקאית והחוץ בנקאית הינו כ-185 מיליון שקל, אולם בבקשה נטען כי "לסברת הקבוצה והמנהלים החוב הריאלי של הקבוצה לנושים הפיננסים לאחר מימוש הנכסים הפרטים המשועבדים הינו בסך של כ- 115 מיליון שקל והיתרה הינו חוב בלתי מובטח עם ערבות אישית של המנהלים". עוד עולה כי החוב לנושים בדין קדימה (עובדים, רשויות וארנונה) מסתכם ב-9 מיליון שקל. כמו כן נטען כי החוב לנושים הבלתי מובטחים מסתכם ב-33.8 מיליון שקל.
למעשה, נטען בבקשה כי לחברות נוצר גירעון בנכסים אל מול התחייבויות בהיקף מוערך של כ- 142 מיליון שקל.
