בדיקת כלכליסט כך תממן המדינה חלק מהקנס של בנק הפועלים לרשויות בארה"ב
בדיקת כלכליסט
כך תממן המדינה חלק מהקנס של בנק הפועלים לרשויות בארה"ב
בזמן שבכירי בנק הפועלים לשעבר מנסים לחמוק מלהחזיר מענקים שקיבלו, כתוצאה מחלקם בפרשת העלמות המס של הבנק בארה"ב, הבנק עצמו יבקש מרשות המסים לקזז חלק מהוצאותיו בגין הפרשה, בה שילם קנסות של 900 מיליון דולר
קופת המדינה עשויה לממן לפחות חלק מקנס העתק בגובה 900 מיליון דולר, שבנק הפועלים שילם לרשויות בארה"ב על מנת לחמוק מהליכים פליליים בפרשת העלמות המס. כך עולה ממידע שהגיע ל"כלכליסט" ומעיון בדו"חות הבנק.
בנק הפועלים סיכם עם רשות המסים כי יבקש קיזוז חלקי מהוצאותיו בפרשה מתשלומי המס לשנת 2020 – דיונים שטרם החלו, משום ששומות מס אינן יוצאות בהכרח בסוף השנה הרלוונטית, אלא באיחור.
הסכמה לקיזוז ההוצאות של הפועלים תקטין את תשלומי המס של הבנק לקופת המדינה. כלומר, לפחות חלק מהעלויות של ההסדר יפלו על כתפיהם של כלל משלמי המסים בישראל.
מהדו"ח השנתי של הפועלים ל־2021, בו דיווח על המגעים עם רשות המסים בעניין שומות המס, לא ברור מה הסכום שיבקש לקזז. ברשות המסים סירבו למסור פרטים, בטענה שהם מחויבים לסודיות לפי דיני המס. אם בקשת הבנק תתקבל, אפילו חלקית, והסיכויים לכך סבירים, המשמעות תהיה שהוא ישלם פחות מס בישראל, כך שכלל אזרחי המדינה יממנו חלק ממחיר החילוץ של הבנק ובכיריו מהליכים פליליים בארה"ב.
לטענת הפועלים, לפחות חלק מהקנסות לרשויות בארה"ב מותרות כהוצאות לניכוי מס. קיזוז הוצאות לצורך הפקת הכנסה או תשלום מס הוא דבר שבשגרה בדיונים שבין רשות המסים לחברות, לאחר הוצאת שומה. בין הצדדים מתקיים מו"מ שבו נקבע, על פי פקודת מס הכנסה והפסיקה, אילו הוצאות מותרות בקיזוז ואילו לא. ככל שהרשות תדחה את הדרישות של הפועלים או חלקן, הבנק יוכל לערער על כך לבית המשפט המחוזי.
במקרה של הפועלים, הקנסות (ראו טבלה) היו מורכבים משלוש שכבות: קנס פלילי; הכנסה שהבנק נהנה ממנה לאור הסיוע להעלמת מס; ומס שנגרע מהאמריקאים על הכנסה שלא דווחה.
לגבי השכבה של הקנס הפלילי, אין כמעט סבירות שברכיב זה תכיר הרשות כהוצאה לצורך קיזוז תשלומי המס, בדיוק כפי שלא ניתן להכיר בקנסות מהירות ודו"חות חנייה. הרציונל ברור — מדובר בהוצאה שנובעת מהתנהגות לא חוקית ולכן המדינה לא רואה בה כהוצאה שמותר לנכות.
אלא ששני הרכיבים האחרים — ההכנסות שהפיק הבנק והמס ששילם – הם הוצאות שהבנק יוכל לטעון שמותרות בניכוי. מדובר בסכום לא מבוטל של כ־375 מיליון דולר, אך לא ידוע איזה סכום יבקש הבנק לקזז מתשלומי המס.
טענה דומה לזאת של הפועלים מול רשות המסים, העלו בעבר גם בנק לאומי ובנק מזרחי־טפחות שחתמו על הסדרים מול הרשויות בארה"ב כדי לחלץ את עצמם מאישומים על סיוע לאזרחים אמריקאים בהעלמת מס. אלא שבניגוד לפועלים, הדיווחים העמומים של שני הבנקים לבורסה לא מגלים כלל שהם פנו לרשות המסים בנושא.
שני הבנקים דיווחו בצורה לאקונית כי שומות המס הרלוונטיות לתשלום הקנסות, לאומי בשנת 2014 ומזרחי ב־2019, נסגרו. בדו"חות 2018 בנק לאומי מציין שסגר מול רשות המסים את השומות לשנים 2012־2014 — השנים הרלוונטיות לקנס ששילם לאמריקאים, אך הבנק לא מפרט כמה הותר לו לקזז, אם בכלל.
בדומה ללאומי, עיון בדו"חות מזרחי־טפחות, שסגר את הפרשה ב־2018, לא מעלה גילוי מפורש על כך שפנה לרשות המסים לקזז חלק מהקנסות ששילם בארה"ב, אבל עדיין יש לכך רמז עבה. בביאור הנוגע לתשלומי המס בדו"ח לשנת 2019, הבנק מציין סכום של 65 מיליון שקלים כ"מסים נדחים בגין הפרשה להסכם DPA (ההסדר לסיום הליכים פליליים, ת.ג) עם משרד המשפטים בארה"ב". במזרחי־טפחות סירבו להרחיב במה מדובר.
לפי מומחי מס, המשמעות היא שהבנק חושב שאת המס שתבע לקזז בגין ההסדר עם הרשות בארה"ב — לא ייקחו לו בחזרה. כלומר הבנק רואה בהחזר המס האפשרי כנכס שלו. מכך עולה שמזרחי־טפחות ביקש מרשות המסים לקזז חלק מהקנס ששילם. הרשות כאמור מסרבת למסור האם הסכימה או סירבה לקיזוז.
מרשות המסים נמסר: "אין באפשרותנו להתייחס לפנייה בשל חובת הסודיות הקבועה בדיני המס". מבנק הפועלים, מזרחי־טפחות ולאומי לא נמסרה תגובה.
