סגור
בחירות 2022 גג עמוד דסקטופ
מצביעים ב קלפי ב גוש עציון בחירות 2021
מצביעים ב קלפי בגוש עציון בבחירות 2021 (צילום: אלכס קולומויסקי)

בחירות 2022
אזלו המתלבטים: למפלגות נשאר רק לשכנע לצאת להצביע

אחרי חמש מערכות בחירות לא נשארו כמעט אנשים שמתלבטים בין הגושים. לכן מה שיכריע את הבחירות הוא שיעור ההצבעה בשני הגושים ומספר הקולות שיתבזבזו בגלל מפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה

די ברור מי לא יכריע את הבחירות הקרובות. הן לא יוכרעו על ידי אנשים ששינו את דעתם ועברו מגוש השינוי לגוש נתניהו או להפך. אחרי חמש מערכות בחירות לא נשארו כמעט אנשים שמתלבטים בין הגושים. לכן מה שיכריע את הבחירות הוא שיעור ההצבעה בשני הגושים ומספר הקולות שיתבזבזו בגלל מפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה. לפחות בנושא אחוזי ההצבעה מצבו של גוש נתניהו נראה טוב יותר.
כמו בסיבובי הבחירות הקודמים, "כלכליסט" פותח את סדרת הכתבות שלו המנתחת את הקול הישראלי. מבחירות לבחירות, ככל שהבוחרים מתבצרים בעמדותיהם, הולך ומתברר עד כמה הניתוח של דפוסי הצבעה במגזרים השונים עוסק בדברים שקובעים באמת מי יקים את הממשלה בישראל.
בבחירות האחרונות היתה היעדרות גדולה של תומכי ימין מהקלפי. לפי ניתוח של פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדע המדינה של אוניברסיטת בר־אילן, נרשמה ירידה של 4.5% בהצבעה ביישובים שנחשבים למעוזי ליכוד משיעור הצבעה של 66.5% ב־2020 ל־62% ב־2021 ושל 3% ביישובים חרדיים. מה שמנע התרסקות של הימין היתה ירידה של 20% בהצבעה במגזר הערבי מ־65% ל־45% – שליש מהמצביעים הערבים בסיבוב השלישי בחרו בסיבוב הרביעי להישאר בבית.
המנהלת האקדמית של מרכז ויטרבי למחקרי דעת קהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה פרופ' תמר הרמן צופה בבחירות הקרובות עלייה בהצבעה לליכוד ולעוצמה יהודית, שמאפשרת אופציית הצבעה קיצונית יותר. לדבריה, מבחינת תומכי הימין, "ממשלת השינוי היתה שוק כשגילו שיכול להיות שלא נתניהו יהיה רה"מ. במערכת הבחירות הזו הימין הצליח להחדיר את התחושה שכל קול משנה".
במגזר הערבי נרשם בבחירות הקודמות שיא שלילי של הצבעה – 45%. אבל בניגוד לימין, לא רק שלא צפויה שם עלייה משמעותית בשיעור ההצבעה, יש חשש כבד מירידה נוספת שלו. אם אחת משתי המפלגות הערביות, רע"מ או חד"ש־תע"ל, לא תעבור את אחוז החסימה נתניהו ינצח. אלא שהן כנראה יעברו, והבחירות יוכרעו בכל זאת על אחוזי הצבעה וגם על בזבוזי קולות קטנים יותר.
שתי המפלגות עם הסיכויים הגדולים ביותר לשרוף קולות הן הבית היהודי של איילת שקד ובל"ד, שלשתיהן הסקרים מנבאים כ־2% מהקולות (כ־90 אלף קולות לכל אחת), הרחק מאחוז החסימה העומד על 3.25%. לציבור הדתי לאומי יש מסורת ארוכה של בזבוזי קולות גורליים. בסיבוב הבחירות הראשון באפריל 2019 בזבזה רשימת הימין החדש של בנט ושקד 4 מנדטים וזהות של משה פייגלין עוד 3. יום שישי הבא, סוף השבוע האחרון שלפני הבחירות, הוא המועד האחרון לפרסום סקרים. כדי ששקד תעבור את אחוז החסימה, היא צריכה שעד מועד זה יהיו מספיק סקרים שיראו שהיא עוברת אותו וישכנעו את הבוחר שהוא לא זורק את הקול שלו. היא עצמה מדברת על כך שמה שחשוב זה המומנטום. בינתיים לא נראה שהמומנטום נוצר.
מהצד השני נמצאת בל"ד שהתפלגה מהרשימה המשותפת בידיעה ברורה שזה מוחק אותה מהכנסת. אפילו בבל"ד אומרים שדרוש שיעור הצבעה של 55% במגזר הערבי כדי שהמפלגה תעבור וזה נראה כרגע מדע בדיוני. אלא שהצבעה לבל"ד היא גם אמירה נגד שותפות ערבית בקואליציה ולכן רבים יעשו זאת.
מלבד השאלה לאיזה גוש יהיה רוב חוסם, יש עוד שאלה חשובה בבחירות האלה והיא כמה קולות יהיו למפלגת הימין הקיצוני, שקראה לעצמה הציונות הדתית. את השד של הכשרת יורשי כהנא הוציא נתניהו מהבקבוק כבר בסיבוב הרביעי. עכשיו, אחרי שאיתמר בן גביר וחבריו כבר קיבלו לגיטימציה, התמיכה בעוצמה יהודית מביאה את רשימת הציונות הדתית הקיצונית לממדים חדשים. עוצמה יהודית יכולה להגדיל את מספר מצביעי הגוש בעזרת הבאת מצביעי שכבות חלשות לקלפי וגם זה מועיל לנתניהו. בסיבובים הקודמים שני הגושים עלו וירדו במספר הקולות במקביל. השאלה הגדולה כעת היא האם נתניהו יצליח לשבור את הנוסחה הזו.