הכנסת בולמת בעקביות את ניסיונות האוצר להגדיל את ההכנסות באופן קבוע
הכנסת בולמת בעקביות את ניסיונות האוצר להגדיל את ההכנסות באופן קבוע
בזמן שבאוצר מדגישים שהמשבר הכלכלי אינו חד פעמי ודורש צעדי מיסוי קבועים להגדלת הכנסות המדינה, הקואליציה קבעה שהעלאת מס ביטוח לאומי תהיה לשנתיים בלבד. בתוך כך, המגזר העסקי קיבל הטבה שתעודד פירוק חברות
בעת אישור התקציב אמר הנגיד כי "חשוב שהממשלה תשדר כי היא יודעת להתכנס אל היעד שהציג משרד האוצר ולא תנסה לפרום אותו". המהלך להגבלת העלאת מס ביטוח לאומי לשנתיים הוא בהחלט ניסיון פרימה
יש לקוות שהכירסום בסיפור של האוצר על הצורך בהכנסות קבועות לא יחלחל למיסוי רווחים כלואים. מבחינה מאקרו־כלכלית מוטב להגדיל את הגירעון ב־0.25% בשנה הבאה מאשר לתת מבצע דיבידנד ב־2025
לכל תקציב מדינה יש סיפור, הסיפור שהאוצר בחר לספר על תקציב 2025 הוא כדלהלן: "המלחמה מגדילה לנו הוצאות ביטחון וריבית באופן קבוע, ולכן אנחנו חייבים להקטין הוצאות ולהגדיל הכנסות באופן קבוע". לפי הסיפור הזה, האתגר הפיסקאלי איתו אנו מתמודדים איננו חד פעמי, אנחנו לא עושים "מגבית חד פעמית לצרכי המלחמה". הסיפור הוא לא רק 2025, אלא כפי שאמרו גם בבנק ישראל, "להגיע לתוואי יחס חוב־תוצר יורד בשנים הקרובות". המשמעות של הסיפור הזה מבחינת האוצר היא שצעדי המיסוי צריכים להיות קבועים, לא רק לשנה אחת.
כך, כשאנשי המגזר העסקי אמרו 'אנחנו רוצים מבצע דיבידנד מוטב, זה יביא למדינה כסף', אנשי האוצר אמרו להם ובצדק, 'אנחנו צריכים כסף קבוע בטווח הארוך, ומבצעים משיגים את ההפך'. כך, כשחברי הכנסת בוועדת הכספים שאלו את נציגי האוצר למה ב־2028, כשתופסק ההקפאה במדרגות מס ההכנסה ונקודות הזיכוי, לא יעודכנו המדרגות בגין האינפלציה ב־2026-2024? הסביר להם נציג האוצר "העלויות בגין המלחמה יישארו איתנו, ולכן התוספת להכנסות המדינה גם צריכה להישאר איתנו".
במסגרת הזו, הממשלה הביאה לכנסת הצעת תקציב עם צעדי התאמה בהיקף של כ־34.7 מיליארד שקל (ויחד עם העלאת המע"מ שנחקקה שנה שעברה מדובר על כ־41.7 מיליארד שקל צעדי התאמה - ש"ט) ל־2025, שהם כ־30 מיליארד שקל לאורך זמן. האוצר סיכם זאת בהצעת התקציב ל־2025: "אחד הצעדים העיקריים בחבילה הפרמננטית הוא הצעד להעלאת מס ביטוח לאומי בשיעור של 1.6%, שיגדיל את הכנסות המוסד לביטוח לאומי וכך המדינה תעביר פחות כסף למוסד לביטוח לאומי". העלאת המס היא צעד שהחליף את הכוונה להקפיא את כלל הקצבאות. הצעד הוחלף לדרישת ש"ס, שרוצה למתג את עצמה כדואגת לשכבות החלשות, אך הצעד הגדיל את תשלומי המס של המעמד העובד, ופוגע באופן חריף יותר במי שמשתכרים שכר נמוך יחסית.
מכל מקום, המהלך אושר אתמול בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. אלא שברגע האחרון חברי הכנסת החליטו לנקב את ה"סיפור" של משרד האוצר. הם קבעו שהעלאת המס תהיה בהוראת שעה לשנתיים בלבד עד סוף 2026, ב־2028-2027 תוכל הוועדה לאשר את העלאת המס, אך מ־2029 המס יירד אוטומטית, ויהיה צורך בחקיקה מחדש בשביל להעלותו.
מנפחים את הגירעון העתידי כבר עכשיו
ההחלטה של חברי הכנסת עברה כמעט מתחת לרדאר, אך היא למעשה כאב ראש גדול לאוצר. חברי הכנסת החליטו לוותר על הכנסות של כ־4.6 מיליארד שקל מ־2027, כשהמשמעות היא הגדלה של הגירעון המבני ב־0.25%.
עד 2027 יש לא מעט שנים, אבל חברות הדירוג והמשקיעים הבינלאומיים הקשיבו היטב לסיפור של משרד האוצר ובנק ישראל לפיו מביאים חבילת צעדים של כ־37-30 מיליארד שקל (37 מיליארד שקל כולל המע"מ - ש"ט). הסיפור הזה קיבל מכה ומי שמתעניין בכלכלת ישראל מסתכל בדיוק על זה. כדי להמחיש זאת, האוצר כתב בהצעת התקציב כי ב־2027 אנחנו צפויים להיות בגירעון של 2.6%, כאשר החוק מתיר רק 1.5%. כעת בעקבות המהלך של חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כבר בגירעון של 2.85%, וב־2028 בגירעון של 2.9% תוצר. הצמיחה בשנים 2028-2027 צפויה להיות לפי האוצר 4.1% ו־3.7%, אך בקרן המטבע מעריכים את הצמיחה בשנים אלו ב־3.1% ו־3.3% - קרוב מאוד לגירעון החזוי כעת. ואנו יודעים היטב כי גם הוצאות הממשלה עשויות לגדול ולהפתיע בשנתיים הקרובות, וגם כפי שאמר הנגיד בישיבת הממשלה לאישור התקציב: "קיימים סיכונים לא זניחים לתוואי הצמיחה של המשק בשנים הקרובות".
באותה ישיבה, אמר הנגיד כי "חשוב שהממשלה תשדר לציבור ולשווקים כי היא יודעת להתכנס אל היעד שהציג משרד האוצר, באמצעות צעדים אמינים ועמידים, ולא לנסות לפרום אותו". ובכן, המהלך להפיכת מס ביטוח לאומי להעלאה לשנתיים בלבד הוא בהחלט ניסיון פרימה.
הטבה שתעודד פירוק חברות
בתוך כך, החקיקה על מיסוי רווחים כלואים כנראה תאושר היום בוועדת כספים לקריאה שנייה ושלישית, אך לפני זה צפוי להתקיים דיון בוועדת הכנסת בטענת 'נושא חדש' שהעלתה חברת הכנסת נעמה לזימי. זו טענה משפטית לפיה במהלך דיוני הוועדה על הצעת חוק שאושרה בקריאה ראשונה, היא החלה בנושא אחר החורג מהנושא המקורי של הצעת החוק. טענת לזימי צפויה להידחות. אך לבקשה יש ערך ציבורי, היא מבליטה סעיף חדש ובלתי מוכר עדיין בחקיקת הרווחים הכלואים: פירוק החברות.
הרעיון המקורי של החקיקה היה להטיל 2% מס מדי שנה על כלל הרווחים הבלתי מחולקים של חברות מעטים. אך בשלב מסוים, האוצר ורשות המסים הציעו מסלול נוסף: מי שיחלק רווחים בשיעור של 6% מהרווחים הכלואים שלו, ייפטר מהמס של ה־2%. הדבר הזה הקטין את תחזית ההכנסות של האוצר, כי האוצר צפה בתחילת הדרך שבכדי לחמוק מהמס אנשים ימהרו לחלק את רווחיהם ב־2025. כעת יש דרך פשוטה יותר לחמוק מהמס, באמצעות תשלום של 6% מהרווחים מדי שנה.
לכן, האוצר הציע מעין 'הטבת מס' לחברות אחזקה שיבקשו להתפרק, כלומר, שיבקשו להעביר את כל הנכסים שבבעלות החברה לבעלות פרטית של בעלי המניות. במסגרת ההטבה, פירוק חברה בשנה הקרובה לא ייחשב לאירוע מס לכל דבר. כלומר, לא תבוצע הערכה מחדש של שווי הנכס. בזמן פירוק החברה ישולם מס דיבידנד ויסף רק על מחיר העלות של הנכס.
מדובר ברכיב דרמטי במיסוי רווחים כלואים עבור משרד האוצר ורשות המסים. אתמול אמר נציג הרשות בוועדה ד"ר עופר רז-דרור כי הם סבורים שההטבה של פירוק חברות שתינתן ב־2025 תניב לבדה כ־5 מיליארד שקלים.
אחד הדברים המעניינים בדיון וגם מאחורי הקלעים זו "הדאגה" של אנשי המגזר העסקי להכנסות המדינה. מתברר כי במגזר העסקי עדיין לא מתייאשים, הם סבורים כי אולי ברגע האחרון האוצר יהיה נואש לעוד כסף ל־2025, ולמרות כל מלחמותיו יציע הטבת מס נוספת בדמות תשלום דיבידנד מופחת.
כאמור, הסיפור של האוצר עד כה היה עקבי - אנחנו זקוקים להכנסות באופן פרמננטי. יש לקוות כי הכרסום בסיפור הזה לא יחלחל גם למיסוי הרווחים הבלתי־מחולקים, מבחינה מאקרו־כלכלית מוטב להגדיל את הגירעון ב־0.25% ב־2025 מאשר לתת מבצע דיבידנד בשנה זו. אמנם ההתעקשות של המגזר העסקי על האינטרסים שלו ועל כספו לא תגבר על האינטרס הציבורי, שמייצגים פקידי האוצר ורשות המסים, אך צריך לזכור כי ברגע האחרון, הגורמים המחליטים הם שר האוצר וראש הממשלה, ואותם קל יותר להכניע.
