ראיון"יש פער גדול בין מה שאנו חשופים בתקשורת לבין המציאות של החברות העסקיות"
ראיון
"יש פער גדול בין מה שאנו חשופים בתקשורת לבין המציאות של החברות העסקיות"
איתמר פורמן ראש החטיבה העסקית בבנק הפועלים לא רואה השפעה מהותית על הירידה במעמדה המדיני של ישראל על פעילות החברות מול המגזר העסקי בחו"ל, מספר שהמגזר העסקי בישראל יודע להתאים עצמו למצבי קיצון יותר טוב מהעולם, ומוטרד ממשבר העובדים בענף הנדל"ן
למרות שישראל נמצאת במלחמה כבר מעל לשבעה חודשים, איתמר פורמן ראש החטיבה העסקית בבנק הפועלים האחראי על האשראי ללקוחות העסקיים הגדולים של הבנק, לא רואה השפעה מהותית על פעילות המגזר העסקי בישראל. אמנם מיד אחרי 7 באוקטובר המשק נעצר כדי לעכל את גודל האירוע, אבל מהר מאוד ראינו חזרה הדרגתית של הפעילות העסקית והחוסן המנטלי של המשק שוב התגלה, כאשר המגזר הפרטי חזר כמעט לפעילות מלאה", אומר פורמן שיהיה בין משתתפי משלחת העסקים של כלכליסט ובנק הפועלים לפריז.
אתם לא רואים ירידה בביקוש לאשראי?
"בחודשים האחרונים ראינו פרסומים על לא מעט עסקאות משמעותיות של רכישת פעילות או רכישת שליטה של חברות גדולות במשק, והמימון של אותן עסקאות מבוצע במערכת הבנקאית. בנוסף רואים המשך ביקושים משמעותיים מאוד בענף התשתיות. גם בענף הנדל"ן הביקושים לאשראי מתגברים בחודשים האחרונים, החל מביקוש למימון קרקעות במכרזי רמ"י, ליווי פרויקטים סגורים ועוד. יש מקומות שרואים בהם צמצום לביקוש לאשראי. זה בעיקר בענפים שבהם נרשמת ירידה מסוימת בביקושים, אבל גם כאן מדובר בירידה מינורית ולא מאוד משמעותית".
אבל בכל זאת, המשק תחת מלחמה ארוכה שגם סופה לא נראה, תמונת המצב שאתה מתאר לא אופטימית מדי?
"האופטימיות הזו לא מעושה. המגזר הפרטי פה הוא באמת חסון ואיתן ובעל יכולת להמציא את עצמו מחדש, ולהתאים את עצמו למצבי שוק בקטבים שלא קיימים בכלכלות אחרות בעולם. במקרה הזה אני רואה את זה גם בנתונים- של מחזורי הפעילות, בנתונים של כרטיסי אשראי, בפדיונות בקניונים בביקושים לדירות ועוד".
אם זה המצב אז למה המערכת הבנקאית עשתה ברבעונים הקודמים הפרשות גבוהות להפסדי אשראי. אלה הרי מהוות הכנה לתרחיש של גל הלוואות שייקלעו לקשיים?
"ההפרשות הגבוהות נובעות מכך שאנחנו בסביבה שהאי וודאות שלה עלתה. האם זה משקף תחזית למיתון? לדעתי ממש לא. מה שנחשב גם לאינדיקציה לחברות שמתקשות לעמוד בהלוואות הוא היקף ההלוואות שנמצאות בדחיית תשלומים. בנק ישראל יצא עם מתווה לדחיית ההלוואות בתחילת המלחמה, ואנחנו רואים שבמגזר העסקי הוא נמוך משמעותית ממה שאפשר היה לחשוב שיהיה".
ומה עם אזור הצפון?
"ברור שלא חזרה הפעילות העסקית לאזור הצפון, וזה מטריד מה יקרה שם. אבל אני חייב לומר, שהמפעלים שבצפון ממשיכים לפעול, אפילו במקומות שיש בהם הגבלות ביטחוניות".
איפה בכל זאת אתה מזהה שיש היום קשיים?
"ברור שהסביבה העסקית הנוכחית מאתגרת את החברות ומקשה עליהן. יחד עם זאת העסקים במגזר הפרטי בישראל מתאפיינים בגמישות ויכולת התאמה גבוהה למצבי שוק משתנים. גם בימים אלה אנחנו רואים החברות מבצעות התאמות.
עם זאת, הענף שסובל מההשלכות המשמעותיות ביותר הוא ענף הנדל"ן שחווה מצוקת עובדים חסרת תקדים. המחסור ב'ידיים עובדות' מוערך ב-50 עד 100 אלף עובדים. זה כמובן משמעותי בכמה רמות: ראשית, עיכוב בבנייה בהשלמת פרויקטים ובמסירת דירות. שנית, ייקור עלויות בניה לקבלן ופגיעה ברווחיות של היזמים. כמו כן, האטה בענף כולו שעלולה להוביל למשבר של היצע דירות בשוק".
מלבד ההשפעות הישירות של המלחמה, מתמודד המשק הישראלי עם אתגר נוסף, והוא הירידה במעמדה המדיני של ישראל בעולם, והחשש מהתרחבות הטלת מגבלות או סנקציות על ישראל דוגמת החרם הכלכלי של טורקיה. לדברי פורמן ההשפעה בפועל על הפעילות העסקית של החברות כמעט ולא קיימת. "יש פער גדול בין מה שאנו חשופים לו בתקשורת, לבין הלך הרוח והמציאות היומיומית שחברות עסקיות חשופות אליהן", אומר פורמן.
מה הכוונה?
"אנחנו עובדים עם הרבה מאוד לקוחות וחברות שמקיימים פעילות עסקית בעולם. חלקם מציינים את הפער העצום בין התחושות לבין המציאות העסקית שבה מתקבלים פידבקים חיוביים. אנחנו רואים שהפעילות העסקית מול מדינות אחרות נמשכת באופן רציף. יש גםענפים כמו התעשיות הביטחוניות שאפילו חווים פריחה כתוצאה מהמלחמה.
יחד עם זאת, אי אפשר להמעיט בסנטימנט השלילי שהמלחמה מביאה איתה, כמו גם הירידה בדירוג של ישראל ופרמיית הסיכון כפי שמתבטאת בשווקים הפיננסים. ככל שהמלחמה תסתיים מוקדם יותר, כך יגדל הסיכוי להתאוששות משמעותית ב-2025".
ומה באשר לפעילות שלכם מול בנקים זרים, אין ירידה בפעילות שלהם בעקבות העלייה ברמת הסיכון של ישראל?
"בפעילות השוטפת מול בנקים זרים, אנחנו לא רואים שינוי, אבל בתחילת המלחמה היה את האירוע במימון הקו הירוק של הרכבת הקלה. מדובר במימון שהובלנו יחד עם בנק מזרחי טפחות לסגירה פיננסית. היו אמורים להשתתף במימון בנקים זרים שהודיעו מיד עם פרוץ המלחמה שהם לא יצטרפו. העסקה בסופו של דבר נסגרה במימון מקומי בהובלתנו לצד מימון של בנק ההשקעות האירופי EIB. אני חושב שמדינת ישראל היא מקום שמשקיעים זרים ובנקים זרים בחשבון הקר שהם עושים ירצו להיות בו, אבל המבחן הגדול יהיה בפעם הבאה כשתהיה סגירה לעסקת מימון גדולה כמו בקו הירוק".
בנוסף למלחמה החברות מתמודדות עם הריבית עדיין גבוהה, ולא נראה שהיא תרד בקרוב לאור נתוני האינפלציה האחרונים. עד כמה זה גורם סיכון משמעותי?
"ההערכה שלנו היא שתהיה ירידת ריבית אבל קצב הפחתות הריבית יהיה נמוך יותר ממה שהשוק צפה עד לאחרונה. זה כמובן משפיע על החברות. יחד עם זאת צריך לזכור שהגופים העסקיים כבר ביצעו התאמות למודלים העסקיים שלהם במהלך 2023 וככלל אפשר לומר שהם מתאימים לסביבת הריבית הנוכחית. ברור שגופים שנכנסו למהלך עליות הריבית עם מינוף גבוה במיוחד תוך ציפייה שסביבת הריבית תיוותר אפסית ומוצאים את עצמם תקופה ארוכה יחסית בסביבת ריבית גבוהה בהרבה, מבלי שביצעו התאמות והפחתת מינוף, עלולים למצוא את עצמן בכשל. זה לא מאפיין את מרבית הגופים העסקיים ומדובר במקרים יוצאי דופן".
