דעהלפני שמקימים משמר לאומי, צריך לחזק את המשטרה
דעה
לפני שמקימים משמר לאומי, צריך לחזק את המשטרה
משטרת ישראל סובלת ממחסור בשוטרים לביצוע משימות שיטור מסורתיות, אך במקום שקברניטיה יעסקו מבוקר עד ליל בדרכים למילוי השורות והכשרת מגויסים חדשים, הם מתנצחים בדבר הקמתו של מערך נוסף
החלטת הממשלה להקים משמר לאומי, אודותיה התבשרנו בשלהי החודש החולף, מלמדת על פי לשונה כי הממשלה מבקשת להידמות למדינות מערביות מתוקנות אחרות ולהקים משמר לאומי, שיחזק את המשילות, את תחושת הביטחון של הציבור, את המאבק בטרור ובפשיעה הלאומנית ויאפשר למשטרה להתרכז במשימות הליבה המסורתיות שלה - כך לשון ההחלטה.
אף שכפיפותו של המשמר טרם הוסדרה, הוועדה הממליצה טרם נתכנסה והתקציב לוט בערפל, רבים המברכים והמסבירים שצריך וראוי, והנה כבר עומדים בתור פלוני עם עבר צבאי כזה ואלמוני עם עבר משטרתי אחר, והנה בא עובר אורח שגירד כמה מכתבי שבח בעת ששירת במשרד שקר כלשהו, והם עומדים בתור לפני השר ירום הודו, להציע את מרכולתם.
רגע לפני שימרקו את הסיכות, יצחצחו חרבות ויבקשו לצאת לסיורי למידה בניכר, כדאי לדעת כי למשטרת ישראל חסרים שוטרים רבים בתפקידי ליבה למשימות שיטור מסורתיות, כהגדרתן בהחלטת הממשלה. הפער במצבה הפעילה משליך על ביצועיה, שגם קודם לכן דרשו שיפור ניכר. במקום שקברניטיה יעסקו מבוקר עד ליל בדרכים למילוי השורות והכשרת המגויסים החדשים, הם עוסקים ומתנצחים בדבר הקמתו של מערך נוסף, משמר לאומי, שתכליתו, בין השאר, לאפשר למשטרה לחזור ולהתרכז במשימותיה.
משטרת ישראל נתונה בשנים האחרונות במציאות של ג'נטריפיקציה פנימית, פרי הגות חסרה. היא מקימה מערכים "טקטיים" על בסיס כוחות משמר הגבול, יחידות לוחמה בפשיעה ברמת המחוז והמרחב (יל"פים) וכוחות משימה נושאיים ברמה ארצית - אורגנים חדשים, עתירי תקציב ואמצעים, עם שם נוצץ, אמל"ח חדש, מדים מבד נושם ומשימה שמצטלמת יפה ומהדהדת למרחק רב. מאחר וגם במערכים החדשים התקציב מוגבל, הם נפרסים במבנים הישנים, מתחככים כתף אל כתף עם המערכים הישנים, שמשימתם מיושנת ומדיהם אינם נושמים. כך, ליד משרד חקירות בתחנה נתונה או לשכת שיטור בתחנה אחרת, משתפצות להן יחידות טקטיות וכוחות לחימה, קורצים לאוכלוסייה הקיימת. אלו שיכולים ורצויים מבקשים לעבור למשרדים הנוצצים, מותירים את חבריהם, הפחות רצויים, למשימותיהם המסורתיות.
משבר כוח האדם במשטרת ישראל אינו ייחודי רק לה: הוא נוכח במדינות מערביות אחרות ונובע מתנאי עבודה שוחקים, שכר שאינו אטרקטיבי דיו, דימוי ציבורי נמוך ולכידות חברתית סדוקה, בה נתפסת אכיפת החוק בדרך שלילית. ארגוני אכיפה ומנהיגי ציבור בעולם השכילו להבין כי משבר הגיוס מסכן את יסודות המשטר והחברה הדמוקרטית ומחייב פתרונות יצירתיים ומסורתיים כאחד.
במסגרת זאת, לצד העלאת שכר, הוספת תמריצי שכר וטיפול אינטנסיבי בסביבת העבודה של השוטר, החלו משטרות בעולם, בשיתוף פעולה עם רשויות אחרות, לבזר נושאי טיפול (התמודדות עם פגועי נפש וחסרי בית, למשל, נותבו לסיירות רווחה), לייצר שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות ומכללות בכדי להביא לגיוס משולב של אוכלוסיות משכילות ולשפר את איכות כוח האדם ותדמיתו, לחזק את השיתופיות בין הרשויות והמשרדים ולחבר את הקהילות השונות לתחנות המשטרה שבעיבורן.
בבסיס הרפורמות המנויות עוברת כחוט השני התפיסה כי משטרות בעולם נדרשות לבסס את עצמן כארגוני מגן על הממלכה, כארגוני אכיפה ולא ככוחות לחימה, כחלק מסביבה אזרחית, בדרך המחוברת לקהילה ובשותפות עם רשויות אחרות, תוך הנגשה של השירותים לכלל האזרחים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
רגע לפני שיקום המשמר הלאומי במשרד לביטחון לאומי על ידי השר הלאומי הראשון לשמו, כדאי לשר, למפכ״ל ולכל השאר לחזור למושכלות ראשונים, העומדות בבסיס הקמתה של המשטרה ולחשב כיצד לחזק את יכולותיה המסורתיות ויחידותיה המתיישנות. הכלל הראשון הוא כי לבנת היסוד בהפעלת ובניית הכח של כל ארגון משטרתי - היתה, הווה ותהא תמיד, גם לאחר לכתם של השר והמפכ״ל, תחנת המשטרה המקומית.
ערן קמין הוא תת ניצב (בדימוס), היה בין השאר ראש חטיבת החקירות במשטרת ישראל, מפקד בפועל של היחידה הארצית לחקירות הונאה ונציג המשטרה והמשרד לביטחון לאומי בארה״ב ובקנדה
