בית המשפט משאיר את יורוקום כבת ערובה
בית המשפט משאיר את יורוקום כבת ערובה
הסירוב לאשר את הסדר הטיעון ליורוקום מחזיק את החברה כצפויה להרשעה, אך מונע את ההישג התודעתי נגד אלוביץ' שלו ייחלה הפרקליטות בתיק 4000
שופטת בית המשפט הכלכלי בתל אביב מיכל אגמון־גונן סירבה אתמול לאשר את הסדר הטיעון שערכה פרקליטות המדינה עם מפרקי חברת יורוקום, עוה”ד פיני רובין, אורי גאון ואמנון לורך. פרטי ההסדר פורסמו ערב עדותו של עד המדינה שלמה פילבר בתיק 4000. הפרקליטות ביקשה לרשום הישג תודעתי בדמות הודאת החברה בחלק מפרטי השוחד לנתניהו. המפרקים, לעומת זאת, ביקשו לרשום הישג "כלכלי": קנס של 400 אלף שקל בלבד וסגירת שני התיקים נגד החברה — זה המתנהל בפני אגמון־גונן וזה שאולי בדרך — תיק 4000 נוסף נגד החברות, וזאת בעקבות השימוע שנערך בין היתר גם ליורוקום.
1 צפייה בגלריה
מימין השופטת מיכל אגמון־גונן שאול אלוביץ' ושלמה פילבר
(צילום: אתר בתי המשפט, דנה קופל, אלכס קולומויסקי)
אישור ההסדר בעייתי
לדברי השופטת אגמון־גונן, פרטי ההסדר ראויים בעיניה, אבל אישורו בעייתי בעת הזו כי לא ראוי להרשיע את החברה כאשר היו"ר שלה, שאול אלוביץ', מכחיש בכל תוקף בשלב זה את אישומו בשוחד בתיק 4000. לאור הערות השופטת אגמון־גונן, הסכימו הצדדים לדחיית הדיון בהסדר עד למאי 2023.
פרסום פרטי ההסדר ערב עדות פילבר חילץ תגובות נזעמות מהסנגורים. "מדובר במהלך תכסיסני, חסר משמעות משפטית, שנועד להשיג הישג 'תודעתי ומורלי' בקרב הציבור ולהשפיע בכך בעקיפין ובצורה פסולה על בית המשפט", הגיב אז עו"ד ז'ק חן.
לא ברור מדוע החליטה אגמון־גונן להשאיר את החברה על "הגריל". יורוקום היא ממילא כבר "סוס מת" — חברה בפירוק, ואינה עוד בשליטת אלוביץ'. לכן כל מה שייפסק נגדה, וכמובן שכר טרחת המפרקים שיופיעו במשפטה, יהיה על חשבון הנושים. מה, לפיכך, התכלית בהמשך ההליך הפלילי? ראשית, המסורת שהשתרשה של העמדה לדין של תאגידים כדי להרתיע את האורגנים שלהם. ובמקרה הנוכחי, גם החזקת החברה כבת ערובה להרשעה שתקרין מן הסתם על השופטים בירושלים, שאמורים להכריע בגורל אלוביץ' שמכחיש את השוחד.
אגמון־גונן שללה מהפרקליטות את ההישג הזה, שממילא היה ריק מתוכן מכיוון שלתאגיד אין מחשבה פלילית והסדר הטיעון עמו לא משליך כהוא זה על קיומה או היעדרה של מחשבה פלילית אצל היו"ר אלוביץ'.
עסקת בזק־yes שאושרה בידי נתניהו היא הרכיב המרכזי בהטבה הרגולטורית הנטענת בכתב האישום שמתברר כרגע במחוזי בירושלים. ערכה הכספי מוערך ביותר ממיליארד שקל. הסכום נפרט לשלוש פעימות: 680 מיליון שקל במזומן, ושתי תמורות מותנות: 200 מיליון בדרך של קיזוז הכנסות חייבות במס, והפעימה השנייה — 170 מיליון שקל — שהיא נשוא כתב האישום בתיק שנידון בפני אגמון־גונן בתל אביב. "תוכנית מרמתית", לפי כתב האישום, לדחייה שיטתית של תשלומים לספקים של yes כדי להבטיח שאלוביץ' יקבל את הסכום המרבי האפשרי של התמורה המותנית השנייה של 170 מיליון שקל. יורוקום מודה באישום הזה, אבל הנאשמים האחרים בסעיף זה, אלוביץ', מנכ"ל yes רון איילון וסמנכ"ל הכספים שלה מיכאל ניימן כופרים בתוקף, וינהלו את הגנתם.
אנומליה צורמת
בדיון עצמו טען ב"כ הפרקליטות עו"ד אמיר טבנקין: "אין מניעה משפטית שתאגיד — לא משנה אם תאגיד בפירוק או לא בפירוק — יודה בעבירות שמיוחסות לו גם כאשר האורגן (אלוביץ' — מ.ג.) ממשיך לטעון לחפותו". טבנקין הזכיר שהיו לכך תקדימים ש"הגיעו להסדרי טיעון, בזמן שהאורגן המשיך לטעון לחפותו. לא יכול להיות ספק שתאגיד הוא סוברני ומוסמך לקבל החלטה להודות בכתב אישום, גם כאשר האורגן שמחייב אותו ממשיך לנהל את התיק".
טבנקין הסביר לשופטת שהכוונה להגיע להסדר היתה אפילו מוקדמת יותר "מתוך הבנה שלתאגיד בפירוק יש האינטרסים שלו".
המנהל המיוחד עו"ד פיני רובין הסכים להערת השופטת שקיימת אנומליה ואפילו "צורמת" בסיטואציה שבה התאגיד מודה ואילו האורגן האנושי מכחיש בתוקף. אבל, הסביר רובין, "אין לנו תרומה וידיעה כדי לומר כיצד התנהל אינדיווידואל פלוני או אלמוני בעבר הרחוק, טרם היותנו פונקציונרים בחברה שבפירוק. אנחנו, ברמת האורגן בפירוק, ברמה התאגידית, מסכימים להודות בעבירות, מבלי שיש בהודיה זו איזושהי השלכה הודייתית או עובדתית על האינדיווידואלים".
לבסוף, בלחץ השופטת, הסכימו הצדדים לדחות בשנה את הדיון בהסדר הטיעון. עד אז, מי יודע, אולי גם אלוביץ' יגיע להסדר. אם לא, כנראה שעדיין לא נדע אם זוכה או הורשע.
