מאבדת את הזהות הישראלית? "מינויים באדמה נעשו לפי קשר לסינג'נטה ולא לפי כישורים"
מאבדת את הזהות הישראלית? "מינויים באדמה נעשו לפי קשר לסינג'נטה ולא לפי כישורים"
הדח"צית דלית בראון מפנה טענות קשות כלפי המנכ"ל הקנדי סטיבן הוקינס, שמונה לפני כשנה ומאז החליף חמישה מנהלים בחברה, ארבעה מהם ישראלים. לטענתה, יצרנית הדשנים מאבדת את עצמאותה. אדמה: "הסיבות להתפטרות חסרות בסיס"; עוד צרות: בנוסף לכך שהחברה עברה להפסד, לכלכליסט נודע כי סינג'נטה החברה־האם שלה תפטר 6,000 עובדים, חלקם בישראל
דלית בראון, דח"צית בחברת אדמה (מכתשים אגן לשעבר), מתפטרת מהדירקטוריון בטונים צורמים ובהאשמות קשות כלפי היו"ר והמנכ"ל סטיבן הוקינס, שמונה לפני כשנה וביצע מהפך בהנהלה. הוקינס החליף חמישה מנהלים בזמן כהונתו, ובראון טוענת שהמינויים החדשים נעשו לפי מידת הקשר שלהם לחברה־האם סינג'נטה, ולא לפי הכישורים והיכולת. בראון טוענת שאדמה מאבדת את העצמאות שלה ומדובר בבעיה מדאיגה לאור חוב ענק של 1.5 מיליארד דולר של החברה. מיליארד דולר מתוכם הם באיגרות חוב שנסחרות בבורסה הישראלית ומוחזקות בידי מוסדיים ישראליים.
אדמה נמצאת בבעלות סינית תחת חברת סינג'נטה, שמוחזקת במלואה בידי תאגיד הענק הסיני סנוקם. אדמה נרכשה ב־2011 בידי כמצ'יינה הסינית, שרכשה בהמשך את סינג'נטה השוויצרית והתמזגה עם סנוקם.
בראון, שבעבר שימשה כמנכ"לית חברת הנדל"ן המניב מבני תעשייה, שנשלטה בידי אליעזר פישמן, ולפני כן ניהלה את עסקי הנדל"ן של משפחת זיסאפל, מציינת כי היא מגישה את מכתב ההתפטרות בלב כבד ותולה את האשם בהוקינס. ההתפטרות שלה באה בעיתוי חריג – שבועיים בלבד לפני סיום תקופה של תשע שנים כדח"צית. דח"צ לא יכול להמשיך מעבר לשלוש קדנציות של שלוש שנים.
אדמה, כמו התעשייה של מוצרי אגרוכימיה כולה, מצויה במומנטום שלילי אחרי הפריחה בשנים 2022-2021 של פוסט הקורונה. בתחזית מקדמית שפרסמה ל־2023 מצביעה אדמה על הפסד צפוי של 1.85-1.5 מיליארד RMB (כ־250-200 מיליון דולר), זאת לעומת רווח של 85 מיליון דולר ב-2022. אדמה ציינה כי המכירות ירדו ב־21%-12% ל־34-31 מיליארד RMB (כ־4.5‑5 מיליארד דולר) וצפויה ירידה ברווח תפעולי תזרימי (EBITDA) עקב בירידה במכירות, עלייה במחירי המלאי והשפעה שלילית של שערי ההמרה. ההפסד נובע מרווח תפעולי נמוך ועלייה בהוצאות הפיננסיות, עקב ריביות גבוהות והלוואות קצרות מועד.
נראה כי המכתב החריף של בראון מגיע גם על רקע תחושה שהחברה מחלישה את הקשר עם ישראל. בנובמבר פרש חן ליכטנשטיין מתפקיד סמנכ"ל הכספים של סינג'נטה ומדירקטוריון אדמה. ארבעה מתוך חמשת המנהלים שהוחלפו היו ישראלים, ועתה נותר רק בכיר ישראלי אחד בהנהלת החברה, אלעד שבתאי שאחראי על התפעול. ההחלפה המשמעותית ביותר היא של היועצת המשפטית נעמה פלג, שבמקומה הובאה יועצת משפטית שוויצרית, שפועלת מבאזל. מדובר למעשה בסוג של מהפכה שבה החברה עוברת לניהול כמעט מוחלט של מנהלים זרים ומחלישה משמעותית את הקשר עם ישראל.
עוד קודם נפרדו מהחברה אבירם להב, ששימש בסוף העשור הקודם כמנכ"ל, מיכל ארלוזורוב, שהיתה היועצת המשפטית הוותיקה של החברה, עוד מהתקופה שהחברה היתה בשליטת אי.די.בי ואברהם ביגר כיהן כיו"ר. אדמה נמכרה על ידי אי.די.בי לתאגיד הסיני בשנת 2011 תמורת 2.4 מיליארד דולר.
הוקינס הוא קנדי שפעיל בסינג'נטה שנים ארוכות ולפני מינויו באפריל 2023 שימש כאחראי על הפעילות של סינג'נטה בצפון ודרום אמריקה. הוא החליף את איגנסיו דומינגז, ששימש כמנכ"ל שלוש שנים. סינג'נטה היא תאגיד עם היקף מכירות של 33 מיליארד דולר בשנה. בראון מאשימה את הוקינס בהתפטרות שלה וטוענת כי "להחלפה יש משמעויות קשות. למרות שהשינוי במינוי המנכ"ל החדש במקום הקודם הינו לגיטימי, הרי שפיטורים פתאומיים של חמישה חברי הנהלה בכירים בידי המנכ"ל עורר שאלות רציניות לגבי אופן קבלת ההחלטות בחברה".
כסיבה שניה להתפטרות מציינת בראון את חילופי היועצים המשפטיים הפנימיים בחברה שהיו לדבריה חלק משמעותי בהצלחה של המנכ"ל הקודם. "היועץ המשפטי החדש איננו מנהל ישראלי, וחסר ידע בחוק המקומי והיכרות עם הרגולטורים,וחוסר השקיפות וההתייעצות טרם המינוי שלו היא מטרידה". היועץ המשפטי החדש פועל מחו"ל משוויץ.
בראון גם טוענת שמינויים של המחליפים של חמשת המנהלים נעשה ללא תהליך מסודר של ועדת איתור. "לא נשמע בעולם שמינויים כאלה ייעשו ללא תהליך מסודר. חובת הדירקטוריון היא לפקח על כך שמנהלים ייבחרו על סמך הכישרון, הניסיון והיכולת שלהם ולא על סמך מערכת היחסים שלהם עם סינג'נטה".
בראון טוענת כי ביקשה למנות יועץ משפטי חיצוני לדירקטוריון כדי שיפקח על ניהול החברה ויוודא שהדירקטוריון עושה את עבודתו נאמנה, ולא נענתה. לדבריה, היעוץ המשפטי ניתן ע"י גורמים שלא מאפשרים עצמאות לחברה וניהול ללא משוא פנים, ובתנאים אלה היא מתקשה להמשיך לכהן בדירקטוריון. "להנהלה צריכה להיות נאמנות ודאגה לכל בעלי העניין בחברה ולא רק לבעלי המניות", כתבה.
מאדמה נמסר: "אנו מצרים על כך כי הדירקטורית החיצונית, הגברת דלית בראון, החליטה להתפטר במפתיע כשבועיים לפני תום כהונתה וזאת לאחר 9 שנים בתפקיד. אנו משוכנעים שהחברה פועלת ופעלה על פי דין, כפי שעשתה כל השנים. למרות זאת ועל פי המתבקש, דירקטוריון החברה מינה צוות בדיקה חיצוני על מנת לבדוק את הטענות ללא משוא פנים. יצוין כי על פניו, חברת אדמה רואה את נסיבות ההתפטרות כבלתי ראויות, בלתי מוצדקות וחסרות בסיס, בוודאי בשלב זה".
סינג'נטה החברה־האם של אדמה תפטר 6,000 עובדים, חלקם בישראל
סינג'נטה, החברה־האם של אדמה, נמצאת בהליך של ארגון מחדש, ול"כלכליסט" נודע שבמסגרתו יפוטרו כ־6,000 עובדים, שהם כ־10% מכוח האדם של החברה ברחבי העולם. בארץ החברה תפטר כ־40-30 עובדים, בעיקר בכירים. עובדי הייצור ימשיכו בעבודתם. כיום אדמה מעסיקה 1,300 עובדים בישראל בשני מפעלים, באשדוד וברמת חובב.
אדמה הוא שמה הנוכחי של מכתשים אגן, מי שבתחילת המילניום היתה ראש החץ של התעשייה הישראלית והציגה מכירות של 2 מיליארד דולר בשנה. באותה העת היא העסיקה 1,400 עובדים ונמנתה עם שבע החברות הגנריות הגדולות בעולם בתחום האגרוכימיה. ב־2011 חתמה אי.די.בי, אז בשליטת נוחי דנקנר, על עסקה למכירת החברה לחברת כמצ'יינה הסינית תמורת 2.4 מיליארד דולר, בשני שלבים.
השלב השני הושלם ב־2015 כשאי.די.בי היתה בשליטת אדוארדו אלשטיין. את מתכשים אגן ניהלו כמה מהמנהלים המוכרים בשוק המקומי: אברהם ביגר, ארז ויגודמן, רן מידן וחן ליכטנשטיין. תחת הבעלות הסינית שונה שם החברה, ובהמשך כמצ'יינה התמזגה עם סינג'נטה. תחת הניהול הסיני אדמה לא הצליחה לשמור על מעמדה או להמשיך להתפתח, ומספר העובדים שלה כיום נמוך מזה שהיה ב־2010. במידה רבה החברה מאבדת את הצביון הישראלי שלה, ועל החשש הזה בדיוק הצביעה הדירקטורית שהתפטרה, דלית בראון, שציינה, בין היתר, פיטורים של 5 מנהלים בכירים, 4 מתוכם ישראלים שהוחלפו על ידי זרים בעת האחרונה.
