ניתוחמחירי הטיסות הקפיצו את המדד למעלה והעגבניות הוסיפו שמן למדורת האינפלציה
ניתוח
מחירי הטיסות הקפיצו את המדד למעלה והעגבניות הוסיפו שמן למדורת האינפלציה
יותר ממחצית מהאינפלציה באוגוסט נבעה משני סעיפים "קטנים" יחסית: הזינוק במחירי הטיסות לחו"ל ובמחירי העגבניות. האינפלציה בישראל ממשיכה להרים ראש ומגדילה את הפער מהנתונים בארה"ב. במצב הזה אין סיכוי שנגיד בנק ישראל יפחית את הריבית בתקופה הקרובה
1. הדבר האחרון שהמשק הישראלי היה צריך בימים אלו הם נתונים גרועים לגבי האינפלציה בדיוק כמו אלו שהתקבלו היום. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מדד אוגוסט הפתיע לרעה ובניגוד לציפיות שחזו עלייה של 0.6% הוא זינק ב0.9%. הדבר גרם לזינוק האינפלציה השנתית לרמה של 3.6% - חריגה של יותר ממחצית האחוז מתקרת יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל־3%).
מדובר בחדשות רעות מאוד מכמה סיבות. ראשית, בדיוק השבוע התבשרנו כי האינפלציה בארה"ב ממשיכה לצנוח וירדה שוב באוגוסט לרמה של 2.5% בלבד, כך שהפער בין ישראל לארה"ב מבחינת התפתחות המחירים הוא יותר מאחוז אחד שלם. נציין כי רק לפני כשלושה חודשים לא היה קיים פער כלל.
יתרה מזה, גם באירופה ההתפתחויות מצביעות על היחלשות מובהקת ומתמשכת בלחצי האינפלציה: ירידה ל־2.2% כמעט 1.5% מתחת לישראל.
הבעיה השנייה היא כי האצת קצב המחירים מתרכזת בעיקר בתקופה האחרונה. כלומר, המדדים האחרונים הם אלו שהיו גבוהים והאינפלציה האיצה כעת ולא בתחילת התקופה הנספרת. ולראייה, הלמ"ס מדווחת כי נתוני המגמה לתקופה שבין מאי 2024 — אוגוסט 2024, משקפים קצב עלייה שנתי של אינפלציה ברמה של 4.6% - הרבה יותר מהיר מהאינפלציה עצמה. הבעיה השלישית היא כי האינפלציה מאוד מבוזרת והיא ממשיכה להאיץ דווקא בסקטור השירותים, שם הכי קשה להביס אותה.
2. כדאי לשים לב מאיזה סעיפים הגיעו העליות הבולטות: תחבורה שעלה ב־2.8%, דיור שעלה ב־0.6%, חינוך, תרבות ובידור שעלה ב־0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב־0.4% - השירותים העיקריים. בנוסף, כפי שניכר זה כבר כמה חודשים ישנה גם אינפלציית מוצרים שגם "מפריעה" שמגיעה בעיקר ממזון וירקות ופירות טריים. אבל עדיין יש לאינפלציה בסיס איתן בשירותים, לרבות בסעיף השכירות המהווה רבע מהמדד: שכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.6% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן היתה תחלופת שוכר) נרשם זינוק של 5.3%.
3. אכן ישנם כאלו שמבקשים להרגיע ומצביעים על כך שיותר ממחצית מהאינפלציה בחודש אוגוסט נבעה משני סעיפים "קטנים" יחסית: טיסות לחו"ל - זינוק של יותר מ־22% ומעגבניות - יותר מ־37%. לגבי מחירי הטיסות, הן תמיד עולות בחודשי הקיץ. והקיץ הנוכחי היה חם במיוחד כאשר רוב החברות ברחו מישראל והותירו את ההיצע נמוך באופן חסר תקדים, דבר שהאיץ את המחיר. הביקושים ירדו אבל לא באופן זהה לירידת ההיצע. ההערכות הן כי למרות שבחודשים הקרובים המחירים יתמתנו, עדיין סעיף זה יהווה משקולת אינפלציונית משמעותית. גם המחסור בעגבניות היה צפוי והיה ידוע שהוא יגרום להאצת האינפלציה. אך כאמור, העוצמה הפתיעה. ובכל זאת, חשוב להבהיר כי המשק הישראלי נכנס לאירוע של אינפלציה ואי אפשר לפשט את אירוע לאחד של "טיסות ועגבניות".
4. המשמעויות המעשיות הן כי הפחתת הריבית - דבר שצפוי לקרות עוד השבוע בארה"ב בפעם הראשונה מזה יותר מ־4 שנים - הולכת ומתרחקת כאן בישראל. כל עוד האינפלציה ממשיכה להתחזק ולהרים ראש, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון יכול לשכוח מלהפחית ריבית. הדברים באים לידי ביטוי גם בתחזיות השוק - הפחתה אחת או אפילו בלי הפחתה בכלל בשנה קדימה. הימשכות המלחמה, חוסר היציבות התקציבית, הפיננסית והפוליטית רק מחזקים את משנה הזהירות שבנק ישראל נוקט וינקוט בתקופה האחרונה. הדבר בא לידי ביטוי גם בהצהרות ששמענו מירון עצמו לפני כשבועיים, אז החליט, שוב, להותיר את הריבית ללא שינוי.
סקירות האנאליסטים שהתפרסמו אתמול, ממש ללא יוצא דופן, התייחסו לפער הריביות בין ישראל לארה"ב לשיא של 1.2 נקודות אחוז. אין עוררין על כך שחלק מההסבר נובע מהערכה מחודשת של פרמיית הסיכון של מדינת ישראל על רקע כל הסיכונים הרבים הרובצים מעליה. אך גם פער התשואות (המכונה הריבית ארוכת הטווח) משקפת את הפער בריבית "הקצרה" (הריביות של הבנקים המרכזיים) שצפוי לגדול על רקע הותרת הריבית הישראלית על כנה והפחתת הריבית על ידי הבנק המרכזי בארה"ב (הפד) כבר בימים הקרובים.
כאמור, כל עוד חוסר היציבות והוודאות בישראל תימשך, הפער הזה רק ילך ויגדל. המשמעות היא כי הדבר הולך לייקר את גיוס החוב שהוא כבר ממילא בזינוק. אגב, פער התשואות והריביות היה אמור לגרום לייסוף השקל - יש תשואה גבוהה יותר בהשקעות שקליות - דבר שהיה מיטיב עם הפחתת האינפלציה (התחזקות השקל מוזילה יבוא). אך ייסוף של השקל לא נצפה באופק - לא מול הדולר וגם לא מול סל המטבעות של שער שותפות הסחר בגלל הזינוק בפרמיית הסיכון שמבריחה משקיעים.