צו השעה: פיתוח שוק איגוח בישראל יסייע לבניית חוסן כלכלי לאומי
צו השעה: פיתוח שוק איגוח בישראל יסייע לבניית חוסן כלכלי לאומי
צמיחת שוק איגוח בישראל תחלחל לכל חלקי המשק, בין היתר, למימון עסקים קטנים-בינוניים, המשוועים למקורות אשראי נגישים. זו הדרך להבטיח כי מתוך המשבר נדע גם לנצל את ההזדמנות ולהבטיח חוסן כלכלי לאומי
העמקת הגירעון, עליית תשואות אגרות החוב ממשלתיות, הפחתת דירוג האשראי וחשש מהמשך לחצי אינפלציה הם רק מקצתם של האתגרים הכלכליים שנערמים בתקופה האחרונה – ומחייבים קידום פתרונות פיננסיים משמעותיים. כחלק מכך, עסקאות איגוח עשויות לספק מענה חיוני לחלק בלתי נפרד מאוסף האתגרים.
עסקאות איגוח מהוות כלי פיננסי חשוב בכל שוקי ההון המפותחים בעולם. הן נחוצות לפיתוח שוק אשראי חוץ-בנקאי, הן באמצעות גופים מוסדיים וחברות פיננסיות והן באמצעות חברות ריאליות, שרשאיות לאגח נכסים ולגייס הון באופן ישיר בשוק ההון, חלף המערכת הבנקאית. נוסף על כך, עסקאות איגוח מהוות אמצעי משמעותי בפיזור וביזור סיכונים באמצעות העברתם למערכת הפיננסית, באופן כזה המייצר גם אפיק השקעה נוסף עבור משקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד. בד בבד, פיתוח שוק איגוח יסייע להוזלת מקורות המימון תוך שהוא צפוי לפנות הון במערכת הבנקאית אשר עשוי לחלחל לשאר חלקי המשק, בין היתר, לשמש למימון עסקים קטנים ובינוניים.
שוק האיגוח בישראל על פרשת דרכים
נכון להיום, איגוח תזרימים מניבים כמעט ואינו קיים בישראל, אם כי נמצא כאמור בשימוש נרחב בשוקי הון מפותחים בעולם. אולם, ביום 21 ביולי 2024 אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, הצעת חוק הסדרת עסקאות איגוח (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, הקובעת סטנדרטיזציה משפטית, מיסויית וחשבונאית, אשר עשויה לתרום רבות לקידום שוק האיגוח בשוק ההון המקומי. עם זאת, על-מנת לפתח שוק איגוח מקומי נדרשים תיקונים נוספים והכרחיים.
ראשית, הקביעה כי ביצוע עסקאות איגוח תתבצענה על פי הוראות הצעת החוק כחובה (ולא כבחירה), לצד אי-יצירת הבחנה בין עסקאות איגוח בהנפקות ציבוריות לבין עסקאות איגוח בהנפקות פרטיות (לגופים מתוחכמים), צפויה לפגוע במעט שעוד קיים.
כמו-כן, איסור על איגוח של הלוואות לחברות, המגובות בנכסי נדל"ן מניב (CMBS) עלול להחמיץ יעדים חשובים בשוק ההון. לדוגמה, תזרים מניב הנובע ממקבצי דיור למגורים, קניונים ומרכזים מסחריים, עשוי להוות מכשיר חוב אטרקטיבי עבור ציבור משקיעים. יתר על כן, מגבלת המיסוי הקיימת, במסגרתה הרווח המצטבר של התאגיד הייעודי יחויב במס, בתוספת סכום השווה למחצית מסכום הפרשי הצמדה וריבית לאורך חיי העסקה, פוגע מאוד בעסקאות בעלות מח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך, בדגש על איגוח משכנתאות למגורים (RMBS). זאת ועוד, עסקאות איגוח מגובות נדל"ן עשויות להוות מהלך לצמצום מסוים בריכוזיות האשראי במערכת הפיננסית וליצירת כלי לוויסות הריכוזיות הענפית במערכת הפיננסית בכלל, ובמערכת הבנקאית בפרט – ואף לתפקד ככלי אפקטיבי בשיקום הצפון והדרום עם שוך המלחמה.
מגבלות נוספות שנדרש להסדיר בחוק, מבעוד מועד, קשורות באפשרות להגבלת מאפייני הנכסים המגבים, מאפייני היזם ומאפייני המשקיעים בעסקאות איגוח. אם רוצים לפתח שוק איגוח, כל הצדדים זקוקים לוודאות.
לסיכומו של עניין, סביבה מאקרו-כלכלית מאתגרת אשר הושפעה מלחצים אינפלציוניים והעלאות ריבית חדות, הובילה לתנאים נוחים יותר לביצוע עסקאות איגוח לסוגיהן. המשקיעים מחפשים נכסים המגובים בבטוחות ומאופיינים ביציבות ובוודאות תזרים מזומנים, בעוד שחברות עסקיות מחפשות לגוון ולהוזיל את מקורות המימון שלהן. לאור זאת, ובהתחשב במאמצים הכבירים שהושקעו לאורך השנים, אסדרת שוק האיגוח בישראל היא צו השעה ותהבטיח כי דווקא מתוך המשבר נדע גם לנצל את ההזדמנויות.
מוטי ציטרין הוא סמנכ"ל וראש תחום מוסדות פיננסיים ומימון מובנה במידרוג
