דעהמה מלמדת אותנו ההיסטוריה על מיתונים במשק הישראלי?
דעה
מה מלמדת אותנו ההיסטוריה על מיתונים במשק הישראלי?
בהיסטוריה הישראלית היו 4 מיתונים, כולם היו קשורים למשברים גדולים בשווקי חו"ל. השנה, כאשר האינפלציה העולמית עולה, הריביות עולות בעקבותיה ולפלישה הרוסית לאוקראינה ותוצאותיה לא רואים את הסוף, לא יהיה מפתיע אם יבוא גם המיתון והבנקים המרכזיים יתקשו "להנדס" נחיתה רכה
כולם מדברים על מיתון, אבל אף אחד לא אומר מה זה. לפי הספר, מיתון מגדירים שני רבעונים ברציפות בהם התוצר מתכווץ. אך האם מדובר בירידה מהרבעון הקודם, או אולי מהרבעון המקביל אשתקד? והאם מדובר בתוצר הכללי, או אולי בזה העסקי, המשקף טוב יותר את פעילות המשק? והאם לא נכון יותר להתבונן בתוצר לנפש, שהרי קצב גידול האוכלוסין שונה מאוד בין מדינות?
אז כמו שאתם מבינים, מדע מדויק זה לא, אבל איך שלא נמדוד, צריך לשמור על עקביות, בטח כשמדובר בנושא כה מתוקשר שהפך להיות אימת השווקים ותוצאה כמעט בלתי נמנעת של העלאת הריביות ברחבי העולם.
כך או כך, מיתון אינו תופעה נפוצה כל כך, למזלנו. בדקתי מה קרה לתוצר המקומי הגולמי לנפש כאן אצלנו בישראל מתחילת שנת 1995 (עם תחילת המאגר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ועד הרבעון הראשון של השנה הנוכחית. בחרתי לחשב את השינויים בין רבעונים.
אז קצת מספרים. מאז תחילת 1995, היו 109 רבעונים, ב-30 התמ"ג לנפש ירד ב-27.5%, ומאז ועד היום הוא צמח ב-65%.
בואו נתמקד רגע ברבעונים שירדו. הירידה הממוצעת עמדה על 3.7%, אך הירידה החציונית עמדה על 2.2% בלבד. מדובר בשיעור השינוי שמספר הרבעונים שירדו פחות ממנו שווה למספר הרבעונים שירדו יותר. מכאן אנו מסיקים כי על פני זמן, כשהתמ"ג יורד הוא נוטה לירידות חדות יותר מאשר לירידות קלות יותר.
וכעת, לשאלת השאלות – אז מתי היה מיתון? מצאתי ארבעה מקרים. בראשם, ירידה במשך 6 רבעונים ברציפות מהרבעון האחרון של 2000 לרבעון הראשון של 2002, בשיעור ממוצע של 4.2%. זו הייתה תקופה קשה למשק. 2001 זכורה כשנה הגרועה ביותר למשק מאז ימי הצנע, וזאת בעקבות אירועי הטרור של 11 בספטמבר וההחרפה הביטחונית שפקדה את האזור. למעשה, זו הייתה קריסה של ממש בפעילות העסקית וגם בהשקעות ובסחר החוץ של המשק. ברבעון השני של 2002 התמ"ג לנפש עלה ב-0.1%, ומיד לאחר מכן נקלע למיתון נוסף, הפעם במשך שני רבעונים ובשיעור ממוצע של 2.2%.
היו עוד שני מיתונים - האחד נמשך 4 רבעונים מהרבעון השני של 2008 לרבעון הראשון של 2009 עם ירידה של 2.2% בממוצע לרבעון, והשני בשלושת הרבעונים הראשונים של 2015, עם ירידה ממוצעת של 1.6% לרבעון. הייצוא הוא זה שמשך כלפי מטה, בצל המשבר הכלכלי המתמשך שפקד את אירופה.
ומה קרה לריבית בנק ישראל במיתונים הללו? את הראשון ליוותה הורדת ריבית מ-8% ל-3.8%, לאורך השני עמדה הריבית על 9.1%, את מיתון 2008 ליוותה ירידתה של הריבית מ-3.75% ל-0.75% וברביעי היא ירדה מ-0.25% ל-0.10%.
מהנתונים אני מסיק כי מיתונים כלכליים אינם נפוצים וניתן לקשור אותם למשברים גדולים – בדגש על שוקי חו"ל.
היות והשנה הסביבה אכן משברית – האינפלציה העולמית עולה, הריביות בעקבותיה ולפלישה הרוסית לאוקראינה ותוצאותיה לא רואים את הסוף – לא אופתע אם המיתון בוא יבוא והבנקים המרכזיים יתקשו "להנדס" נחיתה רכה. מן הסתם, הבחירות שתהיינה כאן בהמשך השנה לא תוספנה בריאות.
השאלה הנוספת היא כמה זמן לוקח למשק להתאושש ממיתונים? לפי בדיקתי, הדבר תלוי מאוד במידת חומרתם. כך, אחרי המיתונים העוקבים והקשים של 2001 ו-2002 , לקח לתמ"ג לנפש 3 שנים עד שחזר לרמת המוצא ברבעון הראשון של 2006. מנגד, היציאה ממיתון 2008 לקחה פחות משנה.
אני סבור כי ככל שניקלע השנה למיתון, היציאה ממנו תהיה מהירה יחסית, לנוכח הגמישות, הדינמיות והשכלול הטכנולוגי שהתפתחו עם השנים. ועוד נקודה לסיום – אני סבור כי אם המיתון יהיה רציני, על אחת כמה וכמה אם הוא ילווה בעליית האינפלציה, לבנק ישראל יהיה קשה יותר להעלות את הריבית.
רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות
