בלעדינמשכת ההתאוששות במשק: השכר הממוצע נטו גדל ב-7% מלפני הקורונה
בלעדי
נמשכת ההתאוששות במשק: השכר הממוצע נטו גדל ב-7% מלפני הקורונה
מנתוני מס"ב עולה שהשכר הממוצע נטו עמד בחודש מרץ על 7,770 שקל, לעומת 7,270 בפברואר 2020, ערב הסגרים. היקף השכר נטו במשק שבר את שיא כל הזמנים והגיע ל-28.4 מיליארד שקל. עם זאת, נתוני מס"ב חושפים פער עצום בין המשתכרים: יותר מ-45% קיבלו שכר נטו נמוך משכר המינימום של 5,300 שקל
התאוששות המשק נמשכת. היקף השכר נטו במשק הגיע במרץ לשיא כל הזמנים, 28.43 מיליארד שקל. זו עלייה של 2.6% לעומת הסכום הגבוה ביותר הקודם שנרשם בינואר 2022 ועמד על 27.71 מיליארד שקל. הנתון של מרץ השנה גבוה ב־10.7% מהיקף תשלומי השכר במרץ 2021, כשהועברו 25.68 מיליארד שקל. כמו כן הוא גבוה ב־11.7% מהסכום שהועבר בחודש תחילת משבר הקורונה מרץ 2020, 25.45 מיליארד שקל.
כך עולה מנתוני חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי), שמפעילה את מערכת העברת התשלומים בישראל, למרץ 2022. חשוב לשים לב: מס"ב בודקת את התשלום לבנק, כלומר תשלום נטו לאחר ניכויי חובה (מס הכנסה וביטוח לאומי) ורשות (פנסיה, השתלמות, החזר הלוואות). זאת, בניגוד לנתוני הברוטו שמפרסמים הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) וביטוח לאומי.
בחודש מרץ מספר מקבלי שכר הנטו עמד על 3.658 מיליון. מדובר על נתון גבוה בכ־10,000 עובדים לעומת חודש מרץ 2020. עם זאת, יש לזכור שהאוכלוסייה גדלה בתקופה זו, כך שלא מדובר בעלייה ריאלית. ברבעון הראשון של 2022 הועבר שכר נטו של 83.152 מיליארד שקל. זו עלייה גדולה של 9% לעומת הרבעון הראשון של שנת 2020, טרום משבר הקורונה, שבו הועברו 76.243 מיליארד שקל.
השכר הממוצע הגבוה ביותר מאז חודש יוני 2021
השכר נטו הממוצע ששולם במשק במרץ 2022 עמד על 7,771 שקל. זהו הנתון הגבוה ביותר מאז יוני 2021, שבו עמד השכר הממוצע נטו על 7,965 שקל. אבל ביוני משולמים דמי הבראה כך שהנתונים מוטים כלפי מעלה. בפברואר 2020, החודש האחרון שלפני משבר הקורונה, עוד עמד השכר הממוצע על 7,270 שקל, כך שבתום שתי שנות המשבר השכר הממוצע נטו צמח ב־500 שקל וב־7%.
2 צפייה בגלריה
מנכ״לית מס״ב אודליה משה אוסטרובסקי (בתמונה): שוק התעסוקה התאושש כבר בסוף 2021. ברבעון הראשון של 2022 הצמיחה באה לידי ביטוי בעלייה בתשלומי השכר"
(צילום: יח"צ)
המשכורת החציונית נטו ששולמה במשק במרץ 2022 עמדה על סכום של 6,044 שקל. שיעור עצום של 45.4% ממקבלי השכר במשק בחודש שעבר קיבלו שכר נטו נמוך מגובה שכר המינימום שהוא 5,300 שקל. למרות זאת מדובר בשיפור לעומת דצמבר 2021 שבו 48% ממקבלי השכר במשק קיבלו שכר נטו נמוך מגובה שכר המינימום. אבל חשוב לשים לב: שכר המינימום הוא ברוטו. שכר נטו בגובה 5,300 שקל הוא שווה ערך לכ־6,300-6,000 שקל ברוטו. לכן ההשוואה של משכורות נטו לשכר המינימום ברוטו היא סמלית בלבד.
הנתון על המשכורות הנמוכות חושף לא רק את פערי השכר הגדולים בחברה הישראלית, מעניינת לא פחות השערת מס"ב ש"חלק גדול ממקבלי שכר הנטו הנמוך הם עובדים במשרה חלקית או לפי שעות ובהם סטודנטים, מועסקים לאחר גיל פנסיה ומערכת החינוך וההשכלה הגבוהה". המספר הגדול של עובדים במשרה חלקית בתום הקורונה יכול להתקשר לטענה שעובדים רבים הגיעו במהלך הסגרים למסקנה שהם רוצים לאזן בין עבודה למשפחה. בין היתר התופעה יכולה להסביר חלק מפרדוקס המשרות הפנויות.
על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו ביום חמישי האחרון, מספר המשרות הפנויות במשק שבר בפעם ה־12 ברציפות את שיא כל הזמנים מאז החלו המדידות ב־2009, חצה לראשונה את מחסום ה־150 אלף והגיע ל־150,600. כל זאת אף ששיעור התעסוקה חזר לרמה שלפני משבר הקורונה. אחד ההסברים האפשריים לתופעה היא שעובדים רבים מעדיפים משרות חלקיות.
העלייה בשכר לא מחלחלת לכל שוק התעסוקה
מנכ״לית מס״ב אודליה משה אוסטרובסקי אמרה ש״שוק התעסוקה הישראלי התאושש ממשבר הקורונה כבר במהלך החודשים האחרונים של שנת 2021. ברבעון הראשון של 2022 ראינו צמיחה שבאה לידי ביטוי בגידול בהיקף התעסוקה ובעלייה משמעותית יותר בהוצאות של המשק על תשלומי שכר".
סמנכ"ל מערכות המידע של מס"ב איתן מיזרוצקי ציין ש"העלייה בשכר הנטו הממוצע אינה מחלחלת לכל שוק התעסוקה בישראל וניתן לראות את הדברים בנתון של שכר החציון ובנתון המצביע על כך שיותר מ־45% ממקבלי שכר הנטו השתכרו פחות משכר מינימום".
לדברי משה אוסטרובסקי, "הנתונים הגבוהים של מספר מקבלי משכורת הנמוכה משכר מינימום יכולים להצביע על כך שכמות הישראלים העובדים במשרה חלקית במשק היא גדולה״.
