סגור
מימין יולי אדלשטיין יצחק גולדקנופף
השר יצחק גולדקנופף ויו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין. יגויסו רק 9,600 אברכים בשנתיים (צילומים: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ)

פרשנות
חוק ההשתמטות החדש: קומבינה לטובת החרדים

שר הביטחון וראשי המפלגות החרדיות מגבשים חוק שיאפשר להחזיר את קצבאות האברכים ואת המשך סבסוד המעונות שנפסלו על ידי בג"ץ. הנוסח המסתמן קובע יעדי גיוס נמוכים וכי לא יוטלו סנקציות של ממש על מי שיעבור על החוק   

הנוסח של חוק ההשתמטות החדש, הנרקם בין החרדים לשר הביטחון ישראל כ"ץ, מסתמן בעיקר כקומבינה שנועדה לאפשר את הישרדותה של הממשלה בראשות בנימין נתניהו. החוק לא רק ינציח את ההשתמטות, אלא יאפשר לממשלה להחזיר את קצבאות האברכים ואת המשך סבסוד המעונות שנפסלו על ידי בג"ץ.
המגעים מתקיימים בין שר הביטחון לבין השר לשעבר אריאל אטיאס (ש"ס), יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף וראש המטה שלו מוטי בבצ'יק. גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס מעורב בהכנת הצעת החוק.
ביהדות התורה ובש"ס מתעקשים שלא לכפות על האברכים גיוס, אלא לגייס רק את מי שרוצה להתגייס ואינו לומד. בסוף השבוע קראו רבנים חרדים, ובהם חברים במועצת חכמי התורה של ש"ס, לפטור גורף מגיוס גם למי שאינו לומד. זאת מחשש שלבסוף האברכים הספרדים הם שימלאו את המכסה ויתגייסו בעוד האשכנזים לא יתגייסו.
בש"ס הקצינו את הטון אחרי שהרב הראשי לשעבר יצחק יוסף אמר בשבוע שעבר כי "גם מי שבטלן שלא ילך לצבא". הקריאה של רבני ש"ס מקשה על יו"ר המפלגה אריה דרעי להעביר את החוק בתמיכת סיעתו. ביהדות התורה ובש"ס מאיימים לא לתמוך בתקציב 2025 בכנסת, מה שיוביל להקדמת הבחירות. לכן, כולם מנסים לגבש חוק שינציח את הפטור לשביעות רצונם.
בליכוד מקווים להעברת החוק למרות התנגדותם הצפויה של שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ושל יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין. על רקע עיכוב החוק בוועדה גברו בקואליציה הדרישות להדחתו של אדלשטיין מראשות הוועדה.
בקואליציה מקווים כי הסכם להשבת החטופים, ניסיונות לנורמליזציה עם סעודיה אחרי כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן ונקיטת מהלכים להדחתה של היועמ"שית גלי בהרב מיארה יסיטו את תשומת הלב הציבורית מחוק ההשתמטות ויאפשרו את העברתו.
הצעת החוק המסתמנת קובעת יעדי גיוס נמוכים מאלה שצה"ל הודיע כי ביכולתו לגייס, כששיעור הגידול בהם על פני 7 שנים זעיר. לצד זאת מתגבשות הבנות לפיהן בחינת יעדי הגיוס תיעשה רק בעוד שנתיים וכי לא יוטלו סנקציות של ממש למי שיעבור על החוק. לפי ההסכמות, יעד הגיוס בשנתיים הקרובות יהיה 9,600 אברכים (לעומת 11,500 שצה"ל הודיע שביכולתו לגייס). רק בשנת 2031 יושג יעד גיוס של 50% מהחרדים בני 18, כ־7,000 בשנה. עד למועד זה, שיעור הגידול במספר האברכים המתגייסים לא יהיה גבוה. בצה"ל אמרו לכ"ץ כי החל מ־2026 לא תהיה מגבלה לגייס את כל מחזור החרדים בני 18.
זהות 3,000 המתגייסים, נוסף ל־1,800 הנושרים מהישיבות, תיקבע על ידי החרדים. מדובר בצעד שאינו שוויוני ולמעשה יגרום לכך שראשי הציבור החרדי ינדבו לצה"ל את הנושרים ואת אלה שממילא עובדים, ואינם לומדים בישיבות.
עוד מוצע שגיל הפטור יהיה 26 וכי יתאפשר שירות לאומי אזרחי (בזק"א למשל) עם הגבלה מספרית, וכן יוצע הסדר במקרה שהחרדים לא יעמדו ביעדים לאורך זמן. גיל הפטור נחשב גבוה וצפוי להכביד על צה"ל, שכן שירות של אברכים נשואים עם ילדים יקר יותר.
במגעים לניסוח החוק מדברים על סנקציות אבל נראה שהנוסח יהיה עמום וכללי והסנקציות יישארו על הנייר. החרדים מתנגדים לסנקציות אישיות, שבלעדיהן אין לחוק שיניים. ההצעה להטלת סנקציות על הישיבות (כמו קיצוץ בתקציבים) לא ממשית וניתנת לעקיפה על ידי הגדלת תקציביהן. החרדים גם מתנגדים להטלת סנקציות פליליות.
ההערכה בדרגים הפוליטיים היא שיעדי הגיוס לא יושגו, ובתחילת 2027 יתברר שהחוק לא משיג את מטרתו. בינתיים תימשך ההשתמטות וההטבות הכלכליות ימשיכו לזרום לאברכים המשתמטים. אם יוגשו עתירות לבג"ץ, הממשלה תוכל לטעון שיש להמתין לתום תקופת המעבר שתיקבע בו.