משרד הביטחון הציג פתרונות עתידיים לאיום הכטב"מים: "משימה לאומית עליונה"
משרד הביטחון הציג פתרונות עתידיים לאיום הכטב"מים: "משימה לאומית עליונה"
יומיים לאחר הפגיעה הקטלנית של כטב"ם בבסיס גולני, משרד הביטחון חשף ניסויים שערך כחלק מניסיונותיו למצוא מענה טכנולוגי לאיום הכטב"מים המתרחב. במשרד הביטחון אומרים כי מענה מבצעי לאיום ייפרס בשטח עוד במהלך החודשים הקרובים
יומיים אחרי שכטב"ם של חזבאללה מסוג ציאד 107 פגע בחדר האוכל בבסיס האימונים החטיבתי של גולני ליד בנימינה, הרג ארבעה טירונים ופצע כ-60, ולאחר הביקורת הנרחבת על רצף המחדלים במוכנות הישראלית לאיום הכטב"מים, משרד הביטחון חשף ניסויים שערך בדרום הארץ כחלק מניסיונותיו למצוא מענה טכנולוגי לאיום המתרחב. במשרד הביטחון אומרים כי מענה מבצעי לאיום ייפרס בשטח עוד במהלך החודשים הקרובים, כשהוא יהווה שילוב של כמה מערכות שישלימו אלה את אלה.
תצוגת הפתרונות האפשריים, שבה לא לא פורטו היכולות הטכנולוגיות, נערכה לפני שר הביטחון יואב גלנט, כשלצידו שרת החדשנות גילה גמליאל, מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר, סגן הרמטכ"ל האלוף אמיר ברעם וראש המינהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) דני גולד. בתצוגה השתתפו שמונה חברות ביטחוניות, בהן אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל.
חלק מהמערכות המוצגות כמענה אפשרי לאיום הכטב"מים אינן חדשות ובחלקן עברו התאמות ייעודיות שעשויות לאפשר יירוט של כטב"מים, כמו מערכת הטייפון שהציגה רפאל המבוססת על תותח 30 מ"מ. ג'נרל רובוטיקס הציגה את מערכת פיטבול שלדעתה יכולה ליירט כטב"מים ורחפנים באמצעות קליעים ובלי קשר לתצוגה מאתמול, מערכת הביטחון בוחנת אותה כבר זמן רב.
תצוגת התכלית בדרום התקיימה בצל האסון בבא"ח של גולני ליד בנימינה, וברקע הדהוד נוסף ומתבקש של מסרים מצד בכירים באוקראינה על כך שפנו בעבר לישראל בהצעה לשתף פעולה בהתמודדות עם איום כלי הטייס האיראניים אך קיבלו יחס מתעלם.
אלא שעוד הרבה לפני המלחמה באוקראינה, שבמהלכה רוסיה עושה שימוש נרחב בכטב"מים התקפיים מתוצרת איראן, איום זה לא היה סמוי כלל מהעין הישראלית. מיליציות פרו-איראניות עשו שימוש בכטב"מים כאלה ב-2019 בתקיפת מתקני הנפט של ארמקו בסעודיה בשדה אבקייק ושדה ח'ורייס וזרעו בהם הרס רב.
אף שכל הנורות האדומות דלקו כבר לפני זמן רב, מערכת הביטחון הגיעה למלחמה הנוכחית עם מוכנות חסרה בכל הקשור לאיום הכטב"מים, כשאחד הקשיים המשמעותיים הוא בגילויים ובזיהויים באופן שמאפשר להפנות אליהם מיירטים בין אם מהקרקע ובין אם מהאוויר – באמצעות מטוסי או מסוקי קרב.
גורמים ביטחוניים הסבירו בעבר בשיחות עם כלכליסט את הפערים במוכנות לאיום באילוצים של שמיכה תקציבית צרה, אל מול הצורך בהקצאת משאבים להתמודדות עם איומים דחופים ומשמעותיים יותר.
מדובר בכלי טייס שעשויים מחומרים שמותירים חתימת מכ"ם נמוכה, טסים בגובה נמוך ובמהירות איטית. אף שמערכת כיפת ברזל שודרגה בחודשים האחרונים באופן שאמור לאפשר בנסיבות מסוימות את יירוטם, הם עדיין מהווים אתגר משמעותי עבור מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר.
הכטב"ם של חזבאללה שפגע בבסיס גולני זוהה תחילה על ידי חיל האוויר, אך בהמשך הנמיך טוס, הקשר איתו ניתק והוא המשיך ליעדו עד שטיסתו הסתיימה בתוצאה הרת אסון מבלי שכלל הופעלה אזעקה באותו אזור. ימים אחדים קודם לכן כטב"ם נפץ ששוגר מעירק הרג שני לוחמי צה"ל בצפון רמת הגולן.
מנכ"ל משרד הביטחון אמר בגמר התצוגה, שתוכננה עוד לפני הפגיעה בבסיס גולני, כי "המענה לאיום הכטב"מים הוא משימה לאומית בסדר עדיפות עליון ועד כה הושקעו בו מאות מיליוני שקלים".
