משבר האקליםחוקרים: ישראל טובעת בפסולת, חייבים לצמצם את היקף ההטמנה
משבר האקלים
חוקרים: ישראל טובעת בפסולת, חייבים לצמצם את היקף ההטמנה
פורום חוקרים של מוסד שמואל נאמן טוען כי ישנם חסמים מהותיים שלא מאפשרים לממש את תוכנית ה"אפס פסולת" של המשרד להגנת הסביבה. הם מציעים להתחיל ביישום תוכנית הפרדת פסולת במגזר העסקי ורק בהמשך לעבור למגזר הביתי
משק הפסולת בישראל נתון במשבר עמוק: המסגרת החוקית ותשתיות הטיפול בפסולת חסרות, אחוזי המִחְזוּר נמוכים לעומת מדינות ה-OECD והפסולת לנפש רק גדלה מדי שנה.
על רקע זה, פורסמה בסוף 2020 אסטרטגיית פסולת חדשה של המשרד להגנת הסביבה ששואפת להפוך את ישראל עד שנת 2050 "מכלכלה ליניארית לכלכלה מעגלית השואפת לאפס פסולת". זאת במטרה להפחית את ייצור הפסולת לנפש, להפוך את הפסולת למשאב, ולהפחית את ההשפעות הסביבתיות השליליות של שרשרת הטיפול בפסולת.
על אף העבודה היסודית שנעשתה בגיבוש האסטרטגיה, מסמך מדיניות שגיבש לאחרונה פורום שהתקיים על ידי מוסד שמואל נאמן ואוניברסיטת חיפה מעלה כי ישנם חסמים מהותיים ליישום האסטרטגיה.
בפורום השתתפו נציגים מהמגזרים השונים: שלטון מרכזי, שלטון מקומי, ארגוני סביבה וכן יועצים ואנשי אקדמיה בתחום הפסולת. הוא העלה ספקות בקשר לסיכויי ההצלחה של התוכנית, אם לא יהיו תוכנית סדורה, קביעת סדרי עדיפויות ליישומה, שימוש מושכל בכספי קרן הניקיון שאליה מזרימות הרשויות המקומיות מיליוני שקלים בשנה, וכן התמדה ביישום. החוקרים שערכו את המסמך הם פרופ' אופירה אילון, ד"ר יניב ריינגוורץ, ד"ר שירה דסקל, אליאס בשאראת ונעמה שפירא.
במרבית מדינות ה-OECD כמות הפסולת המיוצרת עולה במהלך השנים בהתאם לגידול באוכלוסייה ולצמיחה הכלכלית, ורק מדינות מעטות הצליחו לשנות מגמה זו. לאור ההכרה הגוברת בהשפעות הסביבתיות הניכרות של פסולת - פליטת גזי חממה, זיהום מקורות מים וקרקע, יצירת מטרדים בריאותיים ועוד – גובשו ברחבי העולם עקרונות ברורים לטיפול מיטבי בפסולת.
לדוגמה, היררכיית הפסולת המקובלת באיחוד האירופי ובארה"ב מבוססת על אסטרטגיות להפחתה וניהול מיטבי של הפסולת המיוצרת, שבהן העדיפות הראשונה היא הפחתת הצריכה והבזבוז באופן כללי.
ברובד הבא ניתנת עדיפות לשימוש חוזר במוצר, ולאחר מכן ליישום פרקטיקות של מחזור וקומפוסטציה שמאפשרות פירוק הפסולת לחומרי גלם המקבלים שימוש חדש, כחומרים או מוצרים אחרים.
לבסוף, מיושמות פרקטיקות להפקת אנרגיה מפסולת (השבה), באמצעות עיכול אנאירובי של פסולת אורגנית או באמצעות שריפת פסולת.
הרובד האחרון כולל הטמנת פסולת, ובמקרים מסוימים גם שריפת פסולת ללא הפקת אנרגיה. אסטרטגיית הפסולת שפרסם המשרד להגנת הסביבה מתבססת במידה רבה על הדירקטיבה האירופית, ומאמצת את היררכיית הפסולת הזו.
אולם, בעוד בשנת 2017 הוטמנו בממוצע כ-42% מהפסולת העירונית המוצקה במדינות ה-OECD, כשהנטייה היא לצמצם יותר את הטמנת הפסולת, בישראל נכון ל-2019 כ-77% מהפסולת העירונית נשלחת להטמנה. 23% מהפסולת נשלחת למחזור והשבה (מתוכם 17% שהופרדו בתחנות מעבר וכ-6% שהופרדו במקור).
כמו כן, כמות הפסולת המיוצרת לנפש בישראל, ביחס למדינות ה-OECD, גדולה יותר משמעותית. נכון ל-2019, ממוצע ייצור הפסולת העירונית במדינות ה-OECD עמד על 538 ק"ג פסולת לנפש בשנה לעומת 680 ק"ג פסולת לנפש בישראל.
"אם ישראל לא תתחיל כבר היום לטפל בצורה נאותה בפסולת שלה ובעיקר להתחיל לצמצם את הטמנתה בקרקע, התוכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה לא תתממש! נדרשים תוכנית פעולה ברורה ומתן מענה לסוגיות קריטיות", מתריעים החוקרים ממוסד שמואל נאמן ומאוניברסיטת חיפה.
הדו"ח שגיבש הפורום מעלה כי קיימים חסמים מהותיים ליישום אסטרטגיית הפסולת, ושניתן לשרטט כמה עקרונות מרכזיים המהותיים לסוגיית הטיפול בפסולת האורגנית, כדי שישראל תתאים עצמה למתרחש במדינות אירופה ובמדינות ה-OECD ותוכל להוביל תוכנית סדורה שתאפשר לנהל את הפסולת ולהפרידה במקור אם יושמו המהלכים הבאים.
בין העקרונות הללו: מערך פעולה ויחס בין השלטון המרכזי והמקומי, שישאיר בידי הרשויות המקומיות הגדרת אמצעים לאופן יישום הטיפול בפסולת, בהתאם למאפיינים הייחודיים להן.
המגזר העסקי תחילה
הפורום ממליץ לאמץ אמצעי יישום שונים, מותאמים תפעולית וכלכלית לכל אזור או יישוב בנפרד. כך, למשל, הפרדת פסולת במקור והפרדה במתקן המיון, אינן פתרונות מתחרים אלא משלימים ובכל אזור או יישוב מנוהלים אחרת.
כמו כן הפורום ממליץ לפעול תחילה ביישום הפרדת הפסולת במגזר העסקי, שכן שם הפסולת מרוכזת וניתן להגיע להפרדה מצוינת במקור. בעסקי מזון, תיירות, בסיסים צבאיים, מרכזים רפואיים וכדומה, מהלך הפרדת הפסולת יכול להיות יעיל, ניתן להפעילו תחת רישוי העסק ובכך לזכות לשיתוף פעולה מהיר.
רק לאחר הניסיון עם המגזר העסקי, בהנחה שיצליח, ניתן יהיה ליישם בקרב בתי מגורים ומשקי הבית ובעצם, להשתמש בניסיון של המגזר העסקי כסיפורי הצלחה. ההפרדה בבתים תיושם לאחר הקמה והרצה של מתקני הקצה, כאשר תקופת ה"פיילוט" תתבצע על פסולת מופרדת במקור שהגיעה מהמגזר העסקי.
הפורום מצביע על חוסר האמון של הציבור במהלך הפרדת הפסולת במקור, לאור ניסיונות קודמים שכשלו, אמון שמחויב בשיקום. מאחר שחובת אמון הציבור מוטלת הן על הרשויות המקומיות והן על המשרד להגנת סביבה, ניתן לשפר את האמון על ידי מתן מידע שקוף, אמיתי וזמין לגבי שרשרת הטיפול בפסולת, וכן להביא בחשבון שתהליך של רתימת הציבור מחדש יארך שנים רבות.
