"יש סיכון לחוסן הביטחוני, אך מחאת המילואים לגיטימית"
"יש סיכון לחוסן הביטחוני, אך מחאת המילואים לגיטימית"
קצין מילואים ראשי לשעבר מתייחס להתגברות זרם ההודעות של המילואימניקים להפסקת ההתנדבות בצה"ל. הערכת המצב בצמרת הביטחונית היא כי כבר נוצר נזק ללכידות הפנימית של יחידות המילואים ועלולה להיות בקרוב גם פגיעה במבצעיות
"בדמוקרטיה הצבא כפוף לממשלה הנבחרת ולא להפך, ואילו במשטר צבאי הממשלה כפופה לצבא או ליתר דיוק לקבוצה בתוך הצבא". את הדברים הללו אמר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה. הפשט של הדברים ברור - נתניהו מאשים את אנשי המילואים במעין פוטש צבאי ובהמשך גם האשים אותם במחדלי המלחמה הבאה. אבל חשוב להתעכב על הסאבטקסט של הדברים, כי נתניהו מודה כאן אולי לראשונה שאיומי אי־ההתייצבות למילואים של אזרחים המתנגדים להפיכה המשטרית מתחילים להדיר שינה מעיניו וכי הם פוגעים בדיוק בנקודה שאליה הם כיוונו.
האמירות של נתניהו לא נולדו בריק, והן נובעות מכך שזרם המכתבים וההודעות של משרתי מילואים על הפסקת ההתנדבות ממשיך לגדול מרגע לרגע. ביום ראשון התקיים דיון במצב צבא המילואים שהוגדר כ"דיון חירום" בו השתתפו הרמטכ"ל הרצי הלוי, שר הביטחון יואב גלנט וצמרת המטכ"ל ובהם מפקדי חיל האוויר, ראש אמ"ן ראש אכ"א ואחרים.
בצבא עוקבים אחר ההתפתחויות בדאגה, ואם בשבוע שעבר עוד טענו כי מדובר בתופעה שולית, אזי עכשיו הטון השתנה וקיים חשש אמיתי ממקרה בו החקיקה תתקדם ללא הסכמה כפי שהממשלה מצהירה. נכון לעכשיו בצה"ל מדברים כי כבר נוצר נזק ללכידות הפנימית של יחידות המילואים ושקיים תרחיש בו יגיעו למצב של פגיעה במבצעיות במקרה של מימוש איומי אי־ההתייצבות במידה והחוק לביטול עילת הסבירות יעבור בקריאה שלישית.
מתחילת השבוע נוספו לרשימה ההולכת וגדלה של המוחים גם מאות מילואימניקים של סיירת מטכ"ל, מילואימניקים של יחידות התותחנים מורן/מיתר ואנשי מילואים במקצועות הרפואה דוגמת פרמדיקים וקציני בריאות הנפש (קב"נים) ו־150 בוגרי יחידת ההנדסה יהל"ם. אלו הצטרפו ליוזמות מוקדמות יותר של מילואימניקים של מערך הסייבר והמ"מ, יוצאי תלפיות, יחידות 8200 ו־9900 בחיל המודיעין, אנשי חטיבת המחקר, לוחמי שייטת 13 ויחידת אגוז. חיזוק נוסף הגיע מצד מאות בוגרי שב"כ ששלחו ביום ראשון מכתב לנתניהו וגלנט בו הם מתריעים על "התראה מפגיעה ממשית ברורה ומיידית לביטחון המדינה" בעקבות המשך החקיקה. בימים הקרובים צפויים להצטרף עוד מילואימניקים למהלך ובין השאר צפויים "מיצגים" של מילואימניקים שיכריזו על אי התנדבות מול הקריה ואנשי צוותי רפואה שיקיימו אירוע דומה מול קצין הרפואה הראשי.
למרות שכבר עכשיו מאות רבות של מילואימניקים בכלל החילות הודיעו כי יפסיקו את התנדבותם, עיני הממשלה והמחאה עדיין נשואות אל הטייסים והנווטים בחיל האוויר. הסיבה לכך היא שחיל האוויר מתבסס על מערך המילואים, כאשר בחלק ניכר מהטייסות המילואימניקים מהווים רוב ואף נחשבים לטייסים מובילים ומנוסים יותר מאלו שבצבא הקבע. לכן, הפסקת ההתנדבות של הטייסים מהווה מכה קשה ואמיתית לאחת הזרועות החשובות ביותר בצבא. שווה להזכיר בהזדמנות זו שהצהרתם של טייסי קרב מטייסת 69 כי יפסיקו להתייצב לאימוני מילואים הובילה במרץ האחרון להצהרת גלנט ולפיטוריו שהובילו בסופו של דבר להקפאת החקיקה. נכון לעכשיו עוד לא יצאה הצהרה מצד אנשי צוות האוויר לגבי אי־התנדבות, אך מאות מהם מתאמים ביניהם מהלכים וההערכה היא שחלקם יודיעו בקרוב באופן עצמאי על הפסקת התנדבות. בדומה לחיל האוויר, גם מערך הסייבר והמבצעים המיוחדים מתבסס במידה רבה על אנשי מילואים וזה נחשב לרגיש יותר לכל אי התייצבות.
אריאל היימן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר קצין המילואים הראשי בצה"ל, מחדד בשיחה עם "כלכליסט" את ההבדל בין אי־התנדבות לסרבנות. "מי שמקבל צו 60 יום מראש לבוא לאימון של עשרה ימים ולא מתייצב הוא סרבן. אבל מילואימניקים כמו מפקדים או טייסים שכל הזמן עושים מילואים וחורגים מחוקי הקריאה למילואים ומוכנים להגיע כל שבוע הם מתנדבים", אומר היימן. "הם אומרים שאם יקראו להם לפי החוק אז הם לא יסרבו, הם מסרבים להתנדב וזה הבדל גדול". היימן טוען שלדעתו ״אי־ההתנדבות לגיטימית אך מסוכנת לחוסנו של מערך המילואים. יחד עם זאת צריך לזכור שממשלת ישראל מסכנת בהתנהלותה את עתידה של מדינת ישראל, ולכן מי שצריך להקטין את הסיכון היא הממשלה ולא האזרחים הערכיים שמשרתים במילואים שנים ארוכות תוך סיכון חיים״.
1 צפייה בגלריה
קצין מילואים ראשי לשעבר, אריאל היימן. "ממשלת ישראל מסכנת בהתנהלותה את עתידה של ישראל"
(צילום: יואב דודקביץ)
היימן סבור כי יש לבחון את המשמעויות של הודעות אי־ההתייצבות בשתי רמות, בטווח הקצר ובטווח הרחוק. "בטווח הקרוב יודעים אנשי הצבא את המשמעות של כמות מסוימת של אנשי סייבר שלא מגיעים, של מטכ"ליסטים, טייסים ושריונרים והם יודעים גם להעריך את המשמעות המבצעית של זה מחר בבוקר. אם טייס לא יטוס שבוע לא יקרה כלום, אבל אם הוא לא יטוס שלושה חודשים אולי הוא יאבד את הכשירות. ברור שזה פוגע בכשירות, כל אחד שמתאמן יום פחות בהחלט פוגע בכשירות שלו".
היימן מודאג יותר מהטווח הארוך. "השאלה היא הכשירות של יחידות כיחידות. מילואים זה משפחה. המשמעות שחצי יגיעו וחצי לא יגיעו היא לא רק מבצעית, יש כאן משמעות עצומה על הכשירות הרכה של המילואים. מה שקורה ומה שכבר קרה זה נזק שייקח הרבה מאוד זמן לתקן". לטענת היימן, מערך המילואים מתמודד גם כך עם סוגיות מורכבות שאינן קשורות להליכי החקיקה כמו בעיות של ציוד, כמות גדולה של תעסוקה מבצעית בשטחים ואפילו חוסר השוויון בנטל בין המגזר הכללי לחרדי ובתוך המשרתים עצמם שחלקם לא עושים מילואים. "ועל הדבר הזה אתה מוסיף גם את המחאה והקרע בעם. המרקם הזה מאוד עדין ופגיעה בו היא פגיעה לטווח ארוך", מסכם היימן.
מדובר צה"ל נמסר כי "מערך המילואים מהווה חלק בלתי נפרד מהכוח המבצעי של צה"ל, ומהיכולת שלו לממש את יעודו ולהגן על ביטחון תושבי מדינת ישראל. המפקדים נפגשים ומצויים בשיח פיקודי ישיר עם משרתי המילואים תוך הדגשת חשיבות שירות המילואים והשמירה על לכידות השורות. צה״ל פועל לשמירה על הכשירות המבצעית ולכידות השורות בין משרתיו בסדיר ובמילואים. כל אירוע מטופל לגופו על ידי המפקדים".
